איך משכנעים

שלום גל, לא יודעת מהן הסביות שמביאות את הבן שלך להברזות. יש סגנונות רבים של העדרויות מבית הספר, מהעדרויות קבועות עד לאי כניסה לשיעורים בזמן שמבלים בחצר ונהנים מהמסגרת החברתית שית הספר מציע.
יש גם סיבות מגוונות להעדרויות, ממצב רוח קודר ומדוכדך וחרדות ,עד לכעסים על המסגרת והתמרדות אליה. יש גם הכיוון של הילד המפונק יתר על המידה שאינו מוכן להתנסות במאמץ על מנת להגיע למטרה שלו אלא מצפה שהכל יבוא אליו בקלות.
אם כיוון העצלנות הוא העיקרי ואין בעיות נלוות רגשיות, חברתיות או לימודיות, אז נדמה לי שהבן שלך מורד ומתעסק בניסיון לחוש אדון לעצמו ולהימנע מתחושת הכוח והשליטה של המסגרת כלפיו.
במקרה כזה אתם כהורים צריכים לפנות אליו בגובה העניים כי אם תפנו אליו ביתר כוחניות יתמרד גם אליכם. תסבירו לו את המחירים לעתיד של העדרויות.
מותר לכם להראות לו שאתם מאוכזבים ממנו וגם להפעיל לחץ נפשי מתון. אך כדאי את רוב העבודה להשאיר לבצוות החינוכי של בית הספר. קשה להניח שבית הספר לא יזמן קצין ביקור סדיר אם ההעדרויות יימשכו עוד זמן מעבר לחצי השנה הקודמת.
תנסו לא להיות בעמדה קיצונית, ל =א אדישם מדי מרוב ייאוש וכעס, ולא היסטריים מדי או לוקחים אחריות עליכם מעבר למידה הדרושה במקומו. בין שני המצבים הקיצוניים אני מעדיפה את הכיוון של מעורבות מאשר של האדישות.
ייתכן שיהיו לכם הפתעות לטובה והוא יחליט לבקר באופן סדיר יותר אם סיים ומיצה את תקופת המרדנות שלו.
אם שום דבר לא יעזור וימשיך בהברזות, כדאי לשקול ייעוץ פסיכולוגי-חינוכי

בהצלחה,
שלי