מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
- המצב לא משהוחסויה06/12/2010
בס"ד
היי, בע"ה בקרוב אהיה בת 16.
המצב המשפחתי לא משהו, האמת שהוא אף פעם לא היה משהו, אף פעם לא באמת ראיתי את ההורים שלי במצב טוב, אף פעם לא באמת ראיתי זוגיות כשרה בבית.
המזל שלי שיש לי אחות שגדולה ממני ב - 9 שנים והיא יודעת תמיד לומר לי את הדבר המתאים. אז גדלתי התגברתי והתבגרתי אבל קשה לי להתעלם מהעבודה שהבית שלי הוא לא בית נורמלי, אמא שלי נשארת עם אבא שלי רק בגלל שהוא תלותי בה מבחינה רופאית שיהיה בריא, ואני נקלעת למצבים מביכים ומבישים ומגיעהלמהצ שאני בוכה כל פעם מחדש.
יתר על זאת בגלל המצב בבית תמיד הייתי כמיהה לחום ואהבה וציפייה מבחוץ ובגלל זה נפגעתי מספר פעמים מבנים ואיבדתי את התקווה שיש באמת אהבה בעולם.
איבדתי את התקווה שיום אחד הכל יהיה בסדר. אני מתחמקת מהמצאיות של עצמי משתדלת לא להיות בבית ולא כי אני רוצה כי אין לי ברירה, ואם אני כבר נמצאת אני סופגת עוד מועקה.
אני באמת לא יודעת מה לחשוב, אני גם לא יכולה לשתף אף אחד מהמשפחה הקרובה כי הם לא יודעים וכי ההורים שלי לא משתפים במה שקורה להם בבית (למרות שנראה לי שזה מובן).
אני מרגישה לבד, אפילו שברוך השם ישלי חברים וחברות ויש לי לאן לצאת אני מרגישה אבודה, אני רוצה פשוט לברוח ולא יודעת לאן, לקבור את הראש בחול ולא לראות את זה יותר!
אני מקווה שתוכלו לעזור לי לסדר את המחשבות,
חג חנוכה שמח,
חסויה.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר המצב לא משהו - תגובה
ליאת שורץ07/12/2010את מתארת מצב משפחתי מורכב בו גדלת וכרגע את בשלב בו את מבינה אותו טוב יותר מבעבר, כשהיית ילדה צעירה יותר. את לא בחרת בו ונשמעכי אין לך דרך לשנות ולהשפיע על טיב הקשר בין אמך לאביך. אבל כן יש אפשרות לשנות ולהשפיע על האופן בו את מרגישה. באופן טבעי את מחפשת דרך לברוח מהתחושה הקשה בתוך הבית ולהמצא שם מעט ככל שניתן. העול הנוסף המכביד הוא הסוד שרובץ על כתפייך, את אינך יכולה להתחלק במצוקה בה את נמצאת עם הסביבה הקרובה מלבד עם אחותך שנשמעת משהי שאת יכולה להשען עליה. מתוך כך הרצון העז לקשר זוגי משקף את הכמיהה לסוג של קשר שיהווה מקור לחום, שיתוף, הבנה והתיעצות ויהיה קצת בית. וכך כשמסתיים קשר כזה החלל שנוצר הוא מאד גדול. בוודאי עוד צפוי לך קשר וכן אהבה בתוך קשר אבל נראה כי הצורך שאת מבטאת כרגע לא יכול לקבל מענה רק מקשר זוגי אלא גם ממנו.
הורייך בחרו שלא לשתף במצוקתם אולם זה צו שאת יכולה מעט להשתחרר ממנו ולמצוא דרך לשתף גורמים שאת סומכת עליהם ויכולים להיות לך לעזר כמו מחנכת, יועצת בית ספר או גורם טיפולי אחר. ההקלה שאת תחושי היא רבה גם אם המצב כשלעצמו הוא לא בר שינוי. כן נראה שחשוב שתצרי לך רגעים של משמעות, סיפוק והנאה שהם במנותק מההקשר המשפחתי וכן במנותק מחיפוש אחר קשר זוגי כמו חוג מעניין, תנועת נוער, התנדבות, או ספורט. נראה כי ההשקעה בעצמך תאפשר לך ליצור שינוי ולהאמין כי הדבר אפשרי.
ליאת* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם רומנטיים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)




.jpg)
.jpg)

