עזרה

שלום לך,

נשמע שהוא היה משמעותי לך, בתוך תוכך, וזה באמת לא חייב להיות קשור למה שהיה או לא היה
במציאות בקשר עם אותו חייל.
מה שאת חווה כעת - הלם, שוק, קושי להאמין, אלו תגובות טבעיות ומובנות, קודם כל.
בדרך כלל, עם חלוף הזמן יש מידה רבה יותר של עיכול של הארוע.
אני מתארת לעצמי שמעבר להלם ולכאב על האבדן של אותו בחור (גם ברמת הפנטזיה על הקשר
שיכול היה להיות ביניכם), אולי עולה חרדה מכך שמקרה כזה קורה "לייד הבית" ,במובן הזה שמישהו
שהיה יחסית קרוב, בא ממקום מגורייך, נהרג. זה מפחיד כי ברמה מסויימת זה כל נושא המוות מתקרב גם אלייך, הקרקע מרגישה כלא יציבה.

נסי לשתף אנשים שהכירו אותו, אל תישארי לבד עם הכאב, וראי עם הזמן מה את מרגישה. אם
ההרגשה הרעה ממשיכה, את יכולה לפנות לכאן שוב, ואם תרצי נוכל להמשיך ולתת מענה.

כל טוב,
חג שמח,

ענבל שני
פסיכולוגית קלינית מומחית
0544-968066

אין לי עם מי לדבר.. הייתה רק חברה אחת שידעה שפעם הייתי דלוקה עליו. אבל זה היה לפני שנה בערך.
לבוא עכשיו ולהגיד שהייתי דלוקה עליו ישמע כאילו אני מחפשת תשומת לב ושינחמו אותי.
אבל זה באמת לא ככה, ממש כואב לי על זה, סבתא שלי נפטרה לפני חצי שנה ואני אפילו לא מתגעגעת אלייה, לא התגעגעתי אליה מאז שהיא נפטרה. ופתאום הוא נהרג, בן אדם שלא היה לי כמעט תקשורת איתו אני מתגעגעת אליו ברמות, אני מבקששת אלף פעם סליחות ביום ממנו למקרה שאולי עשיתי משהו לא במקום בתקשורת שעוד איכשהו הייתה לנו, אני מדברת איתו על דברים [למרות שעברו רק יומיים]..הבן אדם לא מכיר אותי.. זה מוזר לי