אני מרגישה שאני לבד ושאני לא מעניינת אף אחד

היי, קראתי את ההודעה שלך ואני חייבת להגיד לך שאת ראויה להערכה רבה. את מבטאת בצורה כל כך בוגרת מה שעובר עלייך ואת כל כך מלאה במודעות לרגשות שלך. התחברתי מאד לכתיבה הכנה שלך, את נערה מאד אמיצה. אין ספק שאת עוברת חוויה לא נעימה, אני יכולה לספר לך שבדיוק בגילך עברתי משהו דומה. בחופש הגדול בין כיתה ח' לכיתה ט' עברתי עם הוריי לגור בעיר אחרת והגעתי לבית ספר חדש. הרגשתי מאד בודדה במשך שנה שלמה. כשהבנתי שזה לא עושה לי טוב החלטתי לעשות שינוי. אני מציעה לך לנסות כמה דברים: דבר ראשון, כהתחלה מאד קשה לפתח חברות עם כיתה שלמה, תנסי להתחבר עם ילדה אחת, אולי להזמין אותה אלייך הביתה או לזהות קושי לימודי אצל מישהי מהכיתה ולהציע לה שתבוא אלייך ותעזרי לה בחומר. דבר שני, תנסי לפתח חברויות מחוץ לבית הספר, אולי להירשם לחוג מעניין ולהכיר שם חברות שימלאו לך את החסר והדבר השלישי, תמשיכי להיות מי שאת ותאפשרי לעצמך תמיד את היכולת לבטא את עצמך, את תראי שהמצב ישתנה. כל פעם תעשי צעד קטן ותראי שיהיה שינוי. את עושה רושם של נערה מקסימה, אין לי ספק שבסוף הכל יסתדר לך. אם תרצי לשתף אותי בשלבים בדרך את מוזמנת:)

שלום לך,
ראשית, קבלי התנצלות על התגובה המאוחרת.
בדבריך את מבטאת את התחושה הקשה בלהיות לבד, תחושה שאת לא יכולה ליצור קשר עם אף אחד סביבך וזה מגביר את הבדידות שלך. נראה שהקשר שהסתיים ללא סיבה מבחינתך עם החברה הטובה הותיר בך פגיעה. מערכות יחסים בחיים לעיתים מסתיימות שלא מרצוננו, וזה דורש מאיתנו התמודדות. אולי מתוך המקום הזה גם קשה לך יותר להתקרב לאנשים אחרים, מתוך פחד שתיפגעי שוב. אני מציעה לך לא להישאר לבד עם התחושות שלך, עם החוויה הלא טובה של סיום הקשר עם החברה הטובה. את יכולה לפנות למישהו\י שקרובים אליך, ליועצת ביה"ס, או לאיש\ת מקצוע, שאיתם תוכלי לדבר על תחושותיך ובעזרתם תוכלי להבין מה שאת חווה. ברגע שהרגשות והחוויות שלך יעברו מספיק עיבוד, תרגישי משוחררת יותר ליד אנשים ותנסי יותר ליצור אינטראקציות עם אחרים.
את מוזמנת להמשיך ולהגיב כאן בפורום.
בברכה,