שונאת את כל העולם!!!!!!!!!!!!!!!!

לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום
 
  • שונאת את כל העולם!!!!!!!!!!!!!!!!
    מאי
    14/08/2009

    אני בת 15 ואני שונאת את כל העולם!! הכל כל כך מסובך!! למרות שאני נראית שמחה ומאושרת. ולמרות שישי לי חברים טובים ואני צוחקת הרבה. אז ככה: אמא ואבא שלי גרושים כבר 8 שנים. (כשהייתי בת 7) ואני שונאת אותם. אני מדברת עם אבא שלי פעם ב-3 חודשים. הוא בטח כבר שכח אותי. כי הוא בחיים לא מתקשר. ואני שונאת את אמא שלי כי היא כאילו לא אמא שלי. היא אף פעם לא לצידי. היא לא מבינה אותי. הכל אצלה זה רק צעקות, שכשהיא באה מעבודה שהריצפה תהייה נקייה שיעורי בית מוכנים ושהבית ינצנץ! אני שונאת את סבתא שלי כי היא חייה איתנו והיא ממש עלוקה נכנסת לוורידים!!! היא נדבקת אליי כל הזמן. כל החיים תוקעת לי אוכל בפה! לפעמים אני פשוט לא יכולה לסבול את חבר שלי, אני מרגישה שהוא לא אוהב אותי מספיק, ואני כמו מטומטמת הופכת בשבילו עולמות. אני שונאת את הבצפר וללמוד,ואת החברים שלי. ובכלל את ישראל שכל אחד חושב פה רק על עצמו והכל פה כסף, כסף, כסף!... אני כל כך אשמח אפילו אם אני אחיה בקופסאת קרטון ברחוב... רחוק מכולם. אבל מה אני יכולה לעשות? עדיין אסור לי לטוס לחו"ל לבד. ולעבור דירה.
    הייתי פשוט רוצה להיוולד כציפור. חופשייה...

    תודה אם קראת עד הסוף... עזר לי קצת להוציא הכל החוצה.

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • כשהכל נראה כל כך רע..

    שלי ורדי
    18/08/2009

    היי קרן,
    ללא ספק את בתקופה רעה, העובדה שאבא לא בקשר קרוב מיוזמתו פוגעת בך מאד, זה די טבעי, יש לך צורך באבא, בדמות הורית ,יש לך צורך שתהיי הכי חשובה עבורו. אך זה לא קורה, אין לי מושג למה ומי הוא. בטוח זה לא בגללך, אלא מהסיבות שלו. עדיין החסך קיים, אך את לא חייבת להאשים את עצמך או להרגיש שאת לא ראוייה ...
    את באמת שונאת את כולם, או כך את מתבטאת? נדמה לי שזו יותר צורת ביטוי לכעס ולייאוש ולתחושת הבדידות שאת מרגישה.
    לתקופה הזאת של התיכון יש כמה חסרונות, אני מסכימה אתך: מגבילים אותך, נכנסים לך לחיים, אומרים לך מה לעשות. תזכרי שרוב חייך תהיי אדם חופשי, ברוב שנותייך תהייה בוגרת, עוד 3-4 שנים המצב ישתנה. בפרופורציה של זמן החיים קצת סבלנות תעזור.
    בדרך כלל, האנשים שהכי קרובים אילנו הם האנשים שגם אנו "שונאים " אותם. אני מתרשמת דוקא שיש לך רגשות עזים וגם חמים לאנשים שהזכרת, ,אמאמ , סבתא, חבר.
    לגבי החבר, תשימי לב, תתני מעצמך, אך תדרשי גם, אל תתני בלי תנאים אם את רואה שהוא לא מחזיר לך, לא מתחשב. אל תתני לו את הררגשה שלך לא מגיע, ורק לו מגיע. באופן מוזר, אם צד אחד לא יוצא מגדרו להתחשב, הצד השני מכבד אותו יותר ולא מקבל אותו כמבון מאילו.
    האם יש איזו הזדמנות לדבר עם אמא שלך, אפילו בתיווך של אדם שלישי, קרוב משפחה או אפילו איש מקצוע, כמו מטפל משפחתי, יועצת בית ספר? היה טוב אם מישהו היה מתווך בינכן כדי שתתקרבו, במקום שתרגישי שרק יש לה דרישות ממך, ואינה מבינה לליבך.
    מקווה שמעט עזרתי..
    שלי

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום


שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו