משהו לא מוגדר

איני רוצה למות.
ולא אני רוצה...

איני רוצה למות.
ולא אני רוצה...

שלום לך,

אתה מתאר את עצמך כמי שאינו אוהב חברת בני אדם ומעדיף חיות, טבע וחלל...
נראה שסגנון החשיבה שלך הוא אינטלקטואלי מאוד ואתה לא "משתגע" על רגשות ולא מעוניין להסתבך ברגשות שקשורים ליחסים בין-אישיים.
ממה שאתה מתאר, זה הסגנון שלך וזה בסדר גמור.
לא כולם חייבים לציית לאותן נורמות, לא כולם חייבים לצאת מאותה תבנית, לא כולם חייבים להיות דומים.
אם אתה מוצא הנאה בטבע, בהתבודדות, בחקירת החלל, זה יכול להיות נהדר.
ובכל זאת, כתבת כאן מתוך מצוקה.
אתה נמצא במצוקה בשל מחשבות שמטרידות אותך?
לא הבנתי בדיוק מהן אותן מחשבות. האם אתה מוטרד מכך שאתה מרגיש שונה? האם המחשבות שלך נוסבות סביב השאלה מדוע אתה מרגיש שונה?
אני לא בטוחה שהבנתי אותך בצורה מדוייקת, אבל נדמה לי שקושי מרכזי שאתה חווה קשור לכך שקשה לך לקבל את השונות של עצמך. אולי גם אתה חושב, כמו אחרים, שאתה צריך להיות דומה לכולם? שאתה צריך להשתלב ולהיות מזוייף? שאסור לך לגלות את פניך האמיתיות, שכמהות למשהו אחר?
אני מאמינה שמספר שיחות עם פסיכולוג מקצועי עשויים לעזור לך מאוד להרגיש נוח יותר עם עצמך.

אני מאחלת לך נינוחות ושמחה,
טלי איסרוב,
פסיכולוגית קלינית מומחית

אני כותב ממצוקה בגלל מספר סיבות.
האחת הוא המחשבות והחלומות הגסים שלי שבהם אני רוצח אנשים,ולא מזעם..בתכנון קפדני כאילו בחלום זה איזה שהוא צורך.
אני מרגיש לבד,אני על אף אי-חיבתי,אני בן אדם, אני יצור חברתי הבעיה היא שאני לא רוצה להשתייך לבני האדם,וכשהם בכול מקום הורסים כול דבר שאתה אוהב זה מתסכל.
אני רוצה לדעת שאני בסדר.
מה שמטריד אותי שהמחשבות שלי לא מתבטאות מתוך זעם או תסכול אלא מסוג של..רצון.
ובכלל האי יכולת להביע רגשות מקשה על החיים,רגשות שאני לא מרגיש,מלבד סבל..אותו אני מכיר טוב מאוד.
שיחה עם פסיכולוג נוסתה,ולא עזרה.
גם בתור ילד וגם בתור נער.

אני כותב ממצוקה בגלל מספר סיבות.
האחת הוא המחשבות והחלומות הגסים שלי שבהם אני רוצח אנשים,ולא מזעם..בתכנון קפדני כאילו בחלום זה איזה שהוא צורך.
אני מרגיש לבד,אני על אף אי-חיבתי,אני בן אדם, אני יצור חברתי הבעיה היא שאני לא רוצה להשתייך לבני האדם,וכשהם בכול מקום הורסים כול דבר שאתה אוהב זה מתסכל.
אני רוצה לדעת שאני בסדר.
מה שמטריד אותי שהמחשבות שלי לא מתבטאות מתוך זעם או תסכול אלא מסוג של..רצון.
ובכלל האי יכולת להביע רגשות מקשה על החיים,רגשות שאני לא מרגיש,מלבד סבל..אותו אני מכיר טוב מאוד.
שיחה עם פסיכולוג נוסתה,ולא עזרה.
גם בתור ילד וגם בתור נער.

שלום שם מסויים,

תודה על התשובה שלך. מקורות אי הנחת שלך יותר ברורים עכשיו.
כתבת ששיחה עם פסיכולוג נוסתה. האם הכוונה לשיחה אחת או שבאמת נתת הזדמנות לטיפול פסיכולוגי מעמיק?
הרצון שלך לחוות גוון רחב יותר של רגשות ולא רק סבל...
הרצון שלך למצוא את המקום שבו תרגיש בנוח בחברה...
הרצון לדעת שאתה בסדר...
כל אלה יעדי טיפול משמעותיים, שצריך לתת להם זמן.
אלה תהליכים שאינם נפתרים בפגישה אחת.
על מנת לשנות הרגלי חשיבה ישנים ודפוסים רגשיים צריך זמן, מוטיבציה ואמונה.

נשמע שהמצב הנוכחי מפריע לך מאוד, אולי זה מה שיתן לך את הכוח להשקיע את עצמך בטיפול, גם כשבהתחלה קשה לך להאמין שמשהו בכלל יכול לעזור לך. בכל זאת, תתעקש ותנסה עד שתרגיש שמשהו בך נפתח...

אני מאוד מקווה שתצליח...
טלי איסרוב,
פסיכולוגית קלינית מומחית.