מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
- שאלהמירי27/05/2010
שלום לצוות המקצועי,
אני גרושה +2 בנות(8,12).אני נמצאת במע' זוגית שניה ואנו חיים יחד עם אחד הבנים של בן זוגי. מההתחלה הקשר בין ביתי הגדולה לבן זוגי היה קשה אבל בסדר.לאחרונה ביתי החלה את גיל ההתבגרות והמצב בבית הפך לבלתי נסבל. היא מתחצפת ויש לה התפרצויות זעם,עיקומי פרצוף וירידה בלימודים.כל ההתנהגות הזו מופנית אלי ואל בן זוגי ,שמתפקד כאביה לכל דבר.הוא לא מסוגל להבין שזה גיל ההתבגרות ורואה בזה כפגיעה אישית בכבוד שלו (דבר שגורם למריבות וכעסים כלפיה וכלפי) אני מבינה שזה גיל ההתבגרות אבל לעיתים קרובות אני לא מצליחה לקבל את ההתנהגות שלה גם כי אני תקועה בין שניהם ,משום ששניהם מאשימים אותי שאני לא בסדר איתם וגם כי היא מגיעה כל פעם לשיאים חדשים של חוצפה והתנהגות לא יפה.
אני כבר לא יודעת איך להתנהג עם ביתי על מנת לשמור על מער' היחסים איתה ויותר מזה איך לשמור על הבית שלי.
אשמח לקבל עיצה.
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר הורים וגיל ההתבגרות
טלי איסרוב30/05/2010שלום מירי,
גיל ההתבגרות אכן ידוע כגיל סוער. גיל שיש בו שינויים הורמונאליים שמשפיעים על מצב הרוח וגם שינויים נפשיים מבלבלים בדרך אל הבגרות, נוסף על לחצים חברתיים ולימודיים.
טוב את עושה שאת מנסה להבין ולהיות סובלנית כלפי בתך בשלב זה.
יחד עם זאת, אי אפשר לייחס כל דבר לגיל ההתבגרות ולא טוב לעבור על כל דבר לסדר היום ולפטור אותו כתופעה של גיל ההתבגרות.
חשוב לבחון את הדברים לעומקם -
האם בתך מביעה מצוקה בהתנהגותה?
מהו הדבר שמטריד אותה שגורם לה להיות כל כך תוקפנית?
איזה גבולות צריך להציב לה בשלב זה כדי שהתנהגותה לא תצא מכלל שליטה?
חשוב לפתוח את ערוצי התקשורת עמה ולהבין מה היא מבטאת בהתנהגותה וכך להבין מהי דרך ההתערבות הנכונה ביותר עבורך ועבור בן-זוגך.
אני ממליצה בחום על פנייה לטיפול משפחתי כדרך היעילה והמדוייקת ביותר להתמודד עם המצב אותו את מתארת.
בהצלחה!
טלי איסרוב,
פסיכולוגית קלינית מומחית.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם את/ה טיפוס בוגדני?
.jpg)
.jpg)
.jpg)




.jpg)
.jpg)

