בעיה דומה לזו של חסויהה

שלום עדן, לילה טוב,

אני מבינה שהחוויות שחווית בבית הספר הקודם או/ו בבית לא חיוביות, ואת חוששת אולי שהדברים הלא נעימים יחזרו על עצמם.
אני מאוד מאמינה בכך שהעבר מעצב אותנו, ויחד עם זה הוא לא מכתיב לנו לחלוטין שמה שהיה
הוא מה שיקרה, אלא שיש גם בידנו כוח לשנות דברים בסביבות שונות, וגם הסביבה אחראית
על איך שאנחנו מרגישים.
אני חושבת ש התחושה שלך שלא קיבלו אותך בזרועות פתוחות קשה ומאכזבת אבל יתכן שהציפיות שלך היו מעט גבוהות מדיי. לא מכירים אותך ואולי גם האחרים היו בהתרגשות/חרדה ולא היו פנויים מספיק לחשוב עלייך (למרות שזה בהחלט היה יכול להיות נחמד ומסייע לך ואולי באופן אידאלי כך היה הכי נעים ונוח בשבילך). יחד עם זאת, זה לא בהכרח מעיד על הרבה יותר ממה שכתבתי, ובהחלט כדאי לנסות ולהיות פעילה יותר ויוזמת יותר (אפילו בקטן) מאשר בבית הספר הקודם.
הייתי מציעה לך להתחיל לגשש וליצור קשר 1 על 1 עם ילדים שנראה לך שהסיכוי לשיתוף פעולה איתך גבוה, ילדים שאת מרגישה שעשויים להתעניין בילדה חדשה בכיתה
ובכלל שמחפשים חברה ושעדיין לא מצאו לגמרי את מקומם בקבוצה או זוג. הייתי מתחילה בגישוש בהפסקות או לנסות ליזום ולשאול שאלות על הכיתה בעבר, על ההיכרות עם המורים, אולי לבקש מאותו ילד או ילדה שיכירו לך את בית הספר,
יעשו לך סיבוב בחצר ויספרו לך דברים. ישנם ילדים שיהיו שמחים לקחת אותך תחת חסותם
וללמד אותך מהידע שלהם.
אם את מרגישה עם הזמן שדברים משום מה לא מצליחים להשתנות ולהשתפר בהרגשתך,
כדאי שתפני ליועצת ותבדקי איתה איך אפשר לשנות. בינתיים אני מציעה שתנסי בכוחות עצמך.

כל טוב ובהצלחה - בחברה ובלימודים,

ענבל שני
פסיכולוגית קלינית מומחית