מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
- שנאה עצמית וכאב נפשיליה06/06/2011
שלום.
אני כבר לא יודעת מה לעשות עם הבעיה שלי.
אין לי בעיה ספציפית, אלא יש לי תקופות ממושכות של תחושות יאוש, כאב ועצב.
בעיקרון זה התחיל כשהייתי בכיתה ד'-ה', וכיום אני מסיימת כיתה ז' ועולה לח'.
אני מרגישה פשוט כאב עצום שרודף אותי. אני מרגישה כמו חיה מתה, אני מרגישה יאוש וריקנות. אין לי ממש מחשבות אובדניות, אבל יוצא לי לתהות על מוות והתאבדות למרות שאני משתדלת שלהתרחק ממחשבות אלו. אני כן פוצעת את עצמי, עוד מתחילת השנה. אני לא מצליחה להפסיק, למרות שלאחרונה אין לי ברירה בגלל שהגיע הקיץ ואני מחפשת דרכים אחרות להקל על הכאב הנפשי. אני מרגישה לבד. יותר מכל אני גם מרגישה שנאה עצמית, אני מרגישה כאילו ומי שאני רואה במראה היא פשוט לא אני, אני לא אוהבת את מה שאני רואה. אני פשוט לא מרגישה התאמה. אני מרגישה כאילו יש ריחוק בין מי שאני לבין המראה החיצוני שלי וכאילו משהו פשוט לא תקין. אני גם שונאת את עצמי, האני שבפנים. המחשבות שלי מטריפות את עצמי, אני לא מצליחה לברוח מעצמי. אני מרגישה ריקנות רצינית ואני לא יודעת מה לעשות עם עצמי כבר. נמאס לי לעשות דברים שאני אוהבת, המצב הלימודי שלי לא טוב ביחס לשנים אחרות ואין לי מוטיבציה להשקיע בלימודים או בתחביבים שלי. אין לי בעיות רציניות עם ההורים, למרות שאבא שלי מאוד חסר לי. הוא אמנם כן חי איתי בבית אבל הוא עובד הרבה ודמות האב חסרה לי. למדתי להתרגל למצבים של יאוש וכאב אבל לפעמים אני מרגישה שאני על סף התפוצצות, אני מתחרפנת. אני לא מסוגלת לעבור את זה לבד, ולפעמים אני כל כך רוצה לצעוק שרע לי ושמישהו כבר ישים לב וינסה לעזור לי. אני ממש לא יודעת מה לעשות עם עצמי, החשק להכל נהרס לי והכל נהיה רע ושחור יותר מרגע לרגע. אני מרגישה כאילו אני נופלת לבור ושהוא לא נגמר, אני רק נופלת כשאני קשורה לגוש כבד של כאב שרק מוריד אותי עוד יותר לתחתית הבור. אשמח לייעוץ או עזרה.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר שנאה עצמית וכאב נפשי - תגובה
שי ציון09/06/2011הי, צר לי על התקופה הקשה אותה את חווה. אני מרגיש שעשית מעשה אמיץ ששיתפת בפורום את שעובר עלייך, שכן לשאת את כל הכאב והעצב לבד זה מטען כבד לאדם אחד (גם אם נשמע שיש לך הרבה כוח). כיוון שאת מתארת קשר תקין עם הורייך אני מציע לשתף אותם על מנת שידעו על שעובר עלייך, ובמידה ולא מתאפשר לך לדבר איתם כל דמות בוגרת משמעותית: מורה, יועצת דודה. לדבר עם אדם מבוגר הוא שלב ראשוני על מנת להקל עלייך ולאפשר לך למצוא סיוע מקצועי (עובדת סוציאלית קליני, פסיכולוג) שבוודאי יסייע לך להרגיש פחות בודדה עם הכאב והמחשבות. אודה לך אם תשתפי את הפורום מה עשית ולהשמיע את קולך.
חשוב לי להגיד לך שממכתבך עולה אדם עם איכויות רבות ואני מאמין שבאמצעות סיוע תוכלי גם את להרגיש את הדברים הנהדרים שיש בך, גם אם עכשיו את מתקשה לראות אותם.שי* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהפנייה ליועצת כמה שאלות..
ליה09/06/2011תודה על התגובה, באיזשהו מקום היא גרמה לי להרגיש טוב יותר ששיתפתי מישהו.
אני מאוד חוששת לפנות במיוחד אם מדובר במישהו שאני מכירה
וחשבתי אולי לפנות ליועצת השכבתית אבל אני לא יודעת איך זה עובד בחטיבות הביניים למען האמת. כלומר, אני יכולה פשוט לפנות אליה למשל במהלך ההפסקה או שאני צריכה לדבר עם המחנכת קודם או איך זה הולך בכלל? והאם היא תערב את ההורים שלי או גורמים אחרים בעניין?
אני חושבת שאם הם יגלו זה פשוט יהרוס מבחינתי הכל עם הקשר שלי איתם לפחות עם אימא ואני אחוש בושה וכאילו אכזבתי אותם. אם אפנה ליועצת, איך היא תעזור לי? אני חוששת לפנות אליה בלי לדעת מה מצפה לי ושם אשמח לדעת אם תוכל\ו לספר לי קצת איך זה הולך. (חשוב לציין שהמצב הכלכלי בבית לא מי-יודע-מה וגם אם הייתי מוכנה לערב הורים אז לערב גורמים כמו פסיכולוג או אנשי מקצוע מהסוג הזה שדורשים כסף זה ממש מחוץ לעניין). ואני מאוד מצטערת אם אני מטריחה אבל אני באמת חוששת לפנות בלי לדעת מה מצפה לי ומה אני מקריבה...* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהפנייה ליועצת כמה שאלות.. - תגובה
שי ציון12/06/2011כאשר יש משא כבד כפי שיש לך צריך לדעת שהמקום בו משתפים בו הוא מקום בטוח שלא יעשה בו שימוש שיפגע בך ולכן אני שמח שאת שואלת. אני לא חושב שפניה ליועצת מחייבת מעבר דרך מורה או דמות אחר אלא אפשר לפנות אליה ישירות ולקבוע פגישה. אני מאמין לאחר שתשוחחו מעט תוכלי להתרשם אם את בוטחת בה כאדם שכוונותיו טובות כלפייך ועל פי זאת תחליטי על מידת הפתיחות. חשוב לי להגיד שביטחון בכל אדם נבנה לאורך זמן ולכן אל תמהרי לשלול. בכל הקשור לשיחה עם הורייך, אני מאמין שבמידה ותבטחי ביועצת תוכלו לחשוב ביחד על הכיוון הנכון עבורך ולחשוב על הייתרונות והחסרונות עבורך. במקום זה יש ליועצת הכשרה ניסיון וידע שיסייעו לך לקבל את ההחלטה הנכונה בנוגע להמשך.
מעבר לכך, אני יכול לומר לך משהו אישי כהורה, במידה ומישהו ממשפחתי היה עובר דבר מה דומה לחוויות שאת עוברת הייתי מעוניין לדעת זאת כמה שיותר מהר ולא להשאיר אותו להתמודד לבד עם הסבל, ואני מאמין שכך גם הורייך. שי* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם מאמינים ברפואה משלימה?
.jpg)
.jpg)
.jpg)




.jpg)
.jpg)

