אני כול כך אשמח לעזרה...

לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום
 
  • אני כול כך אשמח לעזרה...
    אני
    19/02/2010

    אני מתחילה מההתחלה
    אני שוקלת 98 קילו ואני בת 18,ניסיתי מיליון דברים להרזיה(דיאטות כסאח,קבוצות תמיכה,דיאטניות,"אכילה אנורקסית",דיקור)מה לא...
    אני חולה על אופנה ומעודכנת כול הזמן מה קורה,אבל לא יכולה להרשות לעצמי להתלבש ככה,בגלל זה נוצר ממש ריחוק מהבנות בביה"ס שלי,שהן כולן לבושות טיפ טופ ואני בסמרטוטים ענקיים.
    ההורים שלי פרודים ויש לי אבא חרדי שגר מרחק שעתיים נסיעה שיש לו משפחה משלו שכפי הנראה הוא דואג יותר להם מאשר לי,אבל נותן לי הרצאות כמעט כול יום בתחום הדת כדי שאני אחזור בתשובה,אני הבן אדם הכי חילוני שיש אבל הוא לא קולט ולא רוצה להבין,לפי סיפורים ששמעתי לפני שאבא שלי חזר בתשובה והיו לו כול מיני חברות,סיפרו לי שפעם הוא לקח את הכנפיים של המאוורר שהיו מברזל וזרק על מישהי שהייתה חברה שלו שפשוט עיצבנה אותו ומזל שהיא זזה וזה לא פגע בה,גם לאמא שלי היה מרביץ שהיה נשוי לה.
    אמא שלי אלימה ביותר,תמיד שאנחנו מדברות על זה לדעתה היא אף פעם לא מרביצה והיא נבהלת שאני קוראת לזה מכות,אבל להשאיר "חותמת" על הגוף עם המכה שלה זה לא מכות אז אני לא יודעת איך זה נקרא,כול החיים סבלתי ממכות מימנה,אבל שהגעתי לגיל 18 לא שתקתי לה והחזרתי לה אפילו שלא החזרתי לה ברמה שהיא נתנה לי כי היא בן אדם לא צעיר וכאב לי בכול זאת היא אמא שלי.
    יש לי חברות מסביב אבל כולן השתנו,מעשנות,לוקחות סמים,פרחות כאלה,לא מעניין אותם שום דבר מעצמם ומהמשפחה שלהן.
    יש לי גם קשיי קשב וריכוז אז קשה לי נורא בלימודים.
    וגם אנחנו במצב כלכלי מאוד חמור.
    אין מנסה לעבוד כמה שאני יכולה כדי לצאת מהדירה הזאת.
    אני נורא סובלת ואין אף אחד לצידי/לידי שיעזור לי אני מיואשת,מאוד רוצה להתאבד אבל קצת פוחדת מזה.
    מה לעשות?

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה
    אני כול כך אשמח לעזרה...

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • קבלת עזרה

    טלי איסרוב
    20/02/2010

    שלום לך,
    אני שומעת שאת במצוקה גדולה מהרבה סיבות, משקל הגוף, מצב חברתי מצב כלכלי ובעיקר פוגעת בך האלימות ותחושת חוסר האיכפתיות מצד הורייך ובמיוחד אביך. לפעמים המצב הזה גורם לך להתפס לייאוש מאוד מכאיב.
    לצד זה, אני שומעת שיש בך המון כוחות ותקווה. את עובדת על מנת לשפר את תנאי חייך, את כבר לא מסכימה להיות שק אגרוף של אף אחד, את לא מתדרדרת כמו חברותייך, את מחפשת אחר עזרה ותמיכה ועצם פנייתך לפורום היא חלק מזה.
    אני חושבת שאם מישהו ילווה אותך בצורה קבועה במהלך השנים המשמעותיות שאת עוברת, בהן את מנסה לעמוד על רגלייך כאדם מבוגר, הדבר יעזור לך מאוד.
    כמעט בכל עיר בארץ יש מרכז לטיפול פסיכולוגי שניתן חינם.
    תוכלי לבדוק באינטרנט מהו מרכז בריאות הנפש הקרוב לביתך ולהנות שם מטיפול במרפאה, כלומר פגישה פעם בשבוע עם פסיכולוגית או עובדת סוציאלית. אני חושבת שמגיע לך לקבל את הסיוע הזה, כדי שלא תמשיכי להרגיש כל כך בודדה.
    בהצלחה!
    טלי איסרוב, פסיכולוגית קלינית מומחית

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • תודה רבה לך!

    אני
    20/02/2010

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • אין בעד מה : )

    טלי איסרוב
    20/02/2010

    בהצלחה!

    טלי איסרוב

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום


שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו