רע לי !!

שלום,
אני אגדיר את עצמי כחסוייה מכיוון שאני לא רוצה שידעו מי אני..
אני בת 12 מאשדוד !
יש לי חברה ''הכי טבה'' (כן בטח) שאני יקרא לה ל'
החברה הזאתי מכפישה אותי תמיד מול כולם.. היא בכלל לא חברה אמיתית.. אני מוצאת את עצמי כ ל הזמן פשוט תלוייה בה..
המצב התדרדר כאשר אחת הילדות המקובלות בשכווה שלנו עברה לגור לידה.. והם כל היום ביחד..
אז אני תמיד מפחדת שהם יהיו ביחד ואני לא ואז יתבצר מצב שהיא תיהיה הרבה יותר מקובלת ממני.. או שהיא והחברה שעברה לגור לידה יהיו החברות היכ טובות ואני ישאר לבדי.. כל הזמן זאת הייתה רק חששה !!
וכדי למנוע מזה לקרות הייתי פשוט מתקשרת כל 5 דקות במשך כל היום לבדטק מה חברה שלי עושה והאם היא אם החברה השנייה..
הייתי עושה הכל שהם לא יהיו ביחד.. ממש.. הייתי עוקבת אחריהם !
ועם הם היו נפגשות יישר הייתי ממציאה סיפור חשוב כדי שאני יוכל לבוא אלייה..
אתמול פשוט הרמתי ידיים.
כבר לא היה לי כוח לעסוק בזה היה רע לי נפשית אמרתי ''אני יקח לעצמי יום חופש רק להיום.. מה כבר יכול לקרות'' ? ואז מה שחששתי קרא !
החברה שעברה לגור ליד חברה שלי רבה אם החברה הכי טובה שלה ואז יתווצר מצב ש-ל' רוצה להיות חברה של הילדה המקובלת מהשכווה וגם הילדה המקובל מהשכווה רוצצה !!
ומה שקרה שהם עכשיו החברות הכי טובות..
וכשהיום התקשרתי בבוקר ל-ל' ליראות מה היא עושה זה היה ככה:

אני - ''מה קורה'' ?
היא - ''בסדר..''
אני - ''מתי קמת'' ?
היא - ''ב-10''
אני - ''אה... ... ... ... ... ... ... ו.... מה את מתכוונת לעשות היום''?
היא - ''ללכת לסוכה''
אני - ''של דודה שלך'' ?
היא - ''כן !''
אני - '' מה יש לך ? את עייפה או משהו כזה ''
היא - ''לא..''
אני - ''אז למה את מדברת ככה........ בלי חשק'' ?
היא - ''לא זה ל זה..''
אני - ''טוב ני צריכה ללכת''
היא - ''בייייייייייייי !''

וזהו.. אז עכשיו יוצא שאין לי אף חברה מלבדייה.. ואם אני ברוגז איתה.. אני בחיים לא יהיה מקובלת בחברה..
ותאמינו או לא ? אין עוד חברות מכל התיכון שרוצות להיות חברות שלי..