מעבר לחטיבת ביניים

לאמא המודאגת, המצב אותו את מתארת מצער בשל הכאב של בנך ובשל חוסר האונים שאת מתארת בנוגע ליכולת לשנות את מצבו של בנך בכיתה.
לצערי איני בקיא די בחלקים הפרוצדורלים במקרה של בנך ואולי רצוי שתפני לפסיכולוג חינוכי או לעובדת חינוך בעירייה שיסייעו לך. זאת, בשל היכרותם הטובה יותר עם מערכת החינוך.
יחד עם זאת, להבנתי, יש ביכולתך להיאבק על האפשרות לבחור לבנך כיתה בה יתאפשר להקל על מצוקתו המתמשכת. לשם כך אל תחששי לפנות לכל גורם רלוונטי דוגמת רכזת שכבה, יועצת בית הספר, מנהלת ואף גורמים בעירייה. במצבים אלו, לעיתים, מעשים נחושים יוצרים שינוי.
כיוון אחר הוא ללכת עם בנך לפסיכולוג שיעריך את מצוקתו ויעלה הערכה זו על הכתב. על פי רוב, באם הכותב הוא איש מקצוע מוסמך יש לדבריו התייחסות במערכת החינוך.
כמו כן, במידה ותיפני לאיש מקצוע הוא אף יוכל לסייע לך להבין יותר טוב את הסיבות שבגללן בנך הפך מוקד להצקות ואולי באמצעות מספר פגישות לסייע לו לפתח דרכי התמודדות יעילות יותר שיסייעו לו בהתמודדויות דומות ואחרות שנכונו לו בהמשך הדרך. שי