4 שנים בלי מפתח מהבית

שלום יבגני,

אני לא יודעת ממכתבך מה גרר את העונש שקיבלת, ולא ברור לי למה השמטת את זה...האם
זה כי אתה כבר לא זוכר, לא מקשר בין המעשה לבין העונש, לא מבין על מה נענשת, או מעדיף
לא להתייחס לכך.
כך או כך, העונש בהחלט מאוד חריף, וכאב לי לקרוא את מה שעובר עליך.
כתבת שניסית לדבר. מה היה אופי השיחה? מה היו ההסברים של אמך ובן-זוגה?
אם הבעיה היא שאתה מאבד מפתחות, אני בטוחה שאפשר לחשוב על רעיון יצירתי כמו להשאיר מפתח אצל מישהו מהשכנים שנמצא בבית רב הזמן (בדר"כ אנשים שלא עובדים, אנשים מבוגרים וכו').
אם יש בעיית אמון יותר עמוקה, זו שאלה איך התפתחה, אם יש לה הצדקה או לא.
בכל אופן, העונש בהחלט נשמע גדול ובעיקר ממושך מדיי.
אני כן חושבת שיש מקום להתייעץ עם היועצת של בי"ס ולחשוב יחד איתה איך פונים אל ההורים ומנסים לחשוב על פתרונות אחרים. אם זה לא יעזור, יכול להיות שהיועצת תפנה אתכם לטיפול פסיכולוגי (שבאופן מסורתי מתייחס לתרומה הן של הנער והן של ההורה ליחסים) ושם כבר תוכלו לקבל עזרה מעמיקה יותר.
נסה, ואם תרצה שוב להתייעץ כאן, אתה מוזמן.

בהצלחה וכל טוב,

ענבל שני
פסיכולוגית קלינית