שאלה

יעל שלום,
נראה שאת נמצאת בין רצון בעצמאות ומציאת דרכך הייחודית לבין ההרגשה שמציאת דרך זו כרוכה בפגיעה רגשית כואבת באחותך. ניכר כי הצמידות שאת מתארת יוצרת תחושת מחנק ובמקום שתקרב ביניכן פוגעת בקשר ויוצרת האשמה וכעס. במובן זה הצורך בנפרדות נראה כחובה ולא כאפשרות עבורך. ייתכן ומהלך של היפרדות יעשה בדרך קלה יותר אם תצליחי להעביר לאחותך שאת עושה את המהלך מתוך רצון לשמר את הקשר ביניכן, כיוון שהוא חשוב גם לך ואין המשמעות של נפרדות היא ניתוק הקשר. לתחושתי, במידה ואחותך תרגיש שאת עושה מהלך זה עבור שתיכן ומתוך דאגה כלפיה היא תחוש פחות חרדה וחשש.עם זאת, לפני השיחה בינכן יש לי הצעה עבורך: בררי עם עצמך האם השפעתה המזיקה של אחותך על חייך היא כה דרמטית או שהיא לעיתים בבחינת ,"האשם האוטומטי" בקשייך שייתכן וחלקם אינם קשורים ישירות לאחותך. מנגד, חשוב שבתהליך המחשבתי בינך לבין עצמך תתבונני גם בצדדים החיוביים של הקשר עם אחותך בחייך, בייחוד לנוכח מותם של הורייך והכאב המשותף שאתן שותפות לו. את מוזמנת להמשיך להגיב בפורום זה. שי