פורום סרטן העין (אונקולוגיה של העין) - יש לך שאלה?

שלום חדוה,
פנית בפניה כללית לכלל קוראי הפורום, שנדיר ביותר למצוא אותם משתתפים.
את יכולה לנסות לפנות גם לפורום העוסק בארובת העין ואוקולופלסטיקה.

נעמה שלום,
זה מעיד על גרוי מכאני של הרשתית הנובע ממשיכה של הזגוגית או מקרע ברשתית (לאחר משיכה חזקה של סיבי הזגוגית שתלשו חתיכת רשתית)
לעיתים גידולים תוך עיניים יכולים לגרום להפרדות רשתית, אך נדיר ביותר שיגרמו לקרע ולהופעת הבזקים.
יש לפנות לבדיקה בהרחבת אישונים אצל רופא העיניים שלך.

אין מידע בספרות על קשר בין ניתוחי רפרקציה לבין התפתחות גידולים תוך עיניים או על פני שטח העין.

שוב שלום לך דיאן,

לא ראיתי את הנגע שלך, גם לא בתמונה, שלא לדבר על בדיקה של ממש.
לפיכך, אינני יכול להגיב על ההמלצה שקיבלת להסיר את הנגע.
אם אין חשד שמדובר בגידול - אין חובה להסירו. יש חשד שהנגע ממאיר - חובה להסירו, ולשלוח את הרקמה שהוצאה לבדיקת פתולוג עיניים (פרט למעבדה בהדסה לפתולוגיה של העין של פרופ' פאר ושלי, ישנם פתולוגים עיניים טובים גם בבי"ח תה"ש - דר' רוזנר, ובסורוקה - דר' חיימה לוי).
ניתוח להסרת הנגע מהעפעף מתבצע בד"כ בהרדמה מקומית באשפוז יום.
על פ י גודל הנגע ומיקומו המדוייק נקבע השחזור. לעיתים אין ברירה ופוגעים במערכת איסוף הדמעות תוך כדי הניתוח, ואז לאחר הניתוח סובלים מדמעת. מציק, אך לא סוף העולם כשמדובר בהסרת גידול סרטני.
בהצלחה,

אילן שלום,
אם בדיקות אצל רופא עיניים היו תקינות, פנה לרופא אף אוזן וגרון. כאבים בתחום העיסוק שלו יכולים להקרין אל מסביב לעין.

אירה שלום,
בבדיקת MRI של המח ניתין לראות גם את העיניים ואת ארובות העיניים, אלא אם מסיבה מיוחדת הטכנאי לא כלל אותן בתמונות.
תחושת לחץ בעיניים לעיתים נובעת ממקור מחוץ לעין שמקרין לכיוון העין. למשל בעיה בסינוסים, במפרק הלסת, בשיניים או באזניים.
יש לשער שאם נבדקת כבר אצל מספר רופאי עיניים, עברת כבר גם בדיקה בהרחבת אישונים, ומשום שלא מסרו לך על גידול תוך עייני, שאין לך גידול שכזה.
באשר לגידול אפשרי בארובת העין, אם היה שם גידול גדול הוא היה מתגלה בבדיקת ה-MRI.

שלום אלין,
חדות ראיה של 6/60 היא ראיה מטושטשת עד כדי כך, שאם זו עיינך היחידה היא מקנה לך תעודת עיוור על פי החוק. עם זאת, אם הראיה בעין השניה תקינה, אפשר לתפקד באופן מלא, כולל נהיגה, פרט למספר מקצועות בהם החוק מחייב ראיה טובה בשתי עיניים (נהיגה ברכב ציבורי כאוטובוס ומונית, תיפעול מנוף ועוד).
בהעדר פרטים נוספים, כגון חודת הראיה לפני הטיפול, מיקום הגידול בעין, והסיבה לירידה בראיה (גידול במרכז הראיה או גידול היקפי עם הפרדות רשתית כוללת) לא ניתן להעריך מה הצפי לשיפור הראיה בעתיד.
את מוזמנת לפנות למרפאתינו לבדיקה כדי להעריך מה מצבך הנכחי ולמה עליך לצפות בעתיד.
כמו כן, ברצוני להזכיר כי אנו לא מטפלים רק בגידול הראשוני בתוך העין, אלא גם משמשים כאונקולוג העוקב אחר החולה לכל החיים. גם אם טופלת במקום אחר, נשמח לעקוב אחריך.

רותם שלום,
אלו הן בדרך כלל 3 מחלות שונות:
1. לימפומה ברקמות הרכות סביב העין (ocular adnexal lymphoma - OAL) היכולה להיות גם בלחמית העין.
2. לימפומה בדמית (choroidal lymphoma) שהיא בדרך כלל גרורה מלימפומה במקום אחר בגוף.
3. לימפומה של הזגוגית והרשתית (vitreo-retinal lymphoma) שהיא חלק מלימפומה של המח - לפעמים מופיע בעין לפני המח, לפעמים יחד, ולפעמים מופיע קודם במח. לפעמים מופע באתר אחר מהשניים ולא מופיע באתר השני, אך יש להיות במעקב לשניה המקומות.

אין מעבר מסוג אחד לסוג אחר ברוב המחלט של המקרים, אבל ברפואה אין "תמיד", ואין "אף פעם".

הי,

תודה רבה על התגובה המהירה.
הגוש עצמו הוא בארובת העין, הסיבה שהתחלתי לחשוש היא
כי גם העין עצמה נהיתה אדומה והופיע שטף דם
צמוד לאישון (והעין בלי הגוש לא אדומה כלל).

לא מצליחה למצוא היכן באבחנה מפורטים אחד מהסוגים הנ"ל.
האבחנה היא:
extranodal marginal zone NHL

לאיזה מהסוגים הנ"ל זה משתייך?

המון תודה

כאשר הגוש הוא בארובה, את בעצם מדברת על OAL מסוג MALT.
העין אדומה כי מהארובה הגוש מגיע גם מתחת ללחמית.
יש לפנות לטיפול למרפאתינו או לרופא/ת עיניים עם תת-התמחות בעפעפיים וארובה (אוקולופלסטיקה). יש רבים וטובים בכל הארץ.
הטיפול הסטנדרטי בעבר היה הקרנות חיצוניות, אך היום יש טיפולים חדשים שפחות פוגעים בעין כגון Rituximab. לפני שבועות בודדים הסתיים מחקר קליני על טיפול בנוגדנים הקשורים לאיזוטופ ראדיואקטיבי. המאמר עדיין לא התפרסם, ולכן לא ניתן לאמר בוודאות שזה טיפול טוב יותר. לפיכך הטיפול הזה עדיין לא זמין בארץ.

מלי שלום,
רוב החולים המגיעים למרפאתינו חשודים כסובלים מגידולים תוך-עיניים, או כבר אובחנו ככאלה ונמצאים לפני טיפול, או במעקב אחריו. אבחנה ומעקב אחר גידולים תוך עינים כוללת בדיקת רופא, אולטראסאונד עיניים, וצילום קרקעית העין. לשם כך יש להביא 3 התחייבויות.

המרפאה שלנו היא מרכז ארצי לגידולי עיניים (או בהגדרה הרשמית של משרד הבריאות: "מרכז מומחה"), וככזאת חובה על כל קופות החולים לתת את כל ההתחייבויות הנדרשות לביקור במרפאה לכל מי שמעוניין לבוא ולהבדק כאן, מכל מקום בארץ. אנו מטפלים בחולים מאילת בדרום ועד קרית שמונה בצפון. חובת הקופות היא גם לספר לכל חולה עם גידול בעיניים שיש מרפאה ארצית שכזאת, ולאפשר לחולה לבחור לבוא לכאן.
ל"מכבי" הסדר עם הדסה המאפשר לחולים לבוא ישירות עם כרטיס החבר שלהם, אך חברי הקופות האחרות זקוקים להתחייבות מרופא המשפחה.
מקווה שכעת הנושא ברור.

התשובה הפשוטה היא: כן.
בין אם הגידול פוגע במרכז הראיה (מקולה) או בעצב הראיה, או אם נגרמת לעין פגיעה כתוצאה מהטיפול (שלא לדבר על צורך לעקור את העין ואז אין כלל מה לדבר על ראיה), אזי בוודאי שתיתכן פגיעה בראיה.

גבריאל שלום,
כמו שכבר כתבנו פה מספר פעמים "סרטן בעין" זו כותרת רחבה מאוד הכוללת תחתיה גידולים בעפעפיים, גידולים על פני שטח העין, גידולים בתוך העין, וגידולים בארובת העין סביב לעין ומאחוריה.
הבדיקה היא בדיקת רופא עיניים מלאה, כולל בדיקת חדות ראיה, לחץ תוך עייני והרחבת אישונים, והיא כמובן מכוסה ע"י קופות החולים.

מתי מבצעים את הבדיקה?
- כחלק מבדיקת עיניים שגרתית
- בהתאם לתסמינים עליהם מתלונן החולה (או ההורים שלו, אם מדובר בילד)
- בהתאם לסיפור משפחתי מתאים (בעיקר מדובר על ילדים עם חשד לרטינובלסטומה)

הבדיקה אינה כואבת, אך כרוך בה סינוור, כמו כל בדיקת עיניים (במיוחד עם הרחבת אישונים)

אם יש סיבה לחשוש, לך, או לרופא העיניים שלך, צור איתנו קשר לתור במרפאתינו.
חולים חדשים מתקבלים באותו השבוע או בזה שאחריו, בתאום מראש.
ימי המרפאה הציבורית הם שלישי וחמישי, ומומלץ להגיע עם 3 התחייבויות: (1) בדיקת רופא, (2) אולטראסאונד, (3) צילום עיניים (מקטע קדמי/ קרקעית - בהתאם לצורך). חולי מכבי יכולים להגיע להדסה עם כרטיס מכבי ללא צורך בהתחייבויות.

שלום שרית,
ישיבה ממושכת מול מחשב גורמת ליובש בעיניים ובעקבות זאת לתחושת עייפות ועיניים אדומות.
עצימת העיניים ל-30 שניות פעם ברבע שעה של ישיבה מול המחשב תעזור מאוד למנוע את התסמינים.

אין בספרות מידע הקושר בהייה ממושכת בצג מחשב עם הופעת גידולים עיניים.

כרמית שלום,

אכן אישון לבן הוא אחד הסימנים שמובילים לאבחנה של רטינובלסטומה, אך יתכן שמדובר בקטרקט מולד, במחלות רשתית שונות או בטעות אופטית. בחלק מהמצבים האלה הזמן משחק תפקיד חשוב.

אנא השאירי מספר טלפון לתקשורת מהירה, ולקבלת פרטים נוספים.
אם לא יצרנו קשר קודם לכן, נא לבוא ביום ב' הקרוב (26/4/10) בשעה 08:15 למרפאת עיניים, בקומת ביניים, הדסה עין כרם, ירושלים, עם ההתחייבויות הבאות: (1) לביקור מרפאה (2) לאשפוז יום כירורגי.
אם אתם חברי "מכבי" אז רק צריך להביא את הכרטיס של מכבי.
אבדוק אותו בבוקר במרפאה. כשיש חשד סביר לרטינובלסטומה הבדיקה במרפאה אינה מספקת ויש צורך לערוך בדיקה בהרדמה (EUA). אם יהיה צורך, ננסה לבצע בדיקה בהרדמה עוד באותו היום. כדי שנוכל לעשות זאת יש להביא את הילד בצום:
אם את מניקה - ארוחה אחרונה ב-07:00, אם הוא מקבל פורמולה כלשהי - הארוחה האחרונה ב-06:00. אח"כ צום!

טובה שלום,
ייעוץ בין פתולוגים הוא דבר מקובל. אם החתכים הראשונים שבוצעו היו אבחנתיים מבחינה טכנית, ובוצעו כל הצביעות הנדרשות, בדרך כלל, לא חותכים מחדש את הבלוק, אלא קוראים את אותן הזכוכיות.
גם אם הפתולוג היועץ בחוות הדעת השניה ראה את דוח הפתולוג הראשון, חובה עליו לקרוא את הזכוכיות באופן ביקורתי. יש הנוהגים לא לפתוח את דוח הפתולוג הראשון, או אפילו את מה שכתב הכירורג, לקרוא הזכוכיות ולהגיע למסקנה, ורק אז להשוות עם מה שכתב הפתולוג הראשון. אין חובה לנהוג כך.
לעיתים הפתולוג בחווד הדעת השניה ישים לב לפרטים שהפתולוג הראשון לא שם אליהם לב. לעיתים האבחנה אינה משתנה כלל בקריאה השניה.
עושה רושם מדבריך שגם הפתולוג השני התרשם מלימפומה.
החלמה מהירה, ושבת שלום.