במשבר..

הי רועי,

תקופת ההתבגרות, שאתה מצוי בה, הינה זמן של שינויים גופניים - הורמונליים גדולים. אני מבינה מסיפורך שאתה סובל מפריחה מאסיבית של פצעים "פצעי בגרות" על פניך. קודם כל אני מציעה לשוב לרופא העור ולברר האם קיימים תכשירים אחרים או משחות היכולים לעזור ולשפר את הפריחה במקום הטיפול הנוכחי שנתן לך.
אך חשוב מכך הוא הקושי שאתה מתאר בהתייחסות שלך לפריחה על הפנים, עד לכדי חוסר רצון לראות את עצמך במראה או להתראות עם חברים. אני שומעת עד כמה הפריחה הזו ערערה את הדימוי העצמי שלך וחושבת כמה עצוב שהצליחה כל כך לערער את האהבה שלך לעצמך, לחברים ולתחביבים שלך.
אתה צודק, ואכן זהו מצב שיחלוף גם אם לא תטפל בתכשירים רפואיים. ואני מאמינה שבקרוב גם חבריך, לפחות חלקם, יסבלו מתופעות דומות. אך כל זה עדיין אינו עוזר להתמודד עם הקושי הגדול שאתה מתאר.
חשוב שתדע שהפנים שלך, עם פצעים או חלקים לגמרי - אינם משקפים את מי שאתה. אני משוכנעת שלחברים האמיתיים שלך ובטח למשפחה שלך, הנוכחות של הפצעים על פניך לא תשנה את אהבתם אליך.
האם אתה חושב שתוכל לשוב ולגלות את עצמך מאחורי הפצעים - את התחביבים שלך? את הדברים שמרגשים אותך,שמעניינים אותך,את מה שמרגיז אותך- תנסה להיזכר ולהחיות את ה"תכונות" האלה שלך, ואז אני מאמינה שגם הדכאון יחלוף ותחוש הקלה.
בהצלחה
קרן