שלום

היי רחלי,

את כותבת מאוד יפה ובאומץ על מה שקורה לך בתחילת השנה מבחינה חברתית. אני מבינה
מדברייך שהחופש כמו רוקן אותך מכוחות ומחשק, וחזרת לבית הספר מותשת. זה נשמע לכאורה
מוזר אבל האמת - חופש יכול לעשות דברים כאלה. לפעמים הוא מייצר שיעמום ומיאוס ורוצים שמשהו
מבחוץ ימלא ויתן משמעות. בנוסף כתבת על חרדה. האם ניסית לחשוב יותר ספציפית וממוקד ממה
את חוששת? האם את חוששת להיות דומיננטית שמא ידחו אותך? האם יש אפשרויות אחרות חוץ מלהיות מנהיגה או מדוכאת? האם יש לך משהו אחר לתרום ולהביא איתך כשאת עם חברות? האם
את מרגישה שהחופש נתן לך משהו או לקח ממך? האם היה מלא בתוכן או ריק?
בנוסף, לפעמים שיעמום הוא גרסה של כל מני רגשות שליליים אחרים. נסי אולי לרשום את תחושותייךועקבי אחריהם - נסי לראות בדיוק אילו תחושות עולות בך ונסי לבדוק אם יש להן בסיס
או שאלו חששות לא מוצדקים (עד כמה שניתן להגדיר זאת כך). הרבה פעמים אפשר להעמיד מול חשש מסויים, אמונה/מחשבה אחרת שתנבא תרחיש חיובי ומוצלח יותר, ולהבין שבעצם הניבוי השלילי לא בהכרח היחיד או בעל הסיכוי הגבוה ביותר. האם הובנתי?

כמובן, את מוזמנת להמשיך לכתוב כאן ולשתף ונשמח לקרוא איך הדברים התפתחו ואיך את מבינה
את מה שאת חווה, כיום ובהמשך.

כל טוב ושנה טובה,

ענבל שני
פסיכולוגית קלינית מומחית