עזרה

מירית שלום,
זה מאוד משמעותי ויפה שאת רוצה לעזור לחברתך ולהיות איתה.
כשחברתך עצובה, קרוב לוודאי שאין הרבה מה לומר לה.
החשוב הוא היכולת שלך להיות לידה, לא לברוח לנושא אחר, לא להעביר לה את המסר שהעצב שלה מעיק, משעמם או בלתי נסבל, פשוט להיות איתה עד שגל העצב יעבור.
לעיתים קרובות אנשים שחווים אבל או טראומה, חשים שאף אחד לא יכול להכיל את עוצמת הכאב שלהם, לכן הם מתרגלים להחביא אותו ולהישאר איתו לבד.
אני מבינה שאיכפת לך מאוד מחברתך ואינך רוצה שתישאר לבד עם כאבה. תוכלי לומר לה שזה בסדר בשבילך להיות איתה. תשאלי אותה אם יש משהו שהיתה רוצה.
בשעה שהיא מרגישה יותר טוב, תוכלי לשאול אותה איזה סוג תגובה היתה עוזרת לה כשהיא עצובה. האם היתה מעדיפה שיניחו לה לבכות? האם היתה מעדיפה שיסיחו את דעתה? האם היתה רוצה לדבר על אחותה?
היכולת שלך להישאר עימה במגע גם בשעת כאבה היא המשמעותית ביותר.
בהצלחה וכל טוב,
טלי איסרוב, פסיכולוגית קלינית מומחית.