=>

היי.
אני שומעת כמה את מרגישה בודדה וכמה את מוטרדת מכך. את אפילו מוטרדת מכך שההורים שלך מוטרדים מכך... את מונה את הסיבות לכך שאנשים לא רוצים בקרבתך, אבל כל אלה סיבות חיצוניות. נראה שאף אחד לא מכיר את הפנימיות שלך. האם את עצמך מכירה ומעריכה את הפנימיות והייחודיות שלך?
את אומרת שאין בכלל אנשים להיפתח אליהם. האם בכל זאת יש מישהו שהיית רוצה בקרבתו? האם יש מישהו שאת מעריכה את הפנימיות והייחודיות שלו?
איך את מדמיינת חברות וקרבה? במה את מעוניינת, שמישהו יזמין אותך למסיבה או שמישהו יישב איתך ויבין לליבך? מה היה גורם לך להיות מאושרת יותר?
נשמע שאת מרגישה מאוד תקועה וחסרת אונים במצב שלך, כאילו הוא בכלל לא תלוי בך. אולי אחרי שכתבת את מרגישה יותר טוב, אבל אם לא, הייתי מציעה לך לנסות להתייעץ עם מבוגר שאת סומכת עליו כדי לנסות לחלץ את עצמך מהרגשת התקיעות - הורים, בני משפחה אחרים, או אולי יועצת או פסיכולוגית. הם יוכלו לסייע לך לשנות את נקודת ההשקפה שלך, למקד אותך בדבר שאותו את רוצה ואיך תוכלי לפעול על מנת להשיג אותו.
אני מאחלת לך המון הצלחה ומקווה שהיום הוטב לך.

טלי איסרוב, פסיכולוגית קלינית מומחית.

שוב היי,
תודה רבה לך על המענה המהיר.
הייתי שמחה מאוד אם היה לי מישהו שקרוב אליי,אבל אני פשוט לא מכירה אף אחד.ואם ניסיתי,יצאתי,הכרתי,תמיד קיבלתי ביקורות רעות לגבי המראה שלי.אז אני מעדיפה להימנע מזה.בשביל מה לי להיפגע?אני לא מחפשת פסיכולוג,אני יכולה להתמודד עם בעיות שלי לבד.בכלל לא היה אכפת לי שמעולם לא היה לי חבר.אבל עכשיו אני פשוט מרגישה כמה שזה חסר.הייתי רוצה שמישהו יציע לי לצאת איתו.נו טוב,אני רוצה גם מיליון דולר.אני יכולה להמשיך לרצות.
אני באמת לא צריכה להתייעץ עם אף אחד.המצב הנפשי שלי בסדר גמור.אני רק לא מבינה איך בחורות שהן ממוצעות במראה החיצוני שלהן או בהשכלה שלהן בכל זאת יוצאות ונהנות ויש להן בן זוג.אני לא יודעת למה אני כותבת כאן,את פסיכולוגית לא שדכנית.את לא חייבת להגיב.

היי,
המצב הנפשי שלך באמת מצוין וזו לא הסיבה שאני מציעה לך להתייעץ עם מישהו. את מתארת מצב שמאוד לא ברור לך - למה לאחרים קל להתחבר ולך קשה. למה בנות לא יותר יפות או מוכשרות ממך מוצאות את מקומן בחברה ועבורך זה מסובך. נראה שיש איזה דבר שהוא מחוץ למודעות שלך, משהו שקשה לך לראות ביחס לקשרים שלך עם אחרים. התייעצות עם מישהו נייטראלי, מבחוץ, יכולה הרבה פעמים לשפוך אור על מה שקורה לך ביחסים עם אחרים. אולי את מתייאשת מהר מדי, אולי את מפרשת יחס שאת מקבלת כדחייה גם כשדחייה איננה קיימת? אני לא יודעת. שווה לברר.
שוב, בהצלחה,
טלי איסרוב, פסיכולוגית קלינית מומחית