מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
- תהיות ושאלות - גיל ההתבגרותחסוי05/10/2009
בס"ד
שלום רב,
גילי הוא 14 וחצי ולפני לא מעט זמן נכנסתי לגיל ההתבגרות (אם ארצה ואם לא אצטרך לעבור את זה בסוף).
בזמן האחרון עולות בי המון תהיות ושאלות לגבי ולגבי האנשים שסובבים אותי.
איני יודעת מאיפה אתחיל, דבר ראשון עולות בי תהיות לגבי האישויות שלי, איך וכיצד ארכיב אותה או אולי בכלל אני צריכה לשנות אותה, הביטחון העצמי שלי ירוד או לא בשל או לא קיים אני לא יודעת איך לתאר זאת.
יש לי איזה שהוא מין קטע כזה שכשאני נמצאת בחברת אנשים אני מתאימה ע\צמי אליהם באיזה שהיא צורה (יש לי גם גבולות כמובן) ואני לא אני עצמי לגמרי, אני כיאלו חושבת שלא יקבלו אותי כמו שאני (לפעמים אני מרגישה כך מכיוון שאני חושבת שאני שונה מחברותי במובנים כאלה ואחרים).
אני תוהה עם החברות שלי הן באמת החברות שרציתי לעצמי, אם הן באמת אוהבות אותי ומעריכות אותי בזכותמי שאני ואיך אפשר לדעת זאת?(!).
הורי לא תמיד הכי מסתדרים אני חיה באיזה שהיא אשליה יום יומית ש"לא אכפת" לי מה הם יחליטו לעשות בקטע הזוגיות שלהם אבל האמת היא שבאמת אכפת לי ויותר מדי עד כדי דמעות.
בתקופה האחרונה עברתי שינויים רבים, שלעיתים קרובות אני מרגישה שאיני יכולה לשאת ואיני יודעת איך להתמודד איתם (איך מתומדדים עם שינויים?).
מרוב מחשבות ותהיות לפעמים אני חושבת שאתשתגע, בתוך תוכי אני יודעת שזה בסדר להרגיש ככה בגיל ההתבגרות אבל איני יודעת מה זה גיל ההתבגרות ואיך באמת מתודדם איתו ואם התחושות שעוברות עלי באמת נורמליות לתקופה הזו.
יש לי חרדה כל פעם שמשהו פוגע בי או משאיר בי זיכרון רע אז הוא לא חולף תקופה מאוד ארוכה כמו משבר, איך אפשר להתמודד עם זה ?
איך אפשר לדעת מה זו חברה אמיתית וחברה "הכי טובה" ?
תודה מראש וסליחה על הפירוט הרב,
חסוי.
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר תהיות לגבי גיל ההתבגרות
שלי ורדי06/10/2009שלום לך,
אני קוראת את ההודעה שלך ובאמת מרגישה שאת אדם רגיש ביותר, עם החסרונות אבל עוד יותר חשוב, גם עם היתרונות של התכונה הזאת. הרגישות מובילה אותך למודעות , לשאלות, לכך שאת מסתכלת בזכוכית מגדלת סביבך ועל עצמך, ומודעות כזו כמו שלך, יכולה להביא להתפתחות רצויה מאד בעתיד. כל התהיות על איך את מתנהגת בחברה, רמת המותאמות שלך לסביבה, אלה מצבים שהרבה אנשים חווים, במיוחד מתבגרים חווים, אך את גם מודעת ומתבוננת בהם. את בתחילת גיבוש האשיות שלך, ויעבור עוד זמן של תהיות וחוסר בהירות עד שתדעי מי את רוצה להיות.
עד כמה שיראה לך מוזר, את בדרך הנכונה. את עוברת תקופה קשה כי בבית יש חוסר יציבות ואת חרדה למה שיקרה, אולי להורייך יש פחות התייחסות אלייך עקב הקשיים ביניהם. את אומרת שעברת עוד שינויים שלא ידועים לי שבטח מכבידים עוד יותר.
לא קל, לא לך ולא לאף אחד במקומך. העובדה שאת מנסה להסתגל ולהתנהג עם הסביבה החברתית כפי שהיא מצפה ממך, אינה כל כך עובדה רעה כמו שאת חושבת, את רוצה להיות מקובלת ונאהבת, אך את מוסיפה שיש לך גבולות ובפנימיותך, לפעמים מרגישה אחרת מהדרך שבה את מתנהגת. כשתמצאי סביבה בטוחה, ותהיי יותר מגובשת, תדעי מי את רוצה להיות, אז תרגישי יותר חופשית להתנהל לפי פנימיותך.
חברויות בגיל הזה יכולות להיות עוגן יציב, אך יכולות להיות זמניות, מקובל בגיל הזה לנסות ולהחלף חברויות, בדרך לחיפוש זהות וחיפוש אנשים דומים . ברה צריכה להיות בשבילך בעת צרה, וגם לפרגן בעת שמחה, תקשיבי לתחושותייך הפנימיות, האם הן מקשיבות לך, האם הן דומות לך במעט באישיות בהתעניינויות....תלוי גם בך , מידת ההשקעה שלך בחברויות האלה, עד כמה את מצפה מעצמך להיות תומכת ומקשיבה להן.
אני חושבת שאת בדרך הנכונה, היה לך טוב אם היית ממשיכה לדבר עם מישהו, איש מקצוע, או אדם קרוב במשפחה על הדברים שמעסיקים אותך. הדרך המהירה יותר היא לדבר עם יועצת בית הספר, היא הזמינה ביותר בגיל שלך ,אך יש גם עוד אנשי מקצוע כמו עובדים סוצאילים לנוער, פסיכולוגים, הכל תלוי עד כמה תוכלי לשוחח עם הורייך ולבקש זאת, ועד כמה הם פתוחים בנושא של ייעוץ מקצועי. שווה לך לנסות. תרוויחי הרבה אם תצליחי.
בהצלחה רבה,
שלי* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם רומנטיים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)




.jpg)
.jpg)

