עזרה :(

שלום א,

קצת קשה לי להתייחס באופן ספציפי להודעתך בגלל מיעוט הפרטים שנתת, ולכן אתייחס באופן מעט כללי.
באופן כללי, כבר עשית את הצעד הראשון כשפנית לכאן, טוב עשית.
חשוב לא להשאיר את הדברים כמו שהם ולהמשיך לפנות לעזרה למישהו שאתה יכול לסמוך עליו בסביבת המבוגרים, למשל בבית הספר (יועצת, מחנכת) או למחלקת רווחה בעירייה (דרך המוקד העירוני) או לכל אדם מבוגר שאתה מרגיש שאתה יכול לסמוך עליו.
אתה צריך לקחת בחשבון שבזמן שהדברים נפתחים וטוב שהם נפתחים ומטופלים, לא יהיה לך פשוט לעשות זאת, ההורים עשויים להתנגד (גם מי שפוגע בך וגם מי שמשת"פ בין אם פעיל או סביל) ולהפעיל יותר לחץ. האם המשפחה המורחבת יודעת? עד כמה האלימות מסכנת חיים, פיזית, ועד כמה יותר נפשית?

רצוי שתתן לי יותר פרטים, כיוון שיכול להיות שאוכל לעזור יותר טוב.

אנא כתוב לי שוב אם דבריי סייעו ואם אוכל לסייע יותר.

ענבל שני
פסיכולוגית קלינית

(אני בת) אמא שלי לפני כמה ימים איימה עלי שהיא תרצח אותי והיא הייתה עם סכין ואמרה תזהרי ממני (זה קרה במטבח), ואבא שלי מרביץ לי הרבה שהוא מתעצבן עלי :( פעם אמא שלי הייתה זורקת אותי לגינה ונועלת אותי בחוץ :( יש עוד הרבה דברים שהם עושים לי ואני לא יודעת מה לעשות אני כול הזמן בוכהה

שלום לך,

סליחה שטעיתי בכך שהתייחסתי בלשון זכר.
מהתיאור שלך נשמע שאת סובלת מאוד בבית ושזהו מצב מתמשך שהגיע כנראה לכך שהוא כבר
בלתי נסבל עבורך. אני חייבת שוב לתקף (לאשר לך שאת צודקת שמצב כזה הוא לא תקין!
העניין הוא שדרוש הרבה מאוד אומץ לצאת עם זה החוצה (נקרא לזה אפילו באנלוגיה - "מהארון")
ולספר לאנשים זרים, לא בשם-קוד "א" אלא בשם המלא שלך ולבקש את עזרתם. אחר כך קשה
מאוד לסמוך על אנשים שבאמת יעזרו. אני חושבת שאת באמת בתוך סיחטואציה מאוד קשה לניהול
בטח עבור נערה ואפילו אם היה במקומך אדם מבוגר. הרבה פחד וחוסר אונים.
אבל בכל זאת, אני מציעה להמשיך ללוות אותך, ולכוון אותך לעבר מי שיכולים לעזור לך - היועצת
בבית הספר ו/או עובד/ת סוציאלי/ת מלשכת הרווחה ב איזור שלך. אני חושבת שהכי טוב קודם לספר ליועצת (שתשמור על כך בסוד, את תצטרכי להדגיש זאת, גם אם זו בכל מקרה חובתה) והיא יודעת בדיוק לאיזה מקומות צריך לדווח (לרווחה) ולבקש סיוע דחוף. בדרך כלל היועצת גם מפנה לטיפול
ואז כבר יהיו מעורבים גורמים טיפוליים עבורך שיוכלו גם לנסות לשנות את העמדה התוקפנית
של הורייך עד כמה שניתן. לעתים במצבים קיצוניים גורמי הרווחה ממליצים על הוצאה מהבית, אבל זה לא ההמלצה הראשונית, רק אם הטיפול בילד ובהורים לא עובד.

מה את חושבת?

כל טוב,
והמשיכי לשתף אותנו, זה חשוב.

ענבל שני
פסיכולוגית קלינית