שאלה

רוית שלום,

ראשית, לשאלתך, נשמע לי שטיפלת במצב מצויין. נתת לגיטימציה לתחושות אך לא למעשים.
עשית הבחנה חשובה בין החשק שיש לו בגוף ובין מה שהוא בוחר לעשות עם זה. בגילו לא עושים דברים כאלה, אלא רק הגדולים, וכאשר יהיה גדול, למשל, בתיכון או בצבא, הוא יוכל לעשות מה שיבחר.
מה שהיה לי רק חסר ומדאיג הוא השאלה מאין הוא חשב על הרעיון? האם ראה בסרט?
(מה שיותר נורמטיבי, אבל אם יש סרטים שחשוף אליהם בשעות לא מתאימות אז כדאי יותר לפקח על כך) או לחילופין האם מישהו ניסה לעשות את זה לו (הייתי שואלת באופן פתוח ולא נותנת לו את האפשרויות הללו), ואז זה משהו שכדאי לטפל בו יותר לעומק. אני מציינת זאת כי ישנה אפשרות שילד שמנסה לשחזר סצנה מינית נחשף אליה באופן לא תואם, ואז או שראה אחרים באקט מיני או שהתנסה בעצמו. פעמים רבות ילדים מפחדים לגלות שמישהו דיבר או ניסה לעשות להם משהו, ואז מרגישים אשמים בכך ולכן לא מספרים. חשוב שיוכל באמת לספר לך על העבר, ההווה וגם בעתיד תוך שאת מסבירה לו שאת לצדו, את שם כדי להגן ולהקשיב לו.


בברכה,
ענבל שני
פסיכולוגית קלינית מומחית