דילמה..

היי דניאל,

אני שומעת כמה ההשתלבות החברתית חשובה לך.
יש לך חברה טובה ואהובה, אבל עדיין את חושבת שהיית יכולה להיות במצב יותר טוב ואת אכולת דאגה וחרטה.

לפי דעתי החרטה שאת מייסרת בה את עצמך אינה במקומה משתי סיבות:
ראשית, אין טעם להביט אחורה. מחשבות אלה אינן מקדמות אותך. מה שנעשה אין להשיב, אפשר רק לנסות ללמוד מן העבר ואולי לשפר בעתיד.
שנית, אני שומעת שבשנה שעברה היית מאוד נאמנה לעצמך.
לא התחברת לילדים שלא עניין אותך להתחבר אליהם.
אני חושבת שהנאמנות שלך לעצמך היא יתרון גדול שלך שחשוב שתזכרי.
האם היית מעדיפה להיות צבועה ולעשות את עצמך אוהבת ושמחה בנוכחות ילדים שאינם לטעמך?

הנקודה השניה שהעלת היא המחשבה לעבור בי"ס בשנה הבאה להיות עם חברתך הטובה.
אם את חושבת שיהיה לך טוב איתה, זה נשמע לי כמו צעד נכון.
אין שום חשיבות ל"איך זה יראה" ע"י אחרים, אם את תישארי נאמנה לעצמך ותנווטי את עצמך למקומות שעושים לך טוב. אחרים עשויים לפרש את ההתנהגות שלך בדרכים שונות ומשונות, אבל בשורה התחתונה, זה לא באמת עניינם ורק את זו שצריכה לחיות עם תוצאות ההחלטות שלך, אז כדאי שהחלטותיך יהיו מונעות ע"י מה שעושה לך טוב ולא שיקולים אחרים.

בינתיים, אני מציעה לך להנות ממה שיש לך - חברתך הטובה שאת כל כך נהנית ממנה ובודאי עוד חברים נוספים...

בהצלחה!
טלי איסרוב, פסיכולוגית קלינית מומחית

שלום לך, ותודה על תשובתך.

כמעט כבר החלטתי שאני יעבור בית ספר בשנה הבאה למרות שדיברתי שהמליצו לי שלא,חוץ ממך.
אני עוד לא סיפרתי לחברות שלי מהבית ספר,אפילו לא לחברה הכי טובה שלי שבעצם שנה הבאה אני 90 אחוז לא יהיה איתם.
בגלל שאני כבר בדעה של- אני עוברת בית ספר אני הרבה פעמים מזלזלת חברתית בבית ספר.הם כבר לא מעניינים אותי כ"כ,וכבר לא מעניין אותי אפילו בהפסקות לשבת עם כולם,כי אני יודעת שאני אעבור בית ספר.

משום מה אני יודעת שאם אני אעבור יהיה לי טוב,אבל מצד שני יש לי הרבה ספקות- איך להסתגל למקום חדש?מורים חדשים?חברים חדשים? במיוחד ששנה הבאה אני יא' ואני אמצע תיכון.

בשורה התחתונה: הלב אומר לי לעזוב והראש אומר להישאר!!!

היי דניאל,
מצב ההתלבטות שבו את נמצאת הוא מאוד מעייף ומתיש מבחינה רגשית.
בכל החלטה שמקבלים יש השלכות לכאן ולכאן ואת הרבה מהם לא ניתן לצפות מראש.
בלי קשר להחלטה שתקבלי בסופו של דבר, אני מציעה לך לנסות להתמקד גם בהווה שלך ולא רק בעתיד.
תהני ממה שנותר לך מכיתה י', תהני מההפסקות עם חברייך הנוכחיים.
כשתדעי להנות מההווה שלך, תוכלי להנות בכל אחד מבתי הספר בהם תחליטי בסופו של דבר ללמוד.
ההתמקדות בהווה תיתן לך גם קצת מנוחה מההתלבטות המציקה שבה את נמצאת.

בהצלחה בכל שתפני,
טלי איסרוב,
פסיכולוגית קלינית מומחית.

תודה באמת שתודה על ההתייחסות שלך.
אני יודעת שחפרתי,קצת הרבה אבל אני יכולה לסכם את זה ש:
אני עוברת שנה הבאה בית ספר!
אבל לא עם לב שלם.. למה אני מרגישה ככה?למה אני מפחדת לעשות את הצעד?אני יודעת שאין סיבה שלא ילך לי,אבל בכל זאת אני מפחדת מכשלון?האם לימודית זה נכון לעשות-כי מהבית ספר שאני אעבור ממנו ואני נמצאת בו עכשיו הוא ברמה מאוד גבוהה ?
בכל זאת אני רוצה לזכור תמיד ששנותיי בתיכון היו שנים ממש כיפיות,בהן ביליתי עם חברים וכל מה שקשור....

שכחתי להוסיף,דבר שהבנתי שמונע ממני לעזור:
הפחד מכישלון.
אז כנראה אני מפחדת להיכשל שוב?למה זה?

הי דניאל,
החשש שאת מתארת עם המעבר שאת צפויה לעבור הוא מאוד טבעי ומובן.
קשה לי לדמיין מישהו שמקבל החלטה ביחס לעתיד בלי להרגיש גם מעט חששות.
העתיד הוא תמיד סוג של 'לא נודע' וההתמודדות עם חוסר וודאות לעיתים קרובות מעוררת בנו מתח.
כולנו חוששים להיכשל ולטעות.
המעבר למקום חדש והתמודדות עם חוסר וודאות, עשויים גם לעורר הרבה התרגשות, חיוניות, ציפיה ואפילו אופטימיות ותקווה.
אולי תוכלי להנות מההתרגשות הזאת של משהו חדש ולא ידוע.

אני מאחלת לך הרבה הצלחה.

טלי איסרוב,
פסיכולוגית קלינית מומחית.

תודה לך,
המון בזכותך אני עוברת
שיהיה גמלך בהצלחה בפורום, ובכלל!
שוב:
תודה !!

תודה על הכרת התודה שלך : )

טלי