קשרים

הבחירה שלך במילה "קשרים" אינה מקרית. בקשר בין שני בני זוג יש משימה מורכבת. המשימה היא להשאר יחד ובמקביל לחוד.
אינני יודע מה גילך, האם זהו החבר הראשון והאם כבר קיימת בעבר יחסי מין. כל אלה שאלות חשובות כבסיס ראשוני להבנה של הקשיים שעולים.
אני רוצה לומר לך, שחשוב שלא תבקרי את עצמך ושלא תרגישי שמשהו אצלך לא בסדר. את מעלה קשיים נורמליים, וככל שהחבר יבין יותר את המחסומים, כך יגדל הסיכוי שהרגשתך תשתפר. גם אם לא ברור לך, למה את חסומה, חשוב לכבד את רגשותייך ולתמוך בך. זוהי החברות במיטבה.
הפחד שלך, שביחסי מין תרגישי את החבר קרוב מידי, ואז תרגישי ש"אין את העצמי", הוא אחד הפחדים המוכרים ביותר בקשר. בקשר יש פחד מלהבלע בתוך האחר, וביחסי מין הפחד הזה, לעיתים מתעצם. להבלע,כלומר שחייך יהפכו להיות חייו ורצונותייך יהפכו להיות רצונו.
אפשר גם להסתכל על זה מכוון אחר: פחד מתלות,כלומר מלהיות תלויה בו, או ממצב שרגשית תרצי אותו ולא תוכלי להרגיש או לתפקד טוב בלעדיו.בשל הפחדים הללו ישנה זהירות מלהתקרב והתקרבות הדרגתית תוך כדי בדיקה. חשוב שתאפשרי לעצמך את הקצב שלך.
כוון נוסף שחשוב לבדוק: האם חווית אכזבות מקשרים קודמים או האם נפגעת מיחסי מין. אם כן, את מגיעה לקשר הזה עם חששות, ולכן את זקוקה לזמן ולחוויות משותפות עם החבר, כדי לבסס אמון בקשר. ככל שתוכלו לדבר על רגשותייך, בלי שתרגישי אשמה, כל ייטב לכם יחד.
לעיתים קרובות איננו יודעים את הסיבות לרגשות הלא נעימים שלנו. זה לא אומר שאנחנו "דפוקים",
זה אומר שיש לחפש את הסיבות, כי אחרת ניכנס למעגל אשמה והמצב יחמיר.
זהו מסר, שאני מציע לך להעביר לאוהבייך וקרובייך.
אני ממליץ במקביל לבדיקה האישית להיעזר באיש מקצוע: יועצ/ת חינוכי/ת, פסיכולוג/ית או עובד/ת סוציאלי/ת.
בהצלחה,
אילן.