פורום הורים לתינוקות, הורים לפעוטות - יש לך שאלה?

שלום


יש לי ילד בן שנה ושמונה חודשים , ילד שמבין הכול אכן עדיין לא מדבר טוב,כשהוא מתעצבן הוא חובט את ראשו בקיר או ברצפה...איך מתמודדים עם תופעה כזאת ואיך להגיב?

שלום

אני בבית עם תינוק בן שלושה חודשים
אין לנו שום סדר יום (אני לא עובדת ואחזור לעבודה רק עוד חצי שנה)
כמובן שאני עושה לו מקלחת ויוצאת איתו לטיול ומשחקת איתו באוניברסיטה אבל זה לא בסדר קבוע או בשעות קבועות.
הדבר היחיד שקבוע הוא שהוא אוכל מטרנה כל 3 שעות בערך (נע בין שעתיים לשלוש) וזה קבוע רק בגלל שהוא דורש אוכל.
בלילה הוא ישן כשש שעות, קם רוצה עוד בקבוק ואז חוזר לישון עוד שעתיים-שלוש.
במהלך היום אין לו בכלל סדר של שינה וזה מאוד מתיש!!
אני מאוד רוצה לעשות לו סדר של יום אבל אין לי מושג איזה סדר יום אמור להיות לתינוק.
והכי חשוב לי לדעת כמה זמן הוא אמור לישון במהלך היום? (כי כרגע המצב הוא שהוא כמעט ולא ישן מעל חצי שעה במהלך היום)

תודה!!

שלום רב,
בני בן 7 חודשים שרגיל לישון עטוף בשמיכה ביום ובלילה אבל כאשר הוא ישן בעגלה בחוץ ידיו פתוחות ואין לו בעיה להירדם ולישון). מגיל חודשיים ועד בערך 6 חודשים הוא היה ישן ממש יפה בלילה, כלומר מ7.30 בערב עד 2.30 בלילה אוכל ואז עד 6-6.30 בבוקר. מגיל 6 חודשים הוא התחיל להיתעורר כמעט כל שעה וחצי ולצעוק, כאילו מנסה להוציא ידיים וכאשר בסוף מוציא אותם נרדם לאיזה חצי שעה, מתעורר עוד הפעם ומתחיל לצעוק כי לא יכול להפסיק לשפשף את העיניים ולא מצליח לחזור לישון עד שעוד הפעם אנחנו לא עוטפים אותו בשמיכה. וככה כל לילה, אנחנו כבר ממש מותשים ולא יודעים איך לפתור את הבעיה. ניסיתי להרדים אותו עם ידיים פתוחות במשך היום אבל הוא פשוט צועק ולא נרדם, משפשף את העיניים ומתעצבן כי הוא עייף אך לא מצליח להירדם. רוצה לציין שיש לו סדר יום קבוע שהתאמנו לפי צרכיו והוא באופן כללי תינוק שמח.

אני ממש זקוקה לעצה... מה הדרך הכי טובה לגמול אותו מעיטוף או שלהמשיך לעטוף ולנסות משהו אחר? כמה זמן יקח השינוי ולמה אפשר לצפות בדרך?
אשמח מאוד לעזרה!...
רוני

שלום לך,

יש לי ילד בן 3, ילד חכם, פטפטן, אנרגטי, נבון ופשוט מקסים.
הבעיה היא שכשהוא לא מקבל מה שהוא רוצה, הוא משתטח על הרצפה ובוכה. הבכי יכול להימשך גם 50 דקות ללא הפוגה. לא ניתן לדבר איתו או לנסות להרגיע אותו. אני מכורה לתכנית סופר נני ואני ובעלי משתפים פעולה אחד עם השני ועושים הכל "ע"פ הספר" אך איתו זה לא עובד.
היו אינספור מקרים שהוא בכה באמצע הקניון ופשוט לקחנו אותו לאוטו וחזרנו הביתה מיד, אך הוא לא למד את הלקח, משמע השיטה הזו לא עובדת.
אנחנו מאוד עקביים ב"חוקים" שלנו, אנחנו חד משמעיים, מאוד לא מבלבלים אותו, אך הוא עדיין בשלו.
הוא יודע לבטא את עצמו, הוא גמול כבר מגיל 2.5 והוא באמת ילד מקסים, אך אני מוצאת את עצמי יותר מדי פעמים פשוט בוכה בגלל החוסר אונים ושהוא הכל עושה דווקא.
דווקא קופץ על הספה, דווקא מכניס הרבה אוכל לפה, דווקא משפריץ מים מהפה, דווקא עושה מה שבא לו.
יש ימים שהוא מדהים בהתנהגותו ויש ימים שאני פשוט צועקת "הצילו".
אני לא מסוגלת לחשוב על ילד נוסף מרוב שכל הזמו אנחנו מועסקים על ידו.
מה עוד אפשר לעשות? איך עלינו לנהוג? הוא מקבל אהבה ותשומת לב ללא הפסקה!

היי,
בתי בת שנתיים ו-9 חודשים, גמולה עוד לפני גיל שנתיים, ומגיל שנתיים גמולה גם בלילה. לקח אמנם שבועיים בערך עד שגמה יבשה לגמרי גם בבקרים, אך במשך חודשים מאז ניתן לומר שלא היו פספוסים. בשבועיים-שלושה האחרונים חזרה להרטיב בלילה, בהתחלה חשבי שקר לה או שהיא מקוררת, ואכן היתה הטבה לאחר כמה לילות, אלא שלאחר כמה ימים שוב חזר הדבר על עצמו. נכון לכרגע, בכל לילה היא מרטיבה. ממה יכולה לנבוע הרגרסיה הזו ? מה לעשות ?
תודה.

אני אמא יחידנית למדהימונת בת 2.4. אנחנו בלינה משותפת + ציצי של בוקר (שלרוב מתחיל ב 05:00...)מרגישה שרוצה להעביר אותה לחדר משלה ולגמול מהנקה. אשמח לעצתכן - מה לעשות קודם? אולי את שניהם יחד? ואיך??

הרבה תודה!

יש לי בן בן 8 וחצי חודשים, נמצא החל מגיל חצי שנה בתינוקייה בקיבוץ. מאז שולב בתינוקייה נמצא רוב הזמן בבית בגלל מחלות... אני שוקלת להוציא אותו מהתינוקייה לטיפול של מטפלת (מאוד רציתי כשהיה בן חצי שנה אבל לא הייתה לי את האפשרות, והיום זה מתאפשר עם מישהי מקסימה).
אני שוקלת להוציא גם בגלל עניין המחלות, גם בגלל שלא אני ולא בעלי יכולים לקחת יותר חופשים וגם בגלל שבאמת אני חושבת שבגיל כזה טיפול של אחד עדיף וטוב יותר לקטנציק.
ופשוט קודם לא הייתה לי אפשרות.
האים הוצאה בגיל כזה והחזרה שלו למערכת בספטמבר יכולה לגרום נזק כלשהו או שעדיין טיפול של אחד על אחד עדיף בגיל הזה למרות הקשיים.
כמו כן מה הדגשים שיש לתת למטפלת
ומה בגדול סדר יום שדמתאים לגיל הזה
המון תודה
שירי

שלום, בני בן 3 התחלנו תהליך גמילה לפני כשבועיים ביוזמתי!!! כל עוד אני לוקחת אותו לשירותים הוא לא מפספס פחות או יותר, אף לא פעם אחת הלך ביוזמתו או ביקש ללכת לשירותים! גם כשמפספס אינו אומר דבר... שאלתי אותו האם יש לו פיפ, קקי הוא אמר לא ומיד אחר כך עושה את צרכיו! האם כדאי להחזיר את הטיטול? עד שהדרישה ללכת לשירותים תגיע ממנו? חשוב לציין שכל פעם שעשה צרכיו בשירותים קיבל חיזוק חיובי!
ובנוסף אינו מרטיב כל הלילה.

שלום רב,
ברצוני לשאול לגבי פחדים אצל ילדי בן 3 וארבע חוד' הוא מפחד מכל מיני דברים משונים, לפעמים מהרוח החזקה, לפעמים מזבוב , רעש של אופנוע או אוטובוס שעובר, אני מבינה כי ילדים פוחדים וזה בסדר וגם יחלוף אך איך אני עוזרת לו להתמודד , מהפחד שממש מקפיא אותו

תודה מראש

שלום רב!
בתי בת כמעט שנה. אני עדיין איתה בבית, עדיין מניקה (מעט, אוכלת המון מוצקים), והקשר בינינו מצוין - כיף לנו ביחד והיא קשורה אלי מאוד. הכל משתנה כשבעלי חוזר מהעבודה או בסופי שבוע. אז היא מפגינה העדפה ברורה אליו, מסרבת לעבור לידיים שלי ממנו (עד כדי קיטורים, לא ממש בכי תמרורים) ורוצה ממני אליו. היא מתאכזבת אם שנינו לידה ואני לוקחת אותה ולא הוא. יש לציין שאני לא משאירה אותה אצלו אם אני צריכה לקחת אותה (להרדמה למשל), והיא נרגעת אחרי דקה או הסחת דעת. מה לעשות? זה מאוד פוגע בי ומערער לי את הביטחון (ילדה ראשונה).אני חוששת שהיא תהיה ילדה של אבא (ולא של שנינו) ולא "תשים עלי".
תודה, ליטל

שלום,

הנני אמא לזוג ילדים מקסימים, הבן בן 4 ו8 חודשים והבת בת שנתיים וחודשיים.מאז שבני היה בן שנהו4 חודשים לערך והיה צורך כלשהו בהשארתו אצל הוריי הייתה לו מחאה על כך, זה היה מתבטא בבכי עז. משלמד לדבר התווספו לכך המילים רוצה את אמא, הביתה וכו'. גם כשהוריי היו מגיעים לקחתו מהגן היה בוכה בכי קורע לב, מיותר לציין את המבוכה של הוריי לאור קבלת פנים זו, למרות יודעם כי אין לקחת ללב. לאחר משבר הבכי היה נרגע והם היו מבלים, הוא אף היה מציין שהיה כיף! כיום הוא כבר כמעט בן חמש והוא עדיין מאוד מאוכזב כאשר נודע לו כי לפעמים יש צורך שיקחו אותו מהגן, דבר שקורה לעיתים רחוקות בלבד. לתמונה נכנסה גם אחותי שגם את פניה מקבל באופן זהה להוריי.אני חייבת לציין שלא מזמן הייתה תקופה שבה הם לא לקחו אותו והוא ציין שהוא רוצה ללכת אליהם ואף להשאר לישון אצלם אך בתנאי שאנחנו נשאר גם. בזמן האחרון גם ביתי החלה לקבל אותם בבכי, ואף בפעם האחרונה אמרה להם אתם לא באים לבית שלי. אציין כי אין להם שום בעיה בקשר עם הוריי בעלי ותמיד הם שמחים לראותם - אולי זה קשור לכך כי הם כמעט מעולם לא הצטרכו להיות איתם לבד העזרה מגיעה יותר מכיוון הוריי. אך בפעמים שכן נשארו איתם שמחו מאוד. אני אובדת עצות. מדוע לילדי קשה עם הוריי ואחותי. זוהי אינה תקופה אלא עובדה בשטח לאורך שנים. הדבר הגיע לכך שגם אמי וגם אחותי היו על סף דמעות בפעם האחרונה. אשמח מאוד לכל דבר.

ניסינו מתנות קטנות הפתעות זה מרגיע נקודתי ולפעם הבאה הכל מתחיל מחדש.

תודה וסליחה על המגילה

שלום, אני מוכרת מרכז פעיל להורים וילדים באזור המרכז. מישהו מעוניין? במרכז סדנאות לתינוקות, חוגים לפעוטות וילדים עד גיל 5, שעת סיפור שבועית, התעמלות לנשים לפני ואחרי לידה ועוד הרבה פעילויות. בנוסף יש במקום חנות קטנה ומשחקיה לפעוטות. בבקשה רק רציניים.

ביתי בת 8 חודשים בת ראשונה. עד כה מעולם לא הצבתי לה גבולת וגם לא היה צורך..ישנה טוב מ6 בערב עד 5 בבוקר אוכלת טוב בוכה כשיש בעיה -לרוב מסמנת על רעב ולא בוכה.
השבוע קיבלה חיסון..וניכר היה בלילה אי שקט ובהלה.לקחתי אותה באמצע הלילה אלי למיטה.
למחרת אתמול קמה ב10 בלילה בעירנות של "מסיבה" לא רצתה לאכול ..בארבע בבוקר שוב "מסיבה"ציחקוקים חיוכים דפיקות רגליים על המזרון רצון לשחק.
אחרי כול מני ניסיונות הרדמה כולל לקחת אותה למיטתינו ווידוי שצרכיה מולאו..
החזרתי אותה למיטתה ואמרתי לה קצת בתקיפות "לילה טוב אמא עייפה אני הולכת לישון לילה טוב" והיא נירגעה ובסופו של דבר גם נירדמה.
היום שוב הלכה לישון אחרי שעה התעוררה בקושי אכלה כך שזה לא רעב..ושום דבר לא עזר..אחרי שעה וחצי של ניסיונות הרדמה-להרדים אותה על הידיים כפי שאנחנו עושות הרבה פעמים...ועוד..בסוף התעקשתי לא להוציא אותה מהמיטה אפילו כש בכתה..בעצם פעם ראשונה שהצבתי גבול..להרגשה שלי אולי גם קצת בכשיחות יתר..
ובסוף בסוף כשהבכי התגבר מאוד לקחתי אותה על הידיים ונירדמה מיד..
אני תוהה אם הגזמתי,אם גיל זה מתאים להצבת גבולות,

הי
שאלה נוספת לגבי בני בן השנה וחודשיים, היינו אצל חברים והוגשה לו צלחת עם אוכל וגם לבת של חברה שלי הוגשה צלחת, הוא ניסה להגיע לצלחת השנייה וכשלא הסכמנו הוא התחיל לצרוח ולבכות , ככה זה כמעט עם כל דבר שהוא רוצה ואוסרים עליו , קשה לעמוד בבכי שלו בעיקר ליד אנשים, ניסינו להסביר לו שזו הצלחת שלו והצלחת השנייה שייכת לילדה , אבל משהמשיך לצרוח איפשרנו לו להגיע לצלחת השנייה , אחרי שנייה של התענינות הוא התחיל להעביר אוכל מהצלחת שלו לצלחת השנייה , ומיד עבר לתעסוקה אחרת

מה עלי לעשות במצבים כאלה?

שלום
בני בן שנה וחודשיים , לפני כחודש בערך בני החל להכות את עצמו בראש בצורה מוזרה , הוא נותן לעצמו מכה בשתי הידיים ומתבונן בתגובה שלנו, אני התעלמתי ושמתי לב שזה נעלם, אך עם בעלי הוא עדיין עושה את זה ומחפש תגובה , מאיפה זה מגיע ? מה הסיבה לזה ? ומה ניתן לעשות ?