נערה במצוקה

ברור מדברייך שאת בחרדה איומה לחיי ביתך וכי היא נתנה לך סיבה טובה לכך. יחד עם זאת את לא מציינת מספר פרטים: החשוב מכולם הוא מהיכן הגיעו לידיה כדורי הרגעה? אך גם כמה כדורים היא נטלה, מה בדיוק היתה השפעת הכדורים עליה, וכיצד טופלה.
אני מבינה ממה שאמרה ביתך כי היא עשתה זאת עם כוונה לרכוש תשומת לב דרך המעשה ולא בכוונה למות. ויחד עם זאת, אכן קורות "תאונות" ויש להישמר ודאגתך הינה במקום.
אני חושבת שמלבד הטיפול הפסיכולוגי שהינו חשוב, יש חשיבות בלחזק מקור תמיכה נוסף והוא הבית. לא כתבת על הקשר שלכן? האם הוא קשר קרוב המאפשר שיחה מלב אל לב (אולי במקום שיחה "חינוכית"), שיחה שתאפשר לה לחוש כי יש לה גב, מקום של ביטחון ומפלט מהקשיים החברתיים שהיא חווה בבית הספר. האם יש עוד אחים או אחיות ומה טיב הקשר בינהם?
אני מאמינה שאם ביתך תחוש מוגנת ובטוחה בבית ושיכולה לשתף ולספר את שקשה ומעיק לה, היא לא תזדקק בעתיד להתנהגויות קוראות מצוקה כמו בליעת כדורים ותוכל במקום זאת פשוט לדבר ולספר על המועקה. כמו כן, אני מאמינה שקשר ריגשי קרוב, עם כל הקושי הכרוך בכך דוקא בגיל ההתבגרות, (ויתכן וקיים ופשוט לא סיפרת), יאפשר לך לחוש בטוחה יותר שאת יודעת "מה קורה" ולא צריכה לראות פיסית בכל רגע ורגע.
להיות משענת עבור ילדינו זוהי משימה לא פשוטה. ישנם הורים המתקשים בכך מאוד, מאחר והקשיים של ילדיהם מזכירים להם את עצמם בילדותם והם אינם יכולים לשאת זאת ומעדיפים לא לשמוע. אני חושבת שאם כך המצב יתכן כי גם לך תועיל תמיכה נפשית וליווי של התהליך כדי שגם את לא תישארי לבדך.
שיהיה בהצלחה. קרן

היא בלעה 5 כדורים (שהיו אצלי בבית שאני לקחתי בסך הכל כמה פעמים שלא יכולתי לישון , והיא שמעה אותי אומרת לבעלי שהכדורים האלו לא משפעים עלי.
היא היתה יום אחד בהשגחה ולפני ששחררו אותה היא דיברה עם הפסיכיטרית שהתרשמה שהיא באמת עשתה את זה בשביל הרושם לכאורה. הענן שאני מרגישה רגשי אשמה כי שלושה חודשים לפני המקרה היועצת קראה לי ואמרה לי שהילדים עושים עליה חרם והילדה אמרה לה שבעבר היה לה מחשבות אובדניות והציע שאני אגש איתה לפסיכולוג , אבל אני וגם בעלי הינו כלכך בטוחים בזה שהיא לא צריכה פסיכולוג אלא צריך לפתור את הבעיה החברתית שלה (ובבית ספר לא הצליחו לפתור את הבעיה) ולתת לה תשומת לב וגם לפי ההתנהגות שלה שהיא היתה לכאורה רגילה לגמרא , היא לא היית נראית לי בדיכאון, וגם התחילה לשתף אותי בכל מה שקורה איתה והיחסים בינינו הם ממש טובים. משהו נוסף שלא צינתי שיום לפי המקרה היא רבה עם ידיד שלה בן 17 . והיתה התכתבות בפיסבוק שהוא רשם לה שאם היא תמשיך להטריד אותו הוא יקפוץ מתחת למשאית אז היא ענתה לו שאם הו אמתכוון לעשות את זה אז היא הולכת לקחת כדורי הרגעה והוא אמר לה שאין לה אומץ לעשות דבר כזה. אז היא ענתה לו אנחנו נראה ובאמת למחת זה מה שהיא בבית ספר. (זה מה שהיא סיפרה לי). גם עכשיו היא נראית מאושרת ואומרת שעכשיו הילדים מתיחסים אליה ויוצאת בימי שישי אזה סברתי לה שזו לו דרך והיא יכלה גם למות מהכדורים האלה. אבל שוב נראה לי שבגלל מה שקרה אני תמיד אדאג לה יותר מאחרים, לא נראה לי שזה יעבור.