בעיה מורכבת

לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום
 
  • בעיה מורכבת
    3
    09/02/2010

    אמי התחתנה בשידוך לפני יותר מ-25 שנה עם גבר בעל מוגבלות שכלית.היא כנראה חשבה שהוא ישתנה ולכן לא התנגדה לשידוך הזה.מאז שהם נישאו ועד היום הוא מקלל אותה בצורה נוראית ומכה אותה במשך כל השנים האלו על בסיס יומיומי.אני לא חושבת שאפשר לחיות ככה ואני מרגישה שבחיים לא אוכל לעזוב את הבית ולתת לה להתמודד עם זה לבד.היא לא יכולה להתגרש ממנו כי אין לאן לשלוח אותו הרי הוא בן אדם חולה.הוא לא יכול לחיות לבד ומי שמפרנס אותנו זו אמא שלי.מצד שני אני בחיים לא ארצה שהוא יכנס לבית משוגעים או בית סוהר כי הוא אבא שלי.מצד שלישי אמי התרגלה לחיים האלו ואין בכוונתה לעשות שום דבר.אני מרגישה שזה לא יכול להימשך ככה וחייב לשנות את המצב.אל תמליצו לנו על טיפול משפחתי,כי כמו שאמרתי הוא חולה.הוא לא מבין מה הולך מסביבו והוא לא יודע איך החיים מתנהלים.האם אפשר לשנות את פני המצב?אני בת 15 אם זה רולוונטי.אני אודה לכם אם תמחקו את ההודעה הזו לאחר המענה.תודה מראש!

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה
    בעיה מורכבת

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • מצב משפחתי מורכב

    ענבל שני
    10/02/2010

    שלום לך,

    הייתי רוצה לכתוב לך אחרת, אבל אני חייבת להודות שמדברייך עולה תמונה משפחתית מאוד קשה ומורכבת שאת כלואה בתוכה, בעיקר מכיוון שאת נולדת לתוך הסיטואציה ויכולתך לשלוט ולהשפיע בסיטואציה מאוד מוגבלת.
    המורכבות בולטת בדיוק כפי שכתבת, בכך שאותו גבר אלים הוא גם אביך, ובמובן זה, הוא גם דמות שאת כועסת עליה וסולדת מהתנהגותה, ובו-זמנית מרגישה צורך להגן עליו כיוון שהוא אביך.
    המורכבות היא בכך שאת ממולכדת בתוך הקונפליקט הזה ומתוך תגובה השרדותית פשוט קופאת (לעומת לחימה או בריחה, שתי צורות השרדות נוספות).
    לצורך ההתייעצות כאן, הייתי רוצה להציע לפני ההזדרזות אל פתרונות, לנסת להגדיר את הבעיה מחדש.
    מזוית ההתבוננות שלי על מה שאת מתארת, אני קוראת על אלימות מתמשכת מצד אביך כלפי
    אמך, דבר שלבטח משפיע מאוד על האוירה העכורה בבית ועל מצבך הנפשי.
    האלימות הזו אינה בהכרח תוצר של מוגבלות שכלית וגם לא של "שגעון" אלא של דפוסי יחסים
    בין-אישיים לקויים. ישנם אנשים עם מוגבלויות שכליות שמתנהגים בצורה מאוד מכבדת כלפי קרוביהם וישנם אנשים ללא כל מוגבלות שכלית שמתנהגים באכזריות ואלימות כלפי אהוביהם-לכאורה. אני כותבת את זה כדי לעשות סדר בבלגן, לא "להבין" דברים שאינם תקינים, אלא לעבור לעמדה ביקורתית כלפי זה ולנסות לחשוב כיצד לפעול כדי למגר זאת מהר ככל האפשר, גם עם המחירים הכרוכים בכך (נקיטת כוח כלפי אביך, מצדך ומצד אמך, בפנייה למשל לגורם חיצוני כמו רווחה או משטרה).
    לא קיבלתי ממך מספיק מידע לגבי חומרת האלימות והאם זה מגיע לידי מעורבות של המשטרה. לצערי, לא כל כך מהר אנשים נכנסים לבית סוהר, אלא אם כן
    מדובר במעשה פלילי. הרבה פעמים מצבים מאוד מסוכנים של אלימות "נפתרים" בצו הרחקה מצד
    בית המשפט, גם כשהאישה אוזרת אומץ ועותרת.

    ממה שכתבת, נשמע שאביך זקוק לפיקוח, הנחייה והכוונה שאולי מעולם לא ניתנו לו בחייו ומכיוון שאלו לא סופקו לו, הוא מתפקד באופן מאוד לקוי ללא כל טיפול ופיקוח. כדי שהמצב ישתנה, צריך לחשוב ואז לעשות מעשה, ששוב אני כותבת, יהיו לו מחירים קשים, ויחד עם זה נשמע שהמחירים שאתם משלמים כעת גבוהים יותר

    לגבי הגורם אליו תבחרי לפנות, זה כבר לא כל כך משנה, מרכז לטיפול פסיכלוגי, יועצת בית ספר, לשכת הרווחה, (מכתיבתך אני מבינה שכבר התייעצת עם גורם כלשהו)כל עוד זה ייעשה אחרי שתבחרי לדאוג לעצמך ויתכן שלשמור ולדאוג לעצמך אומר שמישהו חיצוני יחשוף ת מה שקורה בבית וינסה לעשות סדר. זה יכול להיות מביך ומפחיד, אבל גם יכול מאוד להרגיע לטווח הארוך יותר.

    ענבל שני
    פסיכולוגית קלינית

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום


שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו