חברה במצוקה

שלום חן,
קודם כל כל הכבוד לדאגה, נדמה לי שעול כבד עלייך מכיוון שאת חברתה היחידה..
נדמה לי שחברתך רוצה שידעו את מצוקתה, כי מספרת לך, וגם סיפרה ליועצת.. זה סוג של זעקה לעזרה ביחד עם נסיגה ורצון שלא יגעו ולא יטפלו, היא בדילמה עם עצמה....
יש במשפחה שלה מחסום רגשי, סוג של הכחשה למצב שלה, מה, הם לא רואים את מצבי הרוח שלה? הזכרת בעצמך שהיועצת עשתה אתם שיחה...
נדמה לי ששוב בית הספר צריך ללחוץ על המשפחה שתקח את עצמה לטיפול, אני מתכוונת שכל המשפחה צריכה ללכת שם לטיפל, לא רק חברתך,מצבה מספיק קשה כדי שישתפר ללא התערבות מקצועית.
אני מציעה שתתייעצי עם אמא שלך גם, אולי היא יכולה לדבר עם ההורים שלה, כדי שלא תהיי לבד במערכה. כשהלימודים יתחילו, תודיעי גם ליועצת, את העובדה שהיא שורטית את עצמה וזה ממכר. זו תופעה ידועה , זו לא פגיעה עצמית ברמה של אובדנות אך מצביע על בעיה קשה. היועצת יכולה לזמן אותה לפגישה ולכוון את הנושא לבעיות שלה בלי שתגיד שאת דיברת אתה. האם את חוששת מנאמנות כלפי החברה שלך אם תספרי דברים שהיא משתפת אותך בהם? מניסיוני, מכירה כמה מקרים שחברות באו וסיפרו לצוות החינוכי-טיפולי של בית הספר על דאגה לחברה וזה עבר בשלום בין החברות לבסוף... היא פעם תומר לך תודה ...
ברמה החברתית בבית הספר, צריך לדבר עם הילדים, זו חובה של הצוות החינוכי, לעשות סדנא בכתה וכו' ,אך בטח זו ל אחריותך כמובן, רק תשפתי את היועצת או המחנכת, אם לא קשה לך.

את חברה טובה, נדיבה ואחראית,
הרבה כוח,
שלי

שנה הבאה אנחנו לא באותו בצפר ..
בבפר השני יש לה עוד חברה ...
האם כדאי לשתף אותה בזה ?

וניסיתי לדבר אם אותה ילדה ואמרתי לה שאני רוצה לספר את זה לפסיכולוג והיא אמרה שאם כן היא תתאבד !!!!!

נ.ב יש לה פייסבוק וכל פעם היא רושמת שהיא בדיכאון ורוצה להתאבד אז ככה שגם אמא שלה יודעת מזה וגם כל הבנות בכיתה ....
ועכשיו קוראים לה "פריקית" או "אימואית" ומתחילים לרדת עליה ולקלל אותה .....

מה אפשר עוד לעשות ?

שלום חן שוב,

האמת שאין הרבה מה לעשות מצידך, תמשיכי להיות לה חברה טובה ומקשיבה ואולי לטובתך קצת לשמור מרחק מכל הבעיות האלה, תנסי לעשות אתה דברים כייפים כמה שאפשר, להוציא ולהשכיח בשבילך ובשבילה את הבעיות שגם כך לא עוברות מהר. אם באמת החברה משדרת לך אותות מצוקה רציניים גם בשנה הבאה, תוכלי לגשת ליועצת שלך ולומר לה והיא תיצור קשר עם היועצת של בית הספר החדש של החברה. היו דברים כאלה.
תפני לאמא שלך, אל תהיי לבד עם אחריות הזו.
לידיעתך, מתוך ניסיוני, אף נערה לא עשתה מעשה קשה כתגובה לכך שהחברה שלה דאגה מדי ושיתפה מבוגרים ...
כל טוב,
שלי

וחברה שלי גילתה את זה והיא לא מוכנה לדבר איתי !
זה כבר חודש ככה !
היא עכשיו התקבלה לבצפר חדש שרצתה לעבור אליו 3 שנים ולכיתה שבה חברתה הטובה מהיסודי נמצאת אז ירד לה טיפה הדיכאון ....

OK תודה בכל מקרה ...