רבה עם ההורים כל הזמן

שלום אנונימית,
אני שומעת מדברייך את המצוקה שאת מצויה בה. את מתארת קושי מאוד גדול שאת חווה מול הורייך. כמו הרבה נערות מתבגרות את נמצאת בקונפליקט – מצד אחד רוצה להיות גדולה, אחראית, עצמאית ומצד שני רוצה את התמיכה והליווי של ההורים, להתייעץ איתם ולקבל את עזרתם. זוהי תקופה שגם את וגם הורייך לומדים מחדש את החוקים, איך להתנהל בתוך המציאות החדשה. מתוך הסיפור שלך אני מבינה שהגעתם לדרך ללא מוצא – את מפחדת לריב עם ההורים, שירביצו לך, שיקללו אותך, שיקחו דברים שחשובים לך.. וההורים כנראה גם הם חסרי אונים ולא יודעים איך לעזור לך בהתלבטויות שלך. כוונתם היא לחנך אותך ולשמור עליך, אך במקום לחפש דרכים חדשות ויצירתיות, הם בוחרים בקללות ובאלימות.
אני רוצה להציע לך לשתף את יועצת בית הספר או את אחת המורות שאת מעריכה ומחבבת או עובדת סוציאלית לנערות מהרווחה (כשיחזרו מהשביתה). יכול להיות ששיחה משותפת בין הורייך לגורם מקצועי, תוכל לעזור. בשיחה כזו יכול איש מקצוע מיומן לעזור להורייך ללמוד ולכבד את הצרכים שלך כמתבגרת, ולעזור לכל החלקים של המשפחה לנהל דיאלוג במילים ולא באלימות!
שיהיה בהצלחה! אשמח לשמוע עוד אם תהיי מעוניינת. קרן