פחדים בגיל התבגרות

שלום לאם המודאגת,

ראשית, הייתי רוצה לדעת מאיזה מקום הגיעה בקשתו/רצונו של אחד התאומים עליו כתבת, לישון בחדר נפרד מאחיו. האם על רקע החלטה פתאומית או שהדבר התבשל. התחושה שלי שהוא לא הבשיל לכך, ושהפרידה מאוד פתאומית ולא הדרגתית.
שנית, כולכם, כולל בנך עליו את מתמקדת בפנייתך, עברתם טלטלה לא פשוטה של פרידה ומבחינתו הוא נפרד מאב, ולאחר מכן מדירה שאולי השאירה זכרונות מהמשפחה המלאה כפי שהיתה, וכעת הוא נפרד שוב. יתכן שעבורו זהו עומס רב מדיי של פרידות, ואולי מחשבותיו וגופו מאותתים לו שזה יותר מדיי, וכדאי להקשיב לכך, במקום "להתגבר" על הפחדים. יכול להיות שכדאי להחליט יחד אם הוא היה רוצה לדרג את הלינה הנפרדת ולישון עם אחיו לילה-כן לילה-לא, או בהתחלה למשך זמן מה לישון לבד רק בסוף השבוע. כלומר, לייצר תוכנית שתכיל פרקי זמן שבכל אחד מהם יש הפחתה הדרגתית בקרבה ובתלות. אני מניחה שמדובר בהפחתה לא רק של השינה, שהיא הזמן האינטימי ביותר שיש עם מישהו. לכן, אולי הפרידה יכולה להיות גם בתחומים אחרים ובהדרגה.

אם תהיי מעוניינת במיקוד או בהרחבה של הדברים את מוזמנת להמשיך לכתוב.

כל טוב ובהצלחה,

ענבל שני
פסיכולוגית קלינית מומחית