אחותי..

שלום יובל,
קודם כל ההתעניינות באחותך הגדולה ובמשבר שלה ,למרות שאתן לא קרובות מאד מאז ומתמיד, מראה עלייך שאת בחורה אמפתית ומעורבת, וכל הכבוד!!
משברים לפעמים מקרבים בין אנשים, כי מראים לנו שלכולנו יש צד פגיע, משותף. כי אין דבר כזה שאפשר לעבור את החיים בלי משברים.

אני לא יודעת מהו בדיוק המשבר של אחותך- האם זה המקום בו היא משרתת בעייתי, או הפרידה וההתרחקות מהבית, או שהיא מתקשה לעמוד באתגרים של עבודה ומשמעת שהצבא מציב מולה...
תמיד היא יכולה לבקש שיחות עם איש מקצוע בצבא.
מבחינתך, אם את מחפשת דרך לעזור לה, תעשי לה אולי מתנות קטנות שייראו לה שהיא חשובה לך, כשהיא חוזרת לבית, תציעי לה לצאת אתה לטיול קטן , תחבקי אותה, תציעי לעשות משהו נחמד ביחד גם בבית ,כדי להסיח את דעתה מהצרות של השירות. הכי חשוב שתראי לה שאת חושבת עליה, אוהבת אותה, מפרגנת לה ומעריכה אותה , וזה הרבה. אז אולי אחותך הרוויחה אחות יותר קרובה מעכשיו הלאה...האם היא מודעת לרווח הזה?

בהצלחה,
שלי