חדדש

שלום לך,
אתה באמת נשמע לי מדוכא ובתקופה לא ממש טובה. מצד אחד טוב לשמוע שיש לך הערכה עצמית חיובית על עצמך שהיא תשתית לשינוי טוב בעתיד.
מצד שני, הסביבה לא מחזירה לך משוב חיובי או משוב חיובי כפי שהיית רוצה אותו. אי ההתאמה בין התחושות שלך לגבי עצמך לבין הפיידבק מהסביבה, ובעיקר מבני גילך מדאיג אותי. אתה "חייב" להבין ולתת הסבר על הפער הזה, אחרת מצוקתך תימשך.
ייתכן שאת המתנשא מעט, בתורך הגנה? ייתכן שיש יריבויות ותחרות ביןנך לבין בני גילך? אני מרגישה שחסרים לך חברים קרובים, האם זה נכון? אם אכן כך, תצטרך לעשות חשבון נפש מה משפריע ליצירת קשר חיובי ובר אמון עם חבר.
לגבי חברה , אולי אותך זה מדאיג, אך לדעתי הרבה בחורים בגילך לא יצרו קשרי חברות עם בנות, כך שלא נראה לי חריג, אלא נורמטיבי לגמרי.
אל תדאג לגבי תקופת החרמנות שלך, היא תימשך לעוד הרבה זמן בחיים שלך ואני בטוחה שעוד מחכות לך הנאות רבות בתחום.
אתה נראה לי בשל ללכת לטיפול פסיכולוגי, זו לא מילה גסה, זה רק יכול לקדם אותך ולקרב אותך לאושר שאתה מייחל לעצמך. במיוחד לאור הייאוש שתוקף אותך.... אתה צריך לברר מה אתה מרגיש על עצמך והדימוי העצמי שלך, ואיך התקשורת שלך עם חברים מתפקששת עד כדי העלבות כלפיך.
אתה חייב לשים "מראה" מול עצמך ולבדוק מה קורה אתך.
בהצלחה,
שלי ורדי

אני רוצה להביר שאני לא מתנשא והמצאיות בדיוק כמו שציירתי אותה, אני בנאדם ריאלי שיודע מה הוא שווה אבל אני אפעם לא יבין את כל הרוע הזה שיש מסביב, אני בנאדם מאוד נקמן וכל האנרגיה שלי מופנת לשנאה, כל היום אני שואל את עצמי איך האנישם האלו ששוים חצי ממני מעליבים אותי וגורמים לי להיות מדוכא ומדוכדך כבר שנים, אני גם מרגיש שפיספסתי את הילדות שלי היו המון פעמים שרציתי ללכת לשחק או לעשות משהו ואפחד לא שיתף איתי פעולה, אני מרגיש שיותר מידי זמן השעממתי בתקופה שצריכה להיות היפה בחיים. אני באמת לא רואה סיבה לחיות יותר שהעולם כל כך עקום ניסתי כבר כמה פעמים להתאבד ללא אבל הבעיה היא שאני פחדן עם אני ימצא דרך קלה לעשות אתזה [לא כואבת, אני בטוח שיש דרך קלה] אני יעשה את זה. אני מאוד שמח על תשומת הלב בגלל שאני לא רגיל לראות אנשים בלי אינטרסים בחיי היום יום.

היי,
הגיד שההודעה שלך לא הפחידה אותי, זה לא יהיה אמת.
לא הייתי מודעת שיש לך מחשבות אובדנניות ואפילו מעשים בפועל, למרות שזרקת משהו דומה בהודעה הראשונה שלך.... אולי אתה לא פחדן אלא אתה בן אדם שפוי, במובן שאתה אוהב את החיים ומבין את הנאותיו למרות הסבל הזמני של כמה שנים?
יש לך חשבון ארוך עם החברה, אולי גם עם הבית? אתה לא מדבר על הקרובים שלך, על אבא ואמא וכו' אלא על החברה. בדרך כלל ההתקשרויות הראשונות שלנו מתחילות בבית ודפוסים דומים אנחנו יוצרים עם הסביבה הרחבה במשך כל החיים.
תראה , את העולם ואת הרוע לא תוכל לשנות, אך למצוא אנשים טובים יותר סביבך זה אפשרי, גם אם נראה לך רחוק היום, כי זה אפשרי לאחרים אז גם לך. אולי אפשר לעשותו דברים אחרת כדי לא לאפשר לרוע הקיים בעולם (ואני מסכימה אתך שיש רוע) להיות מתועל נגדך דווקא..
אתה חייב לעצמך עזרה ממישהו, אם אתה בבית הספר מאנשי המקצוע בבית ספרך, מהרוווחה. יש עובדים סוצאילים, יש פסיכולוגים באופן פרטי ומטעם קופות החולים או מטעם משרד הבריאות.
החיים שלך עם עזרה רגשית יכולים להראות אחרות, תנסה לראות ולתכנן קדימה ופחות לבכות על העבר כי העתיד זה החיים שלך .
כמה שהסבל שלך היום גדול, תנסה לדמיין שעם החיים תזרום למקומות אחרים בעתיד. הכל זמני , זורם ומשתנה ועדיף שתהיה לך שליטה על עיצוב העתיד שלך. בגלל זה כדאי לך להיתמך רגשית, בטח ובטח אם יש לך מחשבות / נסיונות אובדניים.
שלי