אני צריכה עזרה בכמה דברים.

שלום לך חסויה,
מתוך דברייך עולה תמונה מאוד קשה ביחס לאווירה שבה את חיה בביתך.
הכעס של אביך על כל דבר קטן והאיומים האלימים שהוא משמיע משקפים סגנון התנהגות תוקפני, חסר שליטה וממש לא מקובל.
איומים אלימים אינם דבר לגיטימי בין חברים ואינם דבר לגיטימי בין הורים לילדים.
את חיה באווירה של פחד ובהרגשה שאת אשמה בתוקפנות שמופנית כלפייך, כשלמעשה הבעיה היא בהתנהגות שלוחת הרסן של אביך.
איני יודעת אם תוכלי למצוא דרך לפייס אותו על מנת שיסכים שתרכשי כרטיסים למופע שאת רוצה.
גם אם תצליח לפייס אותו, את הלא יודעת שאת מתמודדת עם בעיה גדולה יותר מאשר בעיית המופע החד-פעמי. את מתמודדת עם תוקפנות ופחד יום יומיים.
חשוב מאוד שתפני אל יועצת ביה"ס שלך, תספרי לה הכל בכנות ותתייעצי איתה מה כדאי לעשות. תוכלי לבקש ממנה חשאיות בשלב ראשון, על מנת שתרגישי בנוח לדבר. יועצת ביה"ס תוכל להעזר באנשי מקצוע נוספים שיוכלו לעזור לך ולמשפחתך.
בינתיים, אני מאחלת לך שתדעי למצוא מקורות של כוח ותמיכה עבורך, גם אם אינך מקבלת אותם מצד הורייך.
כל טוב,
טלי איסרוב, פסיכולוגית קלינית מומחית.

אבל אני מפחדת לגשת אל היועצת של בית הספר .. אני לא יודעת איך להתחיל את השיחה אני לא יודעת מה להגיד ואני במיוחד מפחדת מהתוצאות .. אני שחכתי להוסיף פה פרט מאוד חשוב והוא שגם מלא פעמיים אבא שלי הכה אותי בגלל דברים שלא עשיתי טוב .. וגם היום לפני כמה זמן אחי ואני רבנו כי הוא התגרה בי ואז אמא שלי באה והעיפה אותי מהמקום ובגללו שוב אבא שלי צעק עלי וקילל .. תמיד שקורים לי דברים עם אחי הוא יוצא צודק תמיד ההורים שלי מגנים עליו ועוזרים רק לו.. כי אני כאילו הילדה הרעה שלא מגיעה לה כלום.. נמאס לי שמתיחסים אלי בזילזול ושאבא שלי קורא לי סתומה ואומר שאני לא יודעת כלום ושאני מפגרת ושאין לי שכל .. זה כל כך מוריד לי מהביטחון העצמי .. במקיף שלי אני מתנהגת שונה לגמרי אני לא מראה את כל מה שקורה בבית אף אחד לא יודע מה עובר אלי אחרי השעות בית ספר ועם אני ילך ויפגש עם היועצת אז אני מפחדת שאחד מהילדים בשיכבה שלי יראה את זה ויספר לכולם .. אני לא רוצה שידעו מזה ואני מפחדת לגשת.. ובקשר למופע.. מה אני יכולה להגיד לחברות שלי ?! איך אני יסביר להן שאני לא יכולה לבוא ?! ועם הן ישאלו למה מה אני יעשה ?! נמאס לי להמציא שקרים בשביל שלא ידעו מה שהולך בבית :'( אבל מצד שני אסור שידעו בחים ... אוף נמאס לי מכל החיים האלה ... אני רוצה לאחל לי שאני ישן ולא יקום בחיים (שאני ימות) אוףףף בבקשה תעזרו לי :'(

חסויה מתוקה,
אין לאף אחד בעולם זכות להרים עליך יד.
לרוע המזל, העולם מלא באנשים שחושבים שהם יכולים להתייחס אל ילדיהם כאל שקי אגרוף ולהוציא עליהם את העצבים.
מסיבה זו יועצות בבתי-ספר מקבלות הכשרה איך לטפל בילדים שפונים אליהן עם הבעיה הזו.
אני מבינה שדעתם של חברייך חשובה לך מאוד ושאת משקיעה מאמצים רבים ביצירת הרושם שהכל בסדר.
הכל לא בסדר אם מכים אותך בבית. את לא אשמה בכך.
חברייך לא חייבים לדעת שפנית ליועצת ומי שכן ידע - זה לא עניינו. תוכלי לומר שזה משהו פרטי וזה הכל. אמרי ליועצת שיש לך משהו לספר לה שקשור בבית שלך ושקשה לך לדבר על זה. קחי את הזמן ולאט לאט תגוללי לפניה את הסיפור. תסמכי עליה שתדע מה לעשות.
תהיי גיבורה וחזקה...

טלי איסרוב, פסיכולוגית קלינית מומחית