מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
- שלום רבאנונימית09/03/2011
שלום שמי נועה(שם בדוי) ואני בת 17.
יש לי בעיית אופי נוראית. אני נורא נורא תלותית בסובבים אותי.
אם יש אנשים שאני נורא נקשרת אליהם, או אפילו לא ממש נקשרת, וקורה איזשהי סיטואציה של ריב או כעס מסוים, אני חייבת לחפות על כך וישר לבקש סליחה או לנסות לתקן את המצב כדי שלא יהיה ריב או מצב לא נעים.
נכון זה נשמע נורא נחמד מהצד, אבל כשתנהגות זו נמשכת ונמשכת זה יוצר מהצד השני זלזול שלא במכוון וכתוצאה מכך אפילו זה יכול להגיע למצב שלוקחים אותי כמובן מאליו. אני רק רוצה לדעת איך אני יכולה לשלוט על עצמי ולא כ''כ להתרגש אם אני נכנסת למריבה עם הסובבים אותי כי אני פשוט יוצאת תלותית ולא יציבה.
הייתי רוצה להראות שלא אכפת לי, שאני יכולה להסתדר גם בלי אותם אנשים שאיתם רבתי. אבל אני יותר מידי נאמנה לחברים שלי ואעשה הכול כדי שישארו לצידי.
כתוצאה מההתנהגות הזו, היה לי ידיד הכי טוב כשנה וחצי והיה לנו ריב דיי גדול שהיה באשמתי. הוא סלח לי וחזרנו לדבר. אך כעבור זמן (דיי ארוך כמו חודשיים ואולי יותר) הוא החליט לכעוס עלי שנית על אותו ריב קודם ואמר כי רוצה להתרחק.
כמובן שכפי שתיארתי את עצמי אתם מניחים שלקחתי זאת מאוד קשה וניסיתי נורא לחזור למצב שהיה אך זה לא עזר והוא עדיין לא מוכן לדבר איתי.
הוא אמר שהוא יחזור לדבר איתי כמו פעם רק שהוא צריך קצת זמן.
אך הרבה פעמים הוא רב איתי והתנהג אלי נורא לא יפה וזלזל בי והתייחס אלי כמובן מאליו, כי הוא יודע שלא משנה מה אני אגיד אני תמיד אחזור על ארבע.
לכן, נוצר מצב שעל הרגע הראשון שאני עושה משהו לא בסדר הוא מחליט לנתק איתי קשר. אבל בכל הפעמים שהוא עשה דברים שבאמת לא היו בסדר, אפילו יותר ממה שהוא החליט לנתק איתי קשר, אני דווקא כן רציתי לנסות ולא לוותר על החברות שלנו.
כי הוא כן היה חשוב לי. נכון, הוא אמר שהוא לא רוצה לנתק קשר וזה רק זמני.
אבל הוא מצפה שאני אבוא ואדבר איתו, ואם אעשה זאת זה יחזור שנית והוא שוב יחליט להתייחס אלי כמובן מאליו.
לכן החלטתי באמת לנתק איתו קשר ולנסות ולפתוח דף חדש בחיים שלי שבו אינני תלותית יותר ואני עומדת בכוחות עצמי.
אך אני חלשה מידי והידיד הזה הוא איתי בכיתה, כמובן שקשה להתעלם ממישהו שלומד איתך, בייחוד בשבילי. אך אני באמת לא רואה פיתרון אחר בכדי להבהיר את עמדתי, שאני לא חוזרת יותר להיות ה'פודל' שלו ושאכן זה נגמר.
ושנמאס לי להיות תלותית כ''כ באנשים, ושזה בסדר לריב כי זה לא סוף העולם.
וזה מה שאני לא מבינה. והלוואי שיכולה להיות איזשהי דרך לגרום לי להיות פחות תלותית ולא לפחד מוויכוחים עם אנשים.
בתודה, נועה.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר שלום רב - תגובה
שי ציון12/03/2011נועה הי,
אודה לך אם תוכלי לספר מעט על המחשבות שעולות אצלך לאחר ריב, ואולי ניתן יהיה להבין יותר במדויק את הגורם לצורך שלך לפייס את זה (או זו) שנקלעת איתם לעימות.
שי* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהתגובה לשאלתך
אנונימית12/03/2011לאחר ריב אני חשה כאילו אני חייבת לתקן את מה שנעשה בכל מחיר אפילו אם זה אומר לבקש סליחה כאשר אני לא זו שצריכה לבקש.
או שאני ממש במלחמות עם עצמי אם לתקשר עם אדם עמו רבתי. לבסוף כמובן אני נכנעת לעצמי וניגשת אליו.
חשוב לציין שאני ניגשת אליו זמן דיי קצר לאחר הריב ומנסה לכפות על הריב.
כל הזמן אני במחשבות טורדניות על מה לעשות וכיצד אוכל לשפר את המצב.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהתגובה לשאלתך - תגובה
שי ציון15/03/2011תודה על התגובה. ברור כי חווית המריבה היא בלתי נסבלת בשבילך, וחשוב להבין מדוע. האם את מרגישה שלאחר המריבה תישארי לבדך וללא חברייך? או ייתכן ולעיתים את מרגישה שאולי הצד עמו את רבת נפגע בעוצמה עד כדי שצריך לפייס אותו כדי שלא ייגרם לו נזק. לכאן או לכאן, החוויה המורכבת שאת מתארת, מצמצמת את החופש שלך לנהוג כפי רצונך, ובמובן זה שוללת ממך מגוון אפשרויות שאמורות להתאפשר בקשרים בין אישיים. כך, את מספרת שלמעשה הניסיון לפייס את החבר עמו רבת כאילו נכפה עלייך, ולמעשה אין לך אפשרות לנהוג אחרת. מצב זה אף מקשה לרכוש חבריות משמעותיות שכן מוביל למתחים ומעגלים חוזרים של כעס-מריבה ופיוס שעלולים לחזור על עצמם לאורך זמן ארוך, שכן קשה להיות קרוב אך גם קשה להתנתק.
עצתי לך, היא לפנות לטיפול נפשי שכן זהו מצב המחייב בירור של מקורותיו (שבוודאי קיימים), וטיפול יכול לאפשר לך מידה גבוהה יותר של חירות אישית בתוכך ועם חברייך.שי* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם בדיכאון?
.jpg)
.jpg)
.jpg)




.jpg)
.jpg)

