חברה בדיכאון!!!

שלום רב, שמי סיוון ואני בת 15. יש לי חברה אחת טובה. היא בדרך כלל ילדה שמחה, אואהבת לבלות ולצאת החוצה. רוב תחומי עיינן הבילויים לה נימצאים מחץ לבית. אחת הסיבות לכך אני חושבת ביגלל שביתה קטן וצפוף מאוד. לה עצמה לא נוח להביא עליה הביתה חברות ביגל בעיה זו. בכללי הכל היה בסדר איתה עד לרגע שהורי התחילו יחסית לא הסדר. זמן מה לאחר מכן היתגלה כי אמה בגדה באביה. זה היה שוק לכל המשחה. יש לה עוד אחות שעכשיו לא מזמן התגייסה. (הא, וחברתי בת 15, בגילי). היא קיבלה א זה מאוד מאוד קשה. כל העיניין של לאבד את אמה, (מיפני שהיא נישארת עם אביה- היא לא מסוגלת לסלוח לאמה), וכך גם אחותה. אחותה למען האמת לא הכי תומכת בה, והיא מרגישה שהיא לא יכולה להיות איתה פתוחה. לי היא מספרת הכל! הבעי ההיא שהיא ילדה חברתי שתמיד היו לה הרבה חברות, ואני יודעת שברגע שעוברים משבר מסוג כזה או אחר במישפחה, זה טוב להיות מוקפת חברות, אנשים טובים שאת יכולה ליפרוק הכל ולהטיב עם ריגשותייך. הוריה היתגרשו ליפני פחות מ-חודש סופית כבר. ואמה עזבה את הבית. היא נישארה עם אביה ואחותה. הם הולכים כימעט בכל יום למישפחה שלהם, כלומר מצד האבא, וכך פורקים הכל- ביוחד אביה. אבל לה זה כבר נימאס- כי היא לא רוצה יותר לדון בזה! היא רוצה לשכוח- ואביה רוצה כל הזמן שהיא תבא איתו.בנוסף לכך- ציינתי שהיא תמיד הייתה מוקפת חברות- אבל הן כבר לא חברות ביכלל ותר מ-4 חודשים, שזה אומר שאני החברה היליה שלה! ביגלל שאנחנו כיתה י', אנחנו מגמות ושנות, וכתות שונות. אנחנו לא באותה כיתה, ובכיתה שבה היא נימצאת אין הרבה ילדים שהיא יכולה להיתחבר אליהם. ולכן קשה לה. יש לי חברה אחת שהן התחילו קצת להיסתדר אבל בכל זאת זה קשר חדש והיא לא תדבר יתה על הבעיה הזאת. השאות שרציתי לישאול אותך הן: 1) איך אפשר ליגרום לה לצאת קצת מהדיכאו הזה עם המישפחה. היא ממש סובלת. *ואני חיבבת לציין שהבעיות במישחה אף פעם לא ניגמרות. כל פעם שהיא קצת מתגברת על בעיה אחת מופיעה נוספת ואין לזה סוף. הסברתי לה שזה יפסק ויהיה בסדר, אבל זה לא מש עוזר. כמו כן המצב הכלכלי עצלם בבית מאוד מאוד קשה. וכך שלצאת איתה זה צת קשה. חוץ מיזה אנחנו גרות מאוד מאוד רחוק אחת מהשניה. מה אוכל לעשות בנידון. אי לעזור לה? מה להגיד לה? איך ליפנות עילה? תץודה מראש!!!:)