פרפקציוניזם וחרדת מבחנים

אני בת 14, בכיתה ט', ומאז שאני זוכרת את עצמי אני פרפקציוניסטית. הכל חייב להיות מושלם. בלי שום סטייה אחת. בנוסף לזה יש לי חרדת מבחנים (לא מאובחנת או משהו כזה, כל התסמינים מתאימים לי). לפני מבחן אני בהיסטריה שאני לא זוכרת את החומר למרות שכן למדתי, אחרי מבחן יש לי תחושת הקלה של כמה ימים עד המבחן הבא או לפני קבלת המבחן. קשה לי להפנים בדר"כ שיש מבחן ובגלל זה יוצא שאני לומדת יום יומיים למרות שאני יודעת שאני אזכור הרבה יותר טוב אם אני אפרוס את הלמידה לשבוע וכל יום ללמוד שעה מאשר יום לפני המבחן לא לעזוב את החומר. ברגע שהמבחן מתחיל אני בלחץ, הדופק שלי עולה, מתחילות מחשבות פסימיות (ואני באופיי בכלל פסימית) של 'אני לא אצליח, אני לא זוכרת, לא יהיה לי זמן, אני אכשל' וכו'. קשה לי לארגן את עצמי מבחינת זמנים-יש מבחנים שאני אסיים אותם ב-45 דק' והיו בהם 20 שאלות או יותר, ויש מבחנים עם 2 שאלות ששאלה לוקחת לי 45 דק'. בגלל הפרפקציוניזם אני תמיד משתדלת להתרחק מדברים שלא יהיו 100% ויש סיכוי שאני לא אהיה הכי טובה בהם ולוקחת על עצמי עוד דברים בשביל לנסות להוכיח את עצמי. זה מתבטא גם שאני לא מוכנה לדבר בפני הכיתה כי אני מפחדת שאני יעשה טעות. אני בוכה הרבה בזמן מבחנים-ברגע שאני שוכחת את החומר בגלל בלאקאאוט ועשיתי את השאלות שאני יודעת (למדתי לדלג על שאלות קשות ולחזור אליהן אחר-כך) אני אתחיל לבכות. ברגע שאני ארגיש שאני בטוח נכשלת, ולא משנה כמה למדתי, אני מתחילה לבכות. ברגע שאני רואה ציון שלא מספק אותי-אני מתחילה לבכות. המורים בבית הספר שלי (רובם,בכל אופן) מנסים תמיד להרגיע אותי, אומרים לי שאין לי מה להלחץ. אני מרגישה משותקת ברגע שאני במבחן ורואה את כל שאר הכיתה מתחילים לכתוב כשאני תקועה באיזו שאלה ואז אני חושבת 'אני מטומטמת,כולם יודעים את החומר ורק אני לא'. גם ברגע שמורים אומרים עוד כמה זמן נשאר לסוף הבחינה גורם לי להרגיש משותקת-שהנה, אני כן יודעת את החומר אבל הפעם אני לא אספיק לכתוב את הכל ולמרות שאני יודעת את החומר אני אכשל.
מצטערת על הפריקה הנורא ארוכה הזו. הייתי חייבת לשתף מישהו. תודה.