פורום הורים לתינוקות, הורים לפעוטות - יש לך שאלה?

בני בן השנה וחודש אהב אמבטיות ושמח מאוד להכנס לאמבטיה והיה מחכה בהתלהבות להכנס למים. הוא תמיד גם אהב להשתולל ולשחק במים
לפני שבוע וחצי הוא החליק בזמן משחק באמבטיה ובלע/נשם קצת מים, נבהל מאוד ובכה. ישר הרמתי אותו והרגעתי אותו, נכנסתי איתו לאמבטיה ושיחקנו עד שנרגע מהבכי והיה שוב מרוצה ושמח.
חשבתי שזה יעזור כדי לא להטמיע טראומה אך מאז זה בלתי אפשרי לקלח אותו לבד, הוא בוכה בהיסטריה באמבטיה ואפילו בשלב הורדת הבגדים ומנסה לצאת מהמים כאילו הוא הולך לטבוע למרות שזה מים רדודים ורק עומד ולא מוכן לשבת. אני אובדת עצות. הוא ממש במצוקה שהוא צריך להתקלח. מה לעשות??

שלום,
הקטנטונת בת חצי שנה. היא לא ישנה בלילה יותר3 -2.5 שעות רצוף, היא יונקת, אבל לפני השינה מקבלת בקבוק, הולכת לישון לרוב בין 7 ל- 8, אחרי טקס של אמבטיה, ניסיון הנקה, בקבוק, גרפס חיבוק ולמיטה- היא נרדמת לבד. ההתעוררויות מתחילות בין 21:30 ל- 23:00, ולרוב כל חצי שעה- שעה וחצי מתעוררת. כשמתעוררות אני לרוב באופן אוטומטי מניקה, באיזה שהוא שלב היא נרדמת ואני מחזירה אותה למיטה, לעיתים היא מתעוררת בהחזרה. הבעיה שאני כ"כ עייפה שלעיתים אני נרדמת איתה ואז לא יודעת כמה אכלה ומתי נרדמה אז חוששת שעוד רעבה ולכן מחזירה אותה לינוק. כשאני מנסה בדרך אחרת להחזיר לישון זה כבר הופך לבכי ומחייב הרמה ובסוף גם כך נגמר בהנקה... אני לא יודעת מתי כשמתעוררת כן להניק כי יכול להיות באמת רעב ומתי לא להניק- בעלי מדי פעם נותן לה בקבוק, לעיתים זה עוזר ולעיתים לא, אבל זה נראה לי כבר גיל שצריך להוריד את כמויות האוכל בלילה ולא להוסיף. היא עדיין ישנה לידי במיטונת (מיטה צמודה למיטה שלי), מתלבטת אם להעביר כבר לחדר עם האח הגדול (בגלל השינה הבעייתית). במשך היום היא נרדמת במיטה עם עזרה של טפיחה על הגב ויד, במחזורים של כשעתיים ערות, ישנה לרוב שנת בוקר של כשעתיים ועוד פעמיים 40ד'- שעה.
סליחה על האורך, אשמח לכמה תובנות ועצות לגבי המצב, תודה מראש!

בני בן 3 (חגג ביום ו') לא מוכן טיטול ולא מוכן לעשות בשירותים מה לעשות?
יש לו איחור בדיבור, הוא מדבר אך לא ברור, האם יש קשר? נסינו מס' פעמים להוריד את הטיטול אך לא הולך והוא מפספס אני חסרת אונים!

ביתי בת 8 חודשים היא תינוקת רגועה זורמת אם היא בוכה תמיד יש סיבה.
בימים האחרונים במיוחד ביומים האחרונים מתנהגת בחוסר שקט. ברור שהיא עייפה ועם זאת לא מסוגלת לישון {במשך היום} שנת הצהרים..
בכי בלתי מוסבר..עד שאני מתחילה לחשוב שזה פינוק.
אבל מהכרותי איתה לא ניראה לי שזה זה.
לא יודעת כיצד לנהוג.

שלום רב,
בנינו בן שישה וחצי חודשים. בחודש האחרון, הוא החל במהלך הלילה לבכות קלות מתוך שינה, פעמים תכופות. כאשר אנו מתייחסים לקריאותיו, ליטוף, מוצץ, בקבוק, הוא נרדם בקלות. אך כאשר ניסינו לתת לו להרגיע את עצמו, התלונות החריפו, הן הופכות לבכי מר ואז הוא מתעורר לחלוטין. הדבר קורה לפחות חמש פעמים בלילה, ולעיתים בתדירות של דקות ספורות בין תלונה לתלונה. אנחנו בודקים תמיד אם לא מדובר בחום/קור, גזים, חיתול מלא וכדומה. נציין כי השבוע גם העברנו אותו לישון בחדרו. האם למישהו יש עצה?
תודה רבה, הוריו של איתמר.

שלום רב,
בתי בת שנה ולפני כשבועיים רציתי להכניס אותה לפעוטון עקב מציאת עבודה.
היא שיחקה כשהייתי איתה אך כשעזבתי בכתה באופן היסטרי, זה הגיע למצב שהתקשרו אליי שאני אבוא לקחת אותה.
כמובן שלא יכולתי להתחיל בעבודה והיא גם חלתה...
כרגע ויתרתי על חיפוש העבודה אך זה ממש לא לרוחי ודווקא כן הייתי רוצה למצוא משהו.
בנוסף אני מדברת איתה רק בשפה הרוסית בבית.
האם אני צריכה לחפש פעוטון שדוברים בו רוסית או שזה לא קריטי בגיל הזה?
מה ניתן לעשות כדי להקל על ההסתגלות שלה?
נ.ב.: רק אני נמצאת עם בתי רוב שעות היום.

בתודה מראש,
אורית.

שלום לכם. הבן שלי בן שלושה חודשים וניזון מהנקה בלבד. כבר 5 ימים שלא עשה צואה. הוא יונק כרגיל, נותן שתן כרגיל (בערך 5 חיתולים מלאים ביום) והתקפות הגזים שלו לא החמירו. ממה זה נובע? האם יש סיבה לדאגה? אשמח לקבל טיפ שיעזור לו. בתודה, אימא אווזה.

שלום,
בני בן שנתיים וחצי, ילד פעיל וסקרן שנמצא במגרת של גן עם ילדים בגילו עד גיל 4, מדבר ומשתתף בכל הפעילויות בגן ונהנה מחברת הילדים והגננות. הוא כרגע בן יחיד ואין לו עדיין אחים.
אנחנו גרים ביחידת דיור נפרדת בבית הוריו של בעלי וחמותי התלוננה בפנינו על כך שלדעתה יש לילד בעיה מפני שהוא לא מראה סימני היקשרות אליה ואל הסבא.
הם רואים אותו הרבה ומשתדלים להוציא אותו פעם בשבוע מהגן ולקחת אותו לטיולים, לוקחים אותו לראות חיות, לגן משחקים, לנסיעה באוטובוס ועוד דברים שהוא אוהב לעשות, אך הוא תמיד מבקש הביתה גם אם הוא נהנה וכשהוא מגיע, מיד כשהוא רואה אותי או את בעלי הוא מתנהג כאילו הוא לא מכיר אותם ולא רוצה ללכת אליהם. הוא אפילו מנסה להרביץ להם אם הם מתקרבים אליו.
אני מודעת לתופעה הזאת זה קורה גם עם הסבא וסבתא השניים, אך לדעתי זה בגלל שהוא לא רואה אותנו מספיק (שנינו עובדים במשרה מלאה) והוא מעדיף להיות איתנו כי אנחנו ההורים שלנו.
יש לציין שאנחנו ביחסים טובים עם הורינו ושאנחנו תמיד מעודדים את הילד להיות איתם ולבלות איתם וגם משתדלים לעשות פעילויות ביחד כולנו כדי שלא יחשוב שאם הם נמצאים אז אנחנו לא.
חמותי טוענת שאני לא מוכנה להכיר בכך שיש בעיה כי אני נהנית מתשומת הלב ומכך שהוא מעדיף אותי על פני כל אחד אחר, אך לי זה נראה טבעי כי אני אמא שלו ונראה לי הגיוני שהוא יעדיף אותי.
האם יש פה איזשהי בעיה שאני מפספסת? ואם כן, מה ניתן לעשות על מנת לפתור אותה?

שלום

יש כמה שאלות:

-הבן שלי כמעט מגיל חודש יושן כל הלילה. בגיל חודש הייתי מעירה אותו כל 4 שעות כדי שיוכל. עכשיו הוא בן 4 חודשים ולפעמים יושן מ 21:00 עד 7 בבוקר. ורוב הזמן יושן מ 23:00 עד 8 שמונה בבוקר, האם זה בסדר? אני לא מעירה אותו, אני מניקה אותו רק בבוקר.
- בקשר לאוכל, כמה פעמים הוא צריך לאכול. דוגמה, אתמול בבוקר ב7 הנקתי אותו, בצהרים ב12 אכל 120 תמ"ל, אחר כך ישן עד 17:00 ואני הערתי אותו כדי שיוכל והנקתי אותו, ואז אחרי שעתיים הנקתי עוד פעם. ואחרי זה שמתי אותו על הציצי מדי פעם האם ?האם כמות ההנקות בסדר? כמה יציאות קקי ופיפי צריך ביום??


תודה רבה

שלום,

הבת שלי בת 5 חודשים. כשהיתה בת כחודש, כבר היתה ישנה לילות מלאים – ילדה נוחה מאד!!
כשהתחיל החורף, התחילו ה"תלאות" – בהתחלה היה נדמה לי שקר לה, אחר כך תקופה של כאבי בטן, לאחרונה אפילו שיניים.
עכשיו נראה שהכל בסדר – היא לא סובלת משום דבר, ובכל זאת היא קמה מספר פעמים בלילה. היא רק אוכלת וחוזרת לישון בלי בעיה, אבל ברור שהיא קמה רעבה.

אני לא מצליחה להסביר את התופעה, מאחר וכבר ישנה בעבר לילות ארוכים (הגיעה אפילו ל-12 שעות ברצף!!).
איך אני מחזירה את המצב לקדמותו???

תודה!!

שלום רב,
בני בן השנה וחצי, בגיל 7 חודשים פתאום החליט לסרב למוצץ (יש לציין שזה קרא בדרך חזור מאילת- נסיעה ארוכה) אחרי שהיה לוקח בלי בעיה. אחרי שניסיתי לתת לו, היה מסרב בתוקף.
כיום,אחרי שכבר למדנו להסתדר מצויין בלי מוצץ, בחודש האחרון התחיל לגלות בו עניין מחודש . בתחילה היה מקבל רק אחרי הגן, בשבוע האחרון לא מוכן להיפרד ממנו לרגע. הוא פשוט דורש מוצץ כל היום. המוצץ כל היום בפה שלו- הוא ישן איתו, אוכל איתו, משחק איתו- הכל!!! ונראה שממש חושש שניקח לו אותו. למשל אם הוא נופל לו, או ילד אחר לוקח לו בטעות- הוא מתחיל לבכות ולהתרגז.
כיצד לנהוג, האם להגביל אותו ואיך? כי בסה"כ זה די מפריע לנו שהוא כל היום עם מוצץ בפה...

הבן שלי בן 5 חודשים ומאז שהוא נולד הרגלתי אותי שאני מרדימה אותו בידיים היום שהוא כבר דיי גדול הוא לא רוצה להירדם בשום דרך אחרת גם עם הוא עייף מאוד שיהיה בריא הוא גודל ונעשה לי כבר כבר להרדים אותו בידיים בהליכה כואבות לי הידיים כבר כי זה לא רק לפניי השינה זה בכול שעות היום...רציתי לדעת איך אני יכולה לשנות לו תהרגל הזה כי הוא ממש בוכה עם אני מנסה דרך אחרת להרדים אותו אשמח לתגובות ולהצעות אחרות לנסות להרדימו או להבין העם ההרגל הזה חולף עד שהם מתחילים לזחול או ללכת??

שלום,
בתי בת 3 ו-4 חודשים, גמולה בשעות היום מזה כשנה.
עד לפני שבוע ישנה עם חיתול בלילה כאשר היא קמה עם חיתול ספוג. חשוב לציין שהיא גם שותה עדיין בקבוק לפני השינה לפעמים.
לאחר שראיתי שזה לא משתפר, החלטתי לנסות לגמול אותה מחיתולי לילה כי מנסיוני היא ילדה שמתרגלת לשינויים בקלות. מהיום הראשון אני לוקחת אותה בזמן השינה לשירותים והיא עושה פיפי. כך לפעמים מספר פעמים בלילה, לפני שאני הולכת לישון ואם אני מתעוררת במהלך הלילה. זה לא תמיד עובד כי לפעמים אני מפספסת והיא כבר עשתה ולפעמים היא עושה פיפי פעמיים בלילה.
השיטה הזו מצליחה יום כן ויום לא אבל האם זה נכון לנהוג כך? האם עליי לשגע אותה בגרירתה ישנה לשירותים ואותי , שאני מתעסקת עם זה באמצע הלילה , הכול כדי שלא תהיה עם חיתול?
נראה לי שברגע שאפסיק לקחת אותה היא תמשיך לעשות, לא נראה שיש מגמת שיפור.
חשוב לציין שאני משתדלת לא לתת לה לשתות לפני השינה.
ועוד חשוב לציין שאני עצמי הרטבתי עד גיל מאוחר (גיל 8 בערך) וידוע שזה תורשתי - אבל עד מתי אפשר חיתול?
מה לעשות? האם להחזיר לה את החיתול ?
היא עצמה לא מדברת על זה בכלל. הסברתי לה שנוריד את החיתול אבל לא נראה שהיא מתייחסת לכך שהיא קמה רטובה. היא אפילו לא מתעוררת עם זה. אני מגלה בבוקר אן אם אני בודקת באמצע הלילה.

תודה

שלום
אני אמא לשלושה ילדים 8.5, 3.5, 1.5 שני בנים ובת אמצעית
לאחרונה אני מבחינה שביתי עושה לאח הקטן הרבה דברים דווקא ואף לא שומעת כשאני מעירה לה. היא פשוט מתעלמת כאילו לא שומעת אותי וממשיכה.
מידי פעם אני אומרת לה ללכת לחדרה לחשוב ולאחר מכן הדברים חוזרין על עצמם.
יש לציין שהיא דורשת ממני הרבה תשומת לב ואף מקבלת ממני כל הזמן הרבה יחס חום ואהבה.
בנוסף לכך היא ממש ילדה מקסימה חברותית בגן יודעת לשחק ולהעסיק את עצמה
אך ששניהם ביחד הם תמיד רוצים את אותם דברים.
אבקש עיצה כיצד עליי לנהוג? האם באמת זה שאני מראה שאני כועסת ומתעצבנת זו הדרך הנכונה? (למרות שבמבחן המציאות זה לא ממש עוזר).
יש לציין שגם המריבות בין השניים גורמות לקטנצ'יק לצעוק והיות יותר כעוס ואני שמה לב שגם הוא מתחיל לעשות לה דווקא ולרצות בדיוק את הדברים שהיא רוצה.

שלום רב,

בני בן 3.5 בגן פרטי. מדאיג אותי שבגן וגם במפגשים משפחתיים עם בני דודים משחק משחקים עצמיים. כאילו שנוטה להתבודד. יש לי מצלמות אינטרנט בבית ואני רואה שבגן הוא בד"כ עם ספר, או משחק לבד במשחק הרכבה. דיברתי עם הגננת והיא מאשרת שהוא אידבידואל ואוהב לשחק לבד ולא בקבוצה, מקסימום משחק עם עוד ילד אחד. הגננת אומרת שאינה רואה כל בעיה חברתית וזה האופי שלו וגם שהוא קנאי למרחב האישי שלו ולא רוצה שיגעו/יקחו לו (יכול להיות שיש קשר לאחות הקטנה בת 1.3 שנוגעת בכל מה ששיך לו). כשבאים בבוקר לגן חלק מהילדים כן רצים אליו בקריאות שימחה, אך הוא לא מקבל אותם יפה- נוטה להיצמד לרגל ההורה ומייבב יבבות של פינוק. הוא מבקש להזמין אליו חברים וגם ללכת לאחרים. מידי פעם (אחת לשבועיים שלושה) אני מפגישה אותו עם חבר בבית שלנו או בבית החבר והם כן משחקים יחד וגם באופן טבעי יש רגעים שקצת מתכסחים ורבים. אני דואגת לכישורים החברתיים שלו ודואגת מכך שהוא מתבודד. יום שישי האחרון הבאתי לו שקית מעניינת עם עוגיות והוא חילק לילדים בגן, לכל ילד וילד שהגיע בבוקר ונראה לי שזה ממש עשה לו טוב. אני חושבת שלנו ההורים יש תפקיד חשוב בתיווך ויצירת אינטראקציה עם שאר הילדים אך אני בעצמי אינני יודעת איך לעשות זאת. אני מבקשת עזרה, יעוץ וטיפים איך אפשר לעודד אותו לשחק עם ילדים (בתחושה שלי הוא כן רוצה אבל לא יודע איך לפנות אליהם ואולי יש קושי אחר).
תודה רבה.