ההורים שלי שונאים אותי

שרון שלום, צר לי על המצב הקשה בביתך, שמהתיאור שלך נדמה כי היחסים בתוכו נצבעים באלימות וחוסר פנאי רגשי האחד לשני. אפשר ממש להרגיש את חוסר האונים בו את נמצאת בין אחות והורים מכים לבין חשש שאם ההורים יתגרשו ייתכן והמצב אף יהיה גרוע יותר. אני מתרשם מיכולתך, בתוך כל המצוקה בה את נמצאת, לחוש צער על הסביבה ונדמה שזה מראה על צד רגיש ואוהב אצלך.
המצב הנפשי שלך קשור לדברים שמתרחשים במשפחה ואין לך שליטה עליהם ולכן חשוב שתמצאי דמות בוגרת, מחוץ לבית, איתה תוכלי לשוחח ולקבל תמיכה, שכן בתוך הבית כיום אין באפשרותך לקבל את התמיכה לה את זקוקה. לעיתים במצבים אלו יועצת בית ספר או עוסית ברווחה יכולים למצוא לך מסגרת מחוץ לבית בה יתאפשר לבלות מספר שעות שיאפשרו לך מעט רגיעה. במילים אחרות, שוחחי בהקדם עם דמות בוגרת-טיפולית: יועצת, מורה עובד רווחה.
מעבר לכך, את לא גורם לצרות של הורייך או של אחותך אלא האדם הקרוב ביותר, שבשל המצוקה בה הם נמצאים, אפשר להפיל עליו את האשם על המצב הקשה בחייהם. הרבה פעמים כך מתנהגים אנשים שנמצאים במצוקה.
אני מבין לליבך בקשר לגירושי הורייך. יחד עם זה, לעיתים דווקא אחרי גירושים נוצרת רגיעה בבית ויש הזדמנות לשקם את היחסים שנפגעו ואפילו לחזור ולחוש את הרגשות הנעימים שקיימים בין בני משפחה ונדמה כאילו נשכחו בתוך הבית.שי