שלום!

יש משהו שמאוד מטריד אותי..אבל אני לא יודעת איך להגיד את זה פה בלי לכתוב את זה בצורה מזעזעת, אין לי מילים נכונות וקלות כדי להגיד את זה אז אני פשוט אגיד...
כשאדם למשל רוצה למות, למה לא נותנים לו את זה?
אני מבינה שכמעט לכל אחד יש רגע בחיים או אפילו יותר שהוא רוצה למות ובדרך כלל זה זמני וזה עובר אז מן הסתם לא כל אחד שרוצה למות הולך להתאבד ומן הסתם כל מי שיכול למנוע התאבדות יעשה את זה, וגם אני אישית מאמינה שה' היחיד שיכול להחליט למי ומתי מגיע למות.
אבל..אם מישהו -בוחר- למות, אחריי מחשבה עמוקה, והוא באמת באמת בטוח במאה אחוז שזה מה שהוא רוצה, וזה לא עניין זמני, זה בערך חצי מהחיים שלו, אז למה שפשוט לא ייתנו לו את זה וזהו?
למשל אדם גוסס שהולך למות בטוח, בדוק, ומבינים ששום נס לא יעזור לו כבר, ואם הוא ימות טבעי אז הוא יסבול המון וזה יהיה לאט ובכאבים איומים, אז למה פשוט לא לחסוך ממנו את הכאב, וכמובן רק אם הוא מבקש, להרוג אותו בדרך קלה שלא תכאיב לו, שהוא יילך לעולמו בשקט בלי כאבים ובלי דאגות..אני בטוחה שיש לרופאים אפשרות להרוג בנאדם בעזרת זריקה כלשהי.
או מישהו שסובל מבעיה גופנית או מוחית כלשהי, והוא לא רוצה לחיות חיים כאלה והוא מנסה ובכל זאת לא מצליח להתמודד עם חיים כאלה, והוא לא יכול להתאבד נגיד בעקבות בעיה גופנית\מוחית שיש לו, אז אם הוא בוחר בזה ורוצה את זה, אז למה לא? למה לא לנתק אותו מהייסורים ומהכאבים בשנייה אחת? באיזה זכות אתה יכול להגיד לבנאדם "זה מה יש, אלה החיים שלך, תסבול בשקט ואל תפריע" או "אף אחד לא הולך להרוג אותך ונשמור עלייך שלא תנסה להזיק לעצמך" אז האפשרות היחידה זה להמשיך לסבול בחיים שלא טוב לך בהם.
ומישהו שיש לו בעיה נפשית או פשוט לא טוב לו, והוא פשוט ב=ו=ח=ר למות, באיזה זכות מישהו יכול למנוע ממנו את זה? ומה בעצם הטעם לחיים אם בפנים אתה מת?
מה המשמעות של זה שאתה חיי ונושם אם הנשמה שלך רקובה בפנים?
והרי אם אני אגיד לך שהיום אני הולכת לנסות להתאבד את ישר תודיעי על זה להורים שלי, ותמנעי ממני את זה, ככה בכל אופן מזהירים בכל פורום אחר.. ולמה בעצם? איך את יכולה לקבוע שזה לא הזמן שלי למות, איך את יכולה לקבוע שאם עכשיו יצילו אותי אז החיים שלי ישתפרו ואני עוד אגיד תודה על זה בסופו של דבר? נכון, זה קורה ברוב המקרים, אבל אם אני אגיד לך שכבר ניסיתי להתאבד לפני שנתיים בערך ועד עכשיו הדבר היחיד שאני מתחרטת עליו זה שלא הצלחתי? ואם אני אגיד לך שעכשיו אין לי את האומץ לעשות את זה כי אני מפחדת למות בכאבים וזה הדבר שאני הכי לא רוצה בעולם ואני רק רוצה שיהרגו אותי מהר, בשנייה, בלי כאבים? ואם אני אבקש ממישהו לעזור לי הוא לא יסכים, והוא יימנע ממני לנסות לבד..ולמה בעצם? הרי אם לכל אדם יש את "הזכות לחיים" אין זה לגיטימי שיש לו את הזכות להפסיק אותם?

אני בטוחה שכל אחד יחשוב שהתפיסת חיים שלי מעוותת לגמריי, ובאמת שאין פה שום רמז לניסיון התאבדות, רק רציתי לפרוק...