פורום סרטן העין (אונקולוגיה של העין) - יש לך שאלה?

ככל הנראה, על פי הסיפור בלבד, שמדובר ביובש.
פני לבדיקה, ונראה שתוכלי לקבל מענה מהיר וטוב אצל כל רופא עיניים.

אורית שלום,

ראשית, כמו כל תושב בארץ, את יכולה לקבל התחייבות לבוא ולתייעץ איתנו במרפאה.
כל קופות החולים מחוייבות לתת התחייבות לבדיקה וטיפול במרפאתינו מאז שהוכרה באופן רשמי ע"י משרד הבריאות כמרכז הארצי לגידולי עיניים. עוד מלפני ההכרה הרשתית אנו מטפלים בחולים מקרית שמונה ועד אילת.

שנית, אם אכן הבנתי אותך נכון, הרופא שלך הציע לך טיפול מצויין.
מיטומיצין בטיפות הוא טיפול כמותרפי מקובל וחשוב לשארית שלאחר כריתת squamous cell carcinoma מהלחמית או מהקרנית, ולאחר אבחנה היסטופתולוגית ע"י פתולוג עיניים.
היתכן שרשמת "קשתית" במקום "קרנית" או "לחמית" ?
אם לא, לא ברור לי מה האבחנה וודאי שאין לתת טיפות כמותרפיה אלה אל תוך העין (שם נמצאת הקשתית - iris - החלק שקובע את צבע העין). זוהי כמותרפיה שיש לתת באופן חיצוני בלבד בטפטוף טיפות.
חשוב לדעת באיזה מינון רשמו לך את הטיפות.
תופעות הלוואי של הטיפול הן צריבה, אדמומיות, ותחושת יובש.

שלום ראובן,
רטינובלסטומה הוא גידול שמתחיל באחד מתאי הרשתית.
זהו הגידול הראשוני התוך עייני השכיח ביותר בילדים.
הגידול נגרם ממוטציה בשני האללים של הגן של רטינובלסטומה.
רוב המקרים הם ראשוניים (נוצרו בעובר) ומיעוטם מורשים מההורים.
חלקם הגדול של המקרים הראשוניים הם חד מוקדיים בעין אחת, ולא יועברו בתורשה לצאצאי הילד החולה. מיעוטם יהיו רב מוקדיים, ו/או דו צדדיים (בשתי העיניים). ילדים אלה עשויים להעביר את הגן הפגוע לצאצאים שלהם.
כיום 90-95% מהילדים הסובלים מרטינובלסטומה שורדים, בהנתן שיגיעו בזמן לאיבחון ולטיפול.
הסימנים השכיחים ביותר המובילים לאיבחון הם בעת צילום פני התינוק/ת אישון אחד אדום (כרגיל) והשני לבן (!); הסימן השני - פזילה. אם אחד מסימנים אלה מופיע יש לפנות בהקדם לבדיקת רופא עיניים.

דניאל שלום,
1. ניסית כבר דמעות מלאכותיות נגד היובש ממנו אתה סובל?
2. האם לימדו אותך לעצום עיניים ל-30 שניות, פעם ב-15 דקות בעבודה ממושכת מול המחשב כדי להקל על היובש בעין?
3. האם נבדקת לסינוסיטיס?
4. לא נראה שלבעייתך יש קשר כלשהו לגידולי עיניים, לאחר שנבדקת על ידי רופא עיניים, כולל בהרחבת אישונים, ולא נמצא ממצא הקשור לגידול.

אנה שלום,
את מוזמנת לשלוח לנו את המידע הרפואי של קרוב המשפחה שלך, כולל פירוט כל הטיפולים שעבר (לעין ולכבד), והדמיה עדכנית, כך שנוכל לענות לך אם ניתן לעזור לו.
אנא צרי איתנו קשר למרפאה בהדסה ביום ראשון לקראת הצהריים לאחר שנסיים עם הניתוחים.

מירי שלום,
אמנם אנו מטפלים במספר חולים שלהם גם גידולים אחרים, אך אין סטטיסטיקות על קשר בין סוגי הסרטן שציינת וסרטן בעין.
לפיכך ככל הנראה אינך בקבוצת סיכון מוגברת משאר האוכלוסיה.

לאה שלום,
לא ציינת את סוג הגידול ואין תמונות הדמיה של מיקומו המדוייק, אז אענה באופן כללי:
אם שדה ההקרנה כולל את העין, יש סכנה לפגיעה במקטע הקדמי של העין באופן שיגרום ליובש קשה ולהחמרת ירוד (קטרקט), ולפגיעה במקטע האחורי של העין באופן שיגרום לרטינופתיה (מחלת רשתית) מקרינה.
הקטרקט קל לטיפול. היובש - בדמעות מלאכותיות, אך זה לא תמיד מספיק, אם הפגיעה חמורה.
באשר לרטינופתיה - זו יכולה להוביל לפגיעה חמורה בראיה בהקרנה במינון גבוה של איזור הארובה.
יש לכך היום פתרונות במרכזים המתמחים ברדיותרפיה, וניתן לכוון את שדה הקרינה כך שהפגיעה בעין תהיה מועטה בלבד.

איתי,
בעיית העיניים שממנה אתה ככל הנראה סובל עם שעות מסך כה רבות היא יובש.
הפתרון הפשוט ביותר הוא עצימת העיניים ל-30 שניות לאחר כל 15 דקות עבודה מול המסך.
מעבר לכך, ממכתבך עולה כי בדיקת העיניים שלך היתה תקינה, ועל כן עליך לפנות שוב לרופא אא"ג.

חלף עבר לו חודש מאז החלו הכאבים באזור הארובות והמצח...
חזרתי לרופא א.א.ג שלאחר מבחן ההתכופפות שאינו הגביר את החשש לסנטוסיטיס..טוען שלא כדאי לקחת אנטיביוטיקה.
מאידך - רופא עיניים שלח אותי לעשות סי טי בארובות העיניים.
האם זה הכרחי לאחר תלונות של כאבים עמומים במשך חודש????
בהנחה ומדובר על דרך לשלולל סרטן בעיניים, האם בדיקת עיניים תקינה כמו גם בדיקה נירולוגית תקינה לא מספיקים כדי לשלול זאת?
יש לי לעשות בעוד כשבוע בדיקת שדה ראייה - בהנחה וגם היא תצא תקינה - האם אני יכול לוותר לעת עתה על הסי-טי?
אני מאוד חושש מהקרינה.

אודה לך על כל צפירת הרגעה...

איתי שלום,
אין לך מה לחשוש מבדיקת ה-CT.
אם היה מדובר בבדיקות מרובות, היה מקום לדבר על מינון קרניה מצטבר, אך זה אינו מצבך.
בדיקת CT תוכיח בוודאות האם הסינוסים שלך מלאים או לא, וגם יכולה להדגים סיבה אחרת לכאבים שלך, אם יש סיבה כזו.
זוהי דרך טובה להגיע לתשובה מה הבעיה שלך.

פרופ' יקר,

אולי שכחתי לציין קודם ממה נובעים חששותיי אז הנה הפירוט:

עם שחרורי מצהל לאחר כאבי גב עשיתי סי-טי ונמצא לי פריצת דיסק.

לצערי, עקב תאונה מלפני 15 שנה, בה גם איבדתי את הכרתי, עברתי פעמיים סי-טי מוח.

ורק בשנתיים האחרונות:

פעם אחת עברתי סי-טי צוואר לאחר שבלעתי עצם של דג.

פעם נוספת לפני כשנה חזה -בטן -אגן מכאבים לא פוסקים בבטן שתודה לאל חלפו להם.

ולכן אני כל כך בדילמה כי אני כן חושב שאני נופל בקטגוריה של קרינה מיננת מצטברת חרף העובדה שלא כל בדיקות הסי-טי שעשו לי היו בראש.

היום אני בן 39 וחצי עם רקורד של חמישה ואולי אפילו שישה בדיקות סי-טי.

האמת, אני גם חושש שאפילו הבדיקות הרבות שעשו לי גרמו לי כבר לנזק - אבל מקווה שלא.

לכן אני בספק אם לעשות עוד סי-טי מוח/ארובות עיניים או להמתין ולקוות שכאבי הראש יחלפו מאיליהם, שהרי זו תלונה דיי שכיחה של פציינטים ונכון שאצלי זה כבר חודש ועדיין...אולי עוד חודש זה יעבור לי?

איתי שלום,
אינני מומחה לקרינה. מידיעותי אתה יכול לעבור את בדיקת CT הראש אליה הופנית.
אם אתה עדיין חושש, אנא פנה בשאלתך לפורום העוסק ברנטגן, או ברפואה תעסוקתית.

צאלה שלום,
ראשית, עישון הוא הרגל מגונה ובעיקר מסריח.
לא התפרסמו עד כה עבודות שבדקו קשר ישיר בין עישון לבין גידולים תוך עיניים, אך יש קשר ידוע עם שפע גידולים אחרים.
לחץ תוך עייני יכול להיות סממן של גידול תוך עיני, אך זה נדיר כממצא שמוביל לגילוי ואבחון גידול.
לכן הסיכון שהיא אכן סובלת מגידול נמוך, אך יש לשלול זאת בבדיקת רופא עיניים.
סנוורים וגוש שחור נשמעים כמו תלונות של הפרדות זגוגית, שיכולה להוביל להפרדות רשתית, ועל כן יש לפנות לבדיקה בהקדם.

צאלה שלום,
לחץ תוך עייני יכול להיות סממן של גידול תוך עייני, אך זה אינו סממן שכיח לכך.
יש צורך שהיא תגיע לבדיקת רופא עיניים כדי לטפל בבעית הלחץ, ובמקביל לבדוק את החשש שלה בנושא גידולי עיניים.
באשר לעישון, זוהי פעילות החושפת את העוסק בה ואת הסובבים אותו לסירחן ולחומרים מסרטנים שונים. בשאלה על קשר ישיר בין עישון ללחץ תוך עייני אתן מוזמנות לפנות לפורום העוסק בגלאוקומה.

מיקה שלום,

כאב יכול להיות סימן של גידול, אך בד"כ הוא סימן של מחלת עיניים דחופה אחרת.
אנא פני לבדיקת רופא עיניים.

אלה שלום,
לא ברור לי מה כוונתך באמירה "הוצאת מלנומה מהעין"
אם כוונתך לניתוח בו כורתים את המלנומה מתוך העין, ישנם 3 סוגי ניתוחים לכך עם תוצאות שונות:
גידולים בקשתית, או אירידו-ציליארים (קשתית +גוף העטרה): ניתוח יחסית פשוט, עם תוצאות טובות מאוד.
גידולים בדמית (כורואיד):
א. כריתת הגידול מתוך העין בניתוח vitrectomy או בהקשר הזה tumorectomy
ב. כריתת הגידול מבחוץ דרך קיר העין.
שתי האפשרויות הללו מורכבות, ולא מבוצעות ברוב המרכזים. אפשרות א' מבוצעת בחלק מהמקומות רק לאחר טיפול בבראכיתרפיה של גידולים גדולים מאוד להקטין סיבוכים העלולים להופיע לאחר ניתוח כזה. אפשרות ב' מבוצעת במרכזים בודדים בעולם (למשל בליברפול, אנגליה), במקרים המתאימים לכך בלבד, ודורשת מיומנות כירורגית גבוהה ביותר עם צוות מיומן היטב. גם במקומות המבצעים זאת, זהו לא טיפול הבחירה, אלא במקרים מיוחדים.

אם התכוונת לטיפול במלנומה של הענביה (uveal melanoma) (לא כריתה), הטיפול בהקרנות חיצוניות יעיל ביותר.

שלום ענת,

אנו שמחים לשמוע שטופלת ושאת מרוצה.
לא פרטת מאיזה גודל ראשוני הצטמק הגידול ל-2-3 מ"מ. לא פרטת אם זה גובה או קוטר בסיס, וגם לא את הסיבה לביצוע הלייזר המתוכנן.
ככל, אין אנו מטפלים במלנומות בלייזר, אלא בלוחיות ראדיואקטיביות של רוטניום (לוחיות שמסיבות בירוקרטיות לא נמכרות בארה"ב לבתי החולים - הם משתמשים בלוחיות עם יוד ראדיואקטיבי).
יש מקומות בהם בנוסף להקרנה המקומית מחוץ לעין פנימה, מוסיפים טיפול בלייזר אל פסגת הגידול בתוך העין. אין הוכחה ברורה שטיפול משולב זה יעיל יותר או נחוץ, ואם הוא מבוצע, הוא מבוצע בד"כ בסמוך לטיפול בהקרנה.
לפעמים אם מופיעה רטינופתיה מההקרנה מטפלים בלייזר. זה טיפול שמחליטים עליו רק אם מופיעה הרטינופתיה ומטפלים תוך זמן קצר - ימים.
אנא שתפי אותנו בסיבה לטיפול לייזר מתוכנן חודשים רבים מראש.

חג אורים שמח,

לכבוד פרופסור יעקב תאר.
תודה רבה על תגובתך המהירה.
ובכן. כמו שציינתי קודם שמי ענת אני בת 45 ואני מתגוררת בניו יורק.אובחן בעין ימין שלי גידול שנקרא CHOROIDAL TUMOR . הגידול היה בגובה של 4.7 מ"מ. נותחתי ע"י דוקטור פול תיאודור פינגר. הושתל לי מתחת לגידול כובעון מזהב שנקרא PLAQUE . הכובעון הכיל זרעים רדיואקטיבים שטופטפו במשך השבוע לתוך הגידול וזרעים אלו המתו את הגידול. הכובעון היה בקוטר הגידול. לאחר שבוע הוצא הכובעון בניתוח. אציין ששני הניתוחים היו בהרדמה מליאה.
מאז שנותחתי ועד עכשיו עברה חצי שנה. תודה לאל אני מרגישה טוב וכן לפי הרופא הניתוח הצליח בכך שתאי הגידול הומתו לחלוטין.
אני נמצאית במעקב של כל שלושה חודשים אצל דוקטור פינגר המעקב יהיה במשך חמש שנים הבאות. לפי התרשמות הרופא לאחר הצילומים שעשה לי לפני כשבוע הגידול הצטמק לכדי גודל של 2-3 מ"מ .ובכן הרופא הציע לי לעבור לייזר לתחום את הגידול שהצטמק . הלייזר נועד למנוע ממני שלא אאבד ראיה בעין הפגועה כתוצאה מהקרינה שקיבלתי במשך שבוע. לפי טענתו של הרופא שלאחר חמש שנים מהניתוח יש אפשרות שהראיה שלי תחלש וגם חלילהאולי אאבד את הראיה. אם מצב זה קורא מזריקים חומר לעין אחת לחודשיים.או פעם אחת לתחום את העין בלייזר. אציין שהראיה שלי לא נפגעה בכלל לאחר הניתוח.שאלתי האם אתם ממליצים לחולים בארץ טיפול לייזר לאחר הניתוח.? תודה רבה ענת שושן

ענת שלום,

כפי שכבר רשמתי, אנו מטפלים בלייזר רק לאחר הופעת רטינופתיה מהקרינה.
עם זאת, פול פינגר הוא אונקולוג עיניים מנוסה ואת יכולה לסמוך על שיקול דעתו.

חג אורים שמח,

דניאלה שלום,
ניתוח להסרת ירוד (קטרקט) אינו ידוע כגורם להופעת סרטן בעין.
סוף שבוע נעים ורגוע,

שלום דוד,
כשמדובר בטיפול במלנומה של הענביה אנו מדרגים את מטרות הטיפול:
1. הצלת החיים
2. שמירה על העין
3. שמירה על ראיה.
כשניתן אנו שואפים להשיג את כל שלוש המטרות, אבל הן מופיעות כאן לפי סדר החשיבות, כשהחיים החשובים ביותר. לפיכך, כשאין ברירה, עוקרים את העין עם הגידול, אך השאיפה שלנו היא לבחור בטיפולים שישמרו על העין.
הטיפול בקרינה יעיל ביותר. ניתן להקרין חיצונית תוך שימוש ב-proton beam או ב-stereotactic radiosurgery או gamma knife, אך טיפולים אלה קשורים בסיבוכים מקומיים כיובש העין, קטרקט, ופגיעה בראיה.
טיפול בהקרנה מקומית (בראכיתרפיה) ע"י הצמדת לוחית ראדיואקטיבית לקיר העין יעיל כנגד הגידול, ומלווה בפחות סיבוכים מקומיים. בבחירת הלוחית יש לדעת שהטיפול בלוחיות רוטניום (Ru-106) שומר יותר על הראיה מאשר לוחיות יוד (I-125), כאשר יש סיכוי לשמור על הראיה.

מה גורם לשומה (נבוס) לגדול ולהפוך למלנומה היא שאלה מצויינת, שאין עליה עדיין תשובה.

מלנומה בקוטר 8 מ"מ אינה בהכרח גורם לכאבים תוך עיניים. הדרך לגלות את המלנומה היא בדיקת קרקעית העין ע"י רופא עיניים.

מהלך הניתוח: תקבל הרדמה מקומית בזריקה ליד העין, נפתח את הלחמית (הכיסוי השקוף המצפה את העין - "העור" של העין) ונתפוס את שרירי העין כדי שניתן יהיה להזיז אותה. נאתר את מיקום הגידול ע"י הארה לתוך העין ומציאת הצל של הגידול מחוץ לעין, ונסמן את שוליו. נצמיד למקום הגידול לוחית דמה מחוץ לעין לסימון מקום הלוחית ומיקום נקודות הקשירה שלה לקיר העין. נכניס את הלוחית הרדיואקטיבית, ונקשור אותה לקיר העין. נשחרר את השרירים ונסגור את הלחמית.
משך הזמן בו הלוחית מוצמדת לקיר העין נקבע ע"פ גודל הגידול ומאפייני הלוחית.
בחלוף הזמן הנדרש, תוכנס לניתוח דומה, בו תפתח הלחמית, ישוחררו הקשרים של הלוחית, והיא תוצא. הלחמית תסגר חזרה.
משך ההחלמה לאחר הוצאת הלוחית הוא אינדיווידואלי, מימים בודדים עד שבוע-שבועיים.

אולי אחד המטופלים הצופים בפורום או אחת המטופלות ירצו לשתף מנסיונם האישי?