המשך להודעה הקודמת

לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום
 
  • המשך להודעה הקודמת
    עצובה
    10/11/2008

    אני עושה את החובות שלי אבל לא מעבר.. ויש לי עבודה שאני לא מרוצה ממנה..כי אני לא מכירה הרבה אנשים שם..וזה עבודה בלית ברירה..כי אני צריכה כסף..וכי באזור שלנו אין עבודות..זאת עבודה שהשגתי בקושי רב.. וחוצמזה אין שום דבר שימלא את החייםשלי אבאשלי אמר לי שמה שיעשה אותי מאושרת..אני רק צריכה להגיד והוא יעשה הכל כדי שזה יקרה.. אבל אני בעצמי לא יודעת מה ישמח אותי..זה יכול להיות?! אני ממש לא יודעת מה יגרום לי לשמוח עכשיו.. אני לא כל היום ככה..זה בד"כ בא לי בערב ככה..או בבוקר מוקדם..כשאני קמה אבל אני יכולה לבוא ולהרגיש טוב אחרי הביצפר ולשמוע מוסיקה... אני מבולבלת..כי אני לא יודעת ממה זה... אני מפחדת שמה שקורה לי בכלל לא קשור לחברשלי ואני סתם משליכה עליו ואני בסוף אגרום לעצמי לאבד אותו.. אני חושבת שאני מתוסכלת באופן כללי..ובגלל שהוא מהווה חלק מרכזי,אם לא,כל עולמי אז את כל העצב אני משליכה עליו.. אולי יש לכם הצעות לתעסוקה? בע אני מרגישה מפגרת שאני לא יודעת מה עושה לי טוב..ומה אני אוהבת.. לאדעת אני כבר הרבה זמן לא עסקתי ב"תחביבים" למיניהם=\ מה קורה לי?!

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה
    המשך להודעה הקודמת

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • עצובה

    חמדה קורץ
    12/11/2008

    אני שומעת שאת מרגישה מוצפת מהרבה נושאים , החבר . האם הקשר איתו יציב ? במה לעבוד ? ועוד ... החבר הוא רק חלק המחיים שלך . נסי לשמור קשר עם חברות נוספות ולא להפוך את החבר ל" כל עולמך " . לא ברור בת כמה את ? ובמה את עובדת ? . נשמע שאת בשלב של חיפוש עצמי בו את בודקת מה מתאים לך, זהו שלב קשה אבל מאוד חשוב כדי להבין את עצמך . אני ממליצה לך לפנות למספר שיחות ליעוץ כדי לאפשר לך להתלבט ולחשוב עם איש מקצוע.
    אני שומעת שיש לך אבא תומך שאת חאוד חשובה לו . זהו בהחלט מקור עזרה נסי לשתף אותו .
    בהצלחה חמדה

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • אני בת 17

    עצובה
    16/11/2008

    קודם כל אני רוצה להודות לך מכל הלב... זה מרגיע אותי שמישהו מתייחס בכזאת אכפתיות לבעיות שלי.. נכון,אבאשלי מאוד תומך..אבל יש לו בעיות משלו..זה רק עניין של זמן עד שהוא לא יוכל לשאת עליו גם את שלי..הוא גם לא מבין מה קורה לי..בדיוק כמוני..שאני לא יכולה להסביר לך למה זה קורה.. לאחר סופ"ש האחרון נוכחתי לדעת שהקשר עם החבר יציב..הוא עשה לי איזושהי הפתעה והראה לי שהוא אוהב אותי.. אני עובדת באיזושהי מסעדה..אני עובדת דלפק שם.. בקשר לחברות אחרות..קשה לי להתחבר לבנות באזור שלי.. זה קטע שנפלתי בו חזק גם לפני הופעתו של החבר.. הייתה בי ריקנות כזאת.. האנשים שפה,אותם אנשים..אני באה מעיר קטנה..אין הרבה אפשרויות.. ואני לא אוהבת את האנשים כאן=/ אלה שבני גילי..ואלה שאפילו שנה מעליי כבר הלכו לצבא או עזבו את העיר.. זאת עיר של משפחות כזה..הצעירים בסוף עוזבים.. זה אחד מהתיכנונים שלי גם..לאחר הצבא.. אחרי סופ"ש טוב..עכשיו הגיע בוקר ואני מרגישה צורך לבכות..כאילו לפרוק משהו.. לא ברור לי מה.. יכול להיות שזה קשור לאופי שלי? לנשמה שלי? שאני בנאדם עצוב מטבעי? זה קצת אירוני..כי אנשים מבחוץ יגידו לך שאני בנאדם מאוד שמח וקופצני והיפר אקטיבי אולי זה סתם חלק מהצגה.. אני לא מוצאת את הנקודת אור.. שתעשהאותי שמחה.. בגלל שאני לא יודעת מה מעציב אותי.. אולי אני פשוט לא רואה את עצמי מצליחה בשום תחום בחיים שלי.. אני גם לא רואה תחום משמעותי כבר.. הבית ספר כבר לא מעניין אותי..עבדתי קשה בשנתיים האחרונות והתעייפתי.. אני כלכך רוויה מללמוד...אני לא מוצאת בזה עניין יותר..המוטיבציה שלי ירדה לאפס.. חברות..אין לי ממש..ושוב,אני גרה במקום שאין מקומות בילוי אין אנשים ממש.. לצאת מחוץ לעיר זה סיפור..כי צריך מכונית..אין לי עדיין רישיון.. ובשביל להוציא הסעה צריך הרבה אנשים שירצו לצאת ולא תמיד כולם רוצים..ומונית זה יקר.. והחבר..כן,אומנם הכל יציב..אפילו טוב.. אבל אני מפחדת שהוא לא יהיה שם.. אם פעם חשבתי שהוא לא יעזוב אותי וזה..היום אני חרדה לזה ואני נזהרת מלבטוח בקשר שלנו בצורה עיוורת..הוא עוד מעט מתחיל קורס קצינים..לא נתראה הרבה.. אולי הוא ישכח אותי..=\ אין בחיים שלי שומדבר משמעותי שאני יכולה להגיד לך "הנה זה מה שמחזיק אותי" "הנה זה מה שמשמח אותי" או מעציב אותי אני רק מחכה לצבא..שזה הדבר הכי טוב שיכול לקרות לי.. להכיר אנשים חדשים..להיות עסוקה כל הזמן.. לנסוע בארץ.. מה יעשה לי טוב עכשיו?

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • לבת ה17

    חמדה קורץ
    16/11/2008

    גם תקווה לעתיד יכולה לתת משמעות , אני שומעת שאת עוברת תקופה מאוד קשה . מתוך דבריך נשמע כי עברת מספר שינווים . כמו שינוי מקום מגורים ,קשיים בבית ספר ,
    לעתים אחרי עומס שינויים מרגישים את המועקה רק מאוחר יותר.
    האם את עדיין במסגרת בית הספר ?
    במידה וכן גשי ליועצת בית הספר ושתפי אותה במועקות . במידה ולא .כדאי לגשת ליעוץ מספר שיחות שיקלו עליך את התחושה הקשה
    וזכרי תמיד מחר יום חדש חמדה

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • לעצובה

    מ
    27/12/2008

    כמוני כמוך!!!!!!!! אספר לך סיפור אישי. אני גרה עם חבר כבר שנה, כמובן יש המון בעיות כלכליות ואין מצב לא לעבוד! עד לא מזמן עבדתי מזכירה בחברת השמה לבכירים, אני אוהבת את המקצוע אבל המקום והאנשים לא עשו לי טוב, כל יום קמתי בכל ובבכי, בערב היתי מגיע הביתה מתוסכלת ועצבנית, וכמובן שזה מתבטא ביחסים. בוקר אחד קמתי התלבשתי בשיא היופי התאפרתי והפלא ופלא הרגשתי נפלא, באותו יום התפטרתי, הרגשתי הקלה!!!!!! ידעתי שזה יפגע בחשבון הבנק וישר התחלתי לחפש עבודה, בכל מקום וכל תחום, קיבלתי המון הצעות ולא התלהבתי מכלום, עד שמצאה אותי חברת אורנג' והציע לי את כל הטוב! המון פעמים גם אני מרגישה שלא משמח אותי כלום בחיים ולא בא לי כלום, אמנם אנחנו נמצאים במצב לפעמים קשה אבל חשוב לעצור ולחשוב מה יעשה לך טוב אפילו במחיר כבד של התפטרות, אולי את תחשבי שאני קלת דעת אבל נרשמתי ללימודים בשיא הפתאומיות בהחלטה של רגע, צריך להיות פתוחים להזדמנויות ובכל דבר להסתכל קודם כל האם זה מעניין אותך ויתן לך תחושה של לעשות ולהתפתח, לחקור, להרגיש שאת תורמת. אולי גם התנדבות של שעה בארגון כלשהו תיתן לך הרגשה טובה, תנסי, עבודה בלית ברירה היא סבל ועינוי עצמי. אאאההה, ולא להכנס לדיכאון !!!!!!!!! תני לחברים לנער אותך מהתרדמת שלך!!!!!!!!!! מכל הלב, אני מקווה שחייכת קצת. גלשי באינטרנט זה עוזר לחשוב על ראיונות חדשים! מאחלת לך הרבה שמחה ואושר!!!!!!!!!!!1

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום


שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו