שלום:)

שלום אביה,
ממה שאת כותבת נשמע שיש לך מודעות גבוהה לעצמך, להתנהלות של אח שלך ולאופן שבו התנהגותו משפיעה עליך.
המודעות הזאת עוזרת לך להפריד בינו לבינך ולדעת למקם את הבעיה אצלו ולא אצלך.
טבעי שעדיין התנהגותו משפיעה עליך במיוחד כשאת מבלה איתו הרבה זמן.
האם ניסית לשוחח איתו על התנהגותו?
האם תארת בפניו איך הוא גורם לך להרגיש?
אולי תוכלי לתרום לו מהמודעות הגבוהה והמפותחת שיש לך.
אולי כשיבין שהוא גורם לךוכנראה גם לאנשים אחרים, להרגיש לא בנוח במחיצתו הוא ישנה מעט את דרכיו.
בהצלחה,
טלי איסרוב,
פסיכולוגית קלינית מומחית.

תודה רבה אולי באמת עכשיו זה קצת ישתנה כי הוא עכשיו בבית.
לפעמים אני מדברת איתו על זה , ואני מדברת איתו יפה.
אבל הוא לא ממש רוצה כנראה שאני אסביר לו את ההתנהגות. יכול להיות שזה מבייש אותו פשוט.
אם אני אעשה את זה בעקיפין ואגיד לאמא שלי לדבר איתו אולי זה יהיה אחרת.
אבל את ממליצה לו ללכת לפסיכולוג או שיחה עם אמא ?
מה יותר כדאי?
תודה:).

שלום אביה,
כדאי לפנות לטיפול פסיכולוגי כשמרגישים קושי ומעוניינים לפתור אותו.
האם אחיך מרגיש מצוקה? האם הוא מעוניין לשנות את המצב?
אם לא, אין טעם להפנות אותו לפסיכולוג, מכיוון שסביר להניח שהוא לא יצליח להפיק ערך מהטיפול.
שיחה עם אמא יכולה להועיל במצב הזה יותר.
כל טוב,
טלי איסרוב