גיל ההתבגרות

בס"ד
שלום, גילי הוא 14.10.
בתקופה האחרונה אני מוצאת את עצמי כל הזמן בדאגה ו"בחרדות" קטנות.
כל הזמן אני מודאגת ושקועב בעבר, בדברים שפגעו בי, הכאיבו לי או נחרטו בי והם נורא מפריעים לי להמשיך האלה, השאלה איך אפשר לשנות את זה ולא לחשוב כמו בן אדם בן 90 שחושב רק על הצרות שעבר ?!.
אני לא יודעת איך לחשוב על הווה ולדמין את העתיד, אני פשוט תקועה בעבר!
לפעמים אני מרגישה שאני חווה את גיל ההתבגרות ואת המשברים שבו יותר מכולם, זה נכון ? ישנם נערים כאלו ?
אני חושבת המון, פשוט המון! אולי יותר מדי כל ה-כ-ל על המון דברים שמכבידים עלי ואיני יודעת איך לשנות את הטבע הזה שטמון בי. (!), זה טבע טוב או רע ?
יש בי גם מחשבות וחששות שלהיות אני כמו שאני רוצה להיות זה לא בסדר או שלא יקבלו אותי כמו שאני.
גיל ההתבגרות זה גיל מסובך, איך בונים אישיות ?, איך בונים אותה בלי לטעות בדרך ?
בסביבה שלי אני מרגישה מעט גבוה מכולם וזה גורם לי להריגיש מוגשמת, איך פותרים זאת ?

תודה מראש,
חסוי.