התמודדות עם מעבר לבית ספר חדש.

שלום יובל,
שאלה מאתגרת את שאלת כאן,
זה קורה, אני בטוחה כי כמה מהקוראים בפורום כאן מרגישים הזדהות, נדמה לי שגם אני חשתי פעם כך בנסיבות בעבר.

בדרך כלל זה קורה עם ילדים שלא מכירים טוב, הם לא חברים ממש, הם מחברי הכתה. מכוח הנסיבות הייתם בסוג של השתייכות - חברים באותו בית ספר, אותה כתה.
אני לא יודעת בדיוק למה זה קורה , אולי את מרגישה את המבוכה הנגרמת מהפער בין הרגשת ההשתייכות בעבר שהייתה קצת מלאכותית, לבין הזרות שאת מרגישה היום כלפיהם, את מתוודה כי אין לך יותר מדי משותף איתם היום. אז עדיין מרגישה שאת צריכה לשדר קירבה אם תפגשי אותם מקרוב ואת לא רוצה או לא מרגישה שזה נכון לך לעשות זאת.
סיבה אחרת למבוכה היא אולי כי את מרגישה שהם תופסים אותך כמישהי שעזבה, נטשה את בית הספר שלהם , לא הייתה מרוצה , אולי מהם. את אולי חושבת שהם שופטים אותך?
תזכרי כי לעיתים נדירות המחשבה שלנו על איך האחרים תופסים אותנו דומה למציאות...

מקווה שעזרתי,
שלי ורדי