פורום תרפיה באומנות - יש לך שאלה?

אלונה שלום,

בהחלט, תאטרון בובות הוא כלי טיפולי ממדרגה ראשונה, המאפשר למטופל להשליך תכנים פנימיים באופן מורחק ומוגן.
אישית אני עובדת הרבה עם תאטרון בובות, בעיקר עם ילדים אבל לא רק, במידה והמטופל/ת מתחבר לכך ורוצה בכך.

המקצוע הטיפולי הוא אכן תובעני מבחינה נפשית. כמובן שיש מטופלים הממשיכים להעסיק את מטפליהם רבות, הרבה אחרי הפגישה הטיפולית. הדבר תלוי באישיות המטופל, בקשר שנוצר בינו לבין המטפל, בדילמות מקצועיות ועוד. זהו בהחלט לא מקצוע שבו מניחים את העט בשעה חמש וחוזרים הביתה מבלי לחשוב על העבודה. אנו עוסקים בנפשות של בני אדם.
בנוסף לכך, באופן כללי אפשר לומר שיש מטופלים המשתייכים לאוכלוסיות שמטבע הדברים יהיו יותר חודרניות או קשות עבור המטפל, אם בגלל נסיבות חייהם הקשות, המשפיעות כמובן גם על יכולתם לתת אמון ועל אשיותם, ואם בגלל קווי אישיות. ואולם, יש מטפלים שירצו לעבוד דווקא עם אוכלוסיות שכאלה, שם הם ימצאו את האתגר המקצועי ואת המשיכה, בעוד שאחרים יעדיפו לטפל באוכלוסיות אחרות. הדבר מאוד אינדיוידואלי.
את צודקת שקשה לדעת אם התחום הטיפולי מתאים לך עד שלא מתנסים בו. אולם לא ניתן להתנסות בו לפני שלומדים אותו. הלימודים מספקים טעימה מהעיסוק בטיפול, בעיקר בזמן הפרקטיקום, בשנה השלישית. אולם הלימודים גם מכינים אותך נפשית לקראת היותך מטפל, ואת צומחת ומתפתחת במהלכם.
אם הלימודים מושכים אותך כנראה שיש בך את ה"ניצוץ" הטיפולי, אולם מעבר לכך תצטרכי לחקור בתוך עצמך אם את מתאימה לעסוק בטיפול. במידה ותרצי עזרה במלאכת החקירה את מוזמנת לפנות אליי.
בהצלחה!
מיה

היי מיה,
המון תודה על התשובה המפורטת והמעמיקה:)
אכן דילמה לא פשוטה.
אשמח אם ניתן יהיה להתייעץ אתך.
בברכה,
שרון

אני כבר עושה תואר שני בתרפיה באומנות במקום שלא ביקש 300 שעות ואכן אין לי אך אני משלימה תוך כדי הלימודים....השאלה שלי היא האם יש איזשהו חוק מטפלים שהיה קיים בעבר שאמר שמטפל חייב 300 שעות לפני התואר? אני לא מדברת על חוק אישור של המל"ג לפתיחת חוג שהיה פעם 300 שעות כי זה לא רלוונטי משום שאצלי התואר נפתח והכל גם בלי ה300 שעות נסיוון קודם, אני מדברת על האם יש פה סיכון שפתאום יאמרו לי שלא עשיתי את השעות לפני אז אני לא יכולה להיות מטפלת? נראה לי קצת פרנואידי לא? שהרי אני משלימה בין כה וכה ל600 פשוט תוך כדי התואר, מבחינת התואר זה מצויין, אני שואלת לגבי משרד הבריאות, מה היה שם בחוק הקודם, או מה מסתמן שם כרגע איפה הנוסח של ההצעה?

דבר שני, שעות הנסיון באומנות, איך אני יודעת שאיפה שאני לומדת זה מספיק טוב בשביל משרד הבריאות? האם מורה לאמנות בלי תעודת הוראה זה בסדר? איך יודעים?

את השאלות הללו את צריכה להפנות למוסד הלימודים בו את לומדת.

משרד הבריאות מציין בחוזר מנכ"ל האחרון בעמוד 2, סעיף 7: "כי חלה חובה על המעסיקים במשרד הבריאות לוודא בטרם העסקת עובד במערכת הבריאות, כי הוא עומד בכל דרישות ההשכלה וההכשרה המעשית כפי שפורטו בחוזר זה".

את יכולה לצפות בתנאי הקבלה בעמוד 7:
...."300 שעות יש לסיים לפני וכתנאי קבלה לתכנית הלימודים..."

לשאלתך לגבי אישור שעות אמנות - את השעות בודקים במוסד הלימודים בו את לומדת.

שעות התנסות, מה הדרישה לגביהן?
כפי שאמרתי, במוסד הלימודים שלי אין דרישה מסויימת לשעות התנסות, ואני רוצה לכסות את עצמי מבחינת 600 השעות של חוזר המנכ"ל, לכן אני מבררת איזה סוג הכשרה צריך להיות למורה שמעביר לי התנסות באומנות והאם מורה פרטי זה מספיק או שהוא חייב להיות מבית ספר כלשהו...
תודה,

שלום,

לפי חוזר מנכ"ל משרד הבריאות שפורסם בפברואר 2009, תנאי הקבלה לתרפיה באמנות כוללים:
300 שעות מעשיות באמנות לפני תחילת הלימודים ועוד 300 שעות עד לסיום הלימודים (סה"כ 600 שעות), את שעות האמנות מאשרים במוסד הלימודים בו את לומדת.

בנוסף לכך, יש לוודא כי מוסד הלימודים מקנה במסגרת התכנית מינימום הכשרה מעשית של 900 שעות.

את מוזמנת לפנות אלינו בשאלות נוספות
אסנת
לסלי

שעות במשחק? אני דיי אובדת עצות..
חוצמזה מישהו יודע עד כמה קשה\קל להתקבל ללסלי?

לגבי מקומות להשלים שעות התנסות כדאי לך לברר ישירות במוסד שאת מעוניינת ללמוד בו ולבקש המלצות

שזה יהיה פסיכודרמה בסוף.. הם סגרו לי את ההתלבטות :)
והם לא מכירים גם באזור דרום.. השאלה היא אם הרוב לוקחים שנה בבית ספר למשחק כמו מכינה או סדנאות? כי סדנאות לא מצאתי בכלל.. ומכינה כן יש בבאר שבע..
ודרך אגב יש לך מושג על קושי בקבלה? אני ממש חוששת להקדיש שנה ללימודי השלמה ובסוף לא להתקבל בגלל אולי שלא כ"כ אצליח לבטא את עצמי באנגלית.. גם כל הזמן אומרים שצריך אופי שמתאים לטיפול.. מה הכוונה? זה שהתנדבתי ועבדתי עם אוכלוסיות מיוחדות ושמטפלת זה חלום חיי זה מספיק אופי?? שוב, אני מדברת מתוך חשש שאני מאמינה שיש לרבים בשנת השלמות..
תודה מראש

אין לי תשובה לגבי מקומות התנסות פשוט מכיוון שאינני מכיר את התחום
לגבי התאמה להיות מטפל - הקריטריונים שמורים בהדיקות בתוך המוסדות
את כמובן לוקחת סיכון כאשר את עושה את שנת ההשלמה, אך תראי בכך גם את הצד החיובי - את עוסקת במה שאת אוהבת
אם את מתלבטת לבי התאמתך יש בסמינר הקיבוצים תוכנית חד-שנתית 'מבוא לפסיכודרמה התנסותית'(יום ג' 16:30-20:30). ראשית תוכלי לראות אם את עוברת ראיון קבלה קבוצתי. זה יתן לך אינדיקציה מסויימת.
לגבי יכולת האנגלית עבור לסלי - לא נראה לי שזה מה שקובע אלא כמו שכתבת התאמתך להיות מטפלת

השנה הזו הולכת להיות לא פשוטה (ציפיות וכאלה..) אבל כשאני חושבת על מה שאתה אומר אז באמת, בסך הכל תעבור עוד שנה שבה אני עושה משהו כיפי..
שיהיה אחלה סופ"ש!

היי מימי,

אני לא כל כך שמעתי על מכללת ביטוי עד עכשיו (גם כאן בפורום לא זכור לי שהזכירו אותם אבל אני לא בטוחה). לכן קצת קשה יהיה לי להשוות אותם למדרשה לאמנות למשל (מכללת בית ברל) ששם אני יודעת שלא רק שהמקום נחשב וידוע אלא גם הבוגרים בו מצליחים לא רע גם בהיבט התעסוקה.
במקומך הייתי מרימה טלפון ושואלת אותם בדיוק את מה ששאלת כאן.
נראה לי שזאת הדרך הטובה ביותר לפני שאת מחליטה החלטות כמו איפה ללמוד.

מקווה שעזרתי.
אורית

מה לגבי אפשרויות תעסוקה בתחום?
בתקופה האחרונה, מאז שהחלטתי שזה התחום שבו אני רוצה לעסוק, בדקתי קצת באתרי "דרושים" אבל לא ראיתי שמחפשים מטפלים באמנויות.
הלימודים הם אינטנסיביים ודורשים השקעה לא מעטה. קצת מפחיד אותי - לעבור את כל המסלול הזה, להשקיע כל כך הרבה ובסופו של דבר לעסוק בעיקר בחיפוש אחר תעסוקה שגם אוכל להתפרנס ממנה בכבוד...

בד"כ אתרי דרושים לא נותנים את התמונה המלאה בתחומים כמו טיפול באמנות.
בשביל לחפש ולמצוא תצטרכי לפנות ישירות למוסדות לימוד של חינוך מיוחד (בתי ספר, גני ילדים), מרכזים לבריאות נפש כמו שלוותה וגהה ועוד.
אני מבינה אותך לגמרי לגבי הפחד של להשקיע כל כך הרבה אבל אני חושבת שדווקא יש גם אפשרויות תעסוקה לא רעות ובטח ובטח שסיפוק ממה שאת עושה.
אגב, נראה לי שגם ראשי החוג במדרשה לאמנות יכולים לתת לך מידע נוסף גם על השתלבות הבוגרים בעבודה בתחום.

מישהו יכול להגיד לי מה טווח המשכורות של מטפל באומנויות?
אני יודעת שזו שאלה כללית מאוד, אבל אני רוצה איזושהי אינדיקציה אפילו כללית לגבי משכורות במערכת החינוך / החינוך המיוחד, בקליניקות פרטיות, במוסדות ציבוריים...

ענת שלום,
מתיאורך הקצר עולה כי ייתכן שחלק ניכר מקשייה של בתך הם אכן על רקע רגשי. יתכן שהגיעה לא מוכנה להתמודדויות הנדרשות בבית הספר. בהנחה שאין ממצא פיזיולוגי המסביר את כאבי הבטן, הרי שהם מעידים על מצוקה רגשית.
טיפול באומנויות בהחלט יכול להיום מקום אשר יסייע לבתך להתחזק, להתגבר על פחדיה ולשפר את דימויה העצמי. כמובן שיש צורך בקבלת רקע מפורט יותר על מנת לדעת מה מקור הקשיים.
את מוזמנת לפנות אליי או אל תמי להתיעצות מפורטת יותר.

הרבה בהצלחה,
מיה

הי,

לא ציינת באיזה סוג אומנות את מתעתדת ללמוד. אענה לך באופן כללי.
באפן עקרוני הדרישה של בתי הספר לטיפול באומנות היא תואר ראשון וגם 300 שעות לפחות
אותן צברת בתחום בו את מתעניינת. מכיוון שסך הכל עליך לצבור 600 שעות על מנת לסיים את התואר.הייתי ממליצה לך לצבור כמה שיותר שעות ולבוא מוכנה עם תיק עבודות,
אם את צריכה עוד מידע אני ממליצה שתתקשרי לבתי הספר ותבדקי מה הם דורשים ועדיף מוקדם מאשר מאוחר.

במסגרת הלימודים? או שזה משהו שצריך להשלים באופן עצמאי? או שזה שייך להכשרה?

את השעות צריך להשלים באפן עצמאי.אני יודעת שברוב המכללות כמו בית ברל או סמינר הקיבוצים יש מכינות שאפשר לעשות והן מעניקות שעות מוכרות. כמו כן יש אפשרות לצבור שעות באפן פרטי, אני יודעת שכשמדובר באומנות פלסטית, ישנם ציירים שיכולים לספק לך את השעות. אבל חשוב ללכת למישהו שמוכר על ידי בתי הספר ולא לאיזה מתנס שכונתי. אם יש לך עוד שאלות אשמח לסייע דרך המייל


טל

חוץ מהעניין הכספי אלו שעות שעושים בהן מה שאוהבים..
כמו שאמא שלי אומרת.. הלוואי עלי השלמות כאלו מהעבודה.. :)

אני יכולה לספר לך מניסיוני שכל עוד מי שלימד אותך הוא מוסד או מורה שמוכר בעיני בתי הספר אין אם זה בעיה, הם לא ממש גמישים בנושא זה בגלל הביקוש הרב למקצוע ועדיף שיהיו לך יותר שעות מ300 כשאתה מגיע להרשם. כדי לדעת מי נחשב מוכר אני ממליצה לך ליצור קשר עם בית הספר בו אתה מתעתד ללמוד- בהצלחה

לת' שלום,
אם אני זוכרת נכון עברו בערך שלושה שבועות.
אבל לא בטוח שאני מדייקת,
תמי.

לדאבוני אינני זוכרת, זה היה מזמן.
בהצלחה
מיה

לצערי אינני מכירה מפגשי פסיכודרמה באיזור חיפה. נסי לשאול דרך איגוד הפסיכודרמה (מצאי אותו דרך גוגל).
בהצלחה,
מיה

אפרת שלום,
אשמח לעזור לך, יש לי חברות שבהחלט מחפשות עבודה.
האם נוכל לשוחח ?
צרי איתי קשר.
תמי.

גיל שלום,
את צודקת, מרבית המטפלים באומנויות אינם מגבילים את עצמם רק לתחום אחד של אומנות, בו התמחו. זאת, מאחר ולכל מטופל יש צרכים שונים, נטיות שונות, לעיתים מטופל ירגיש יותר בנח להתחיל לעבוד באומנות פלסטית ובהמשך ייפתח יותר וירגיש נח לעבוד עם דרמה או עם פסיכודרמה, ולהיפך.
מטפלים באומנויות הם קודם כל מטפלים, המבינים ורגישים למטופל שלפניהם. לעולם לא אכפה על מטופל צורת עבודה שלא יחוש בו בנח. אני יודעת לעבוד גם עם אומנות וגם עם תנועה ועם מוסיקה ועם סיפורים, ולא רק עם פסיכודרמה. לכן, אתאים את צורת העבודה לצרכיו ולנטיותיו של המטופל.

אם את רוצה טיפול בדרמה, אינני חושבת שמטפל כלשהו יכפה עלייך לעבוד דווקא באומנות פלסטית למשל. יתכן שבשלב מסוים במהלך הטיפול המטפל/ת ירגיש שנכון יהיה לך לבטא את עצמך גם בדרך של אומנות פלסטית למשל, או של תנועה, ואז יוכל להציע לך זאת, ללא כפייה. בכל אופן, כך אני נוהגת אם אני חושבת שהדבר יכול להועיל לתהליך הטיפולי.

מה שכן, אם את מעוניינת בטיפול בדרמה או בפסיכודרמה, עדיף שתפני למטפל שזה תחום התמחותו, מאחר והוא למד תחומים אלה יותר לעומק וזהו כלי העבודה המרכזי שלו.

את מוזמנת לפנות אליי לשאלות נוספות או להבהרות.

בהצלחה,

מיה

אם אתה רוצה לעבוד במקצוע הטיפול למה לבזבז זמן על תעודת הוראה בחינוך מיוחד ולא להמשיך ישר לתואר שני בטיפול באמנות? עם התואר השני תוכל לעבוד גם במשרד החינוך (וגם כמובן במסגרות טיפוליות אחרות).
הכל תלוי במה אתה רוצה לעסוק, אם אתה רוצה תכנית שבה תוכל לעבוד כמטפל חשוב לבדוק שלושה דברים מרכזיים : הראשון שהמוסד מוכר ע"י משרד הבריאות (אחרת לא תקבל תעודת מטפל), השני שהמוסד מעניק כפי שנדרש מינימום של 900 שעות הכשרה מעשית (לפי הדרישות החדשות של משרד הבריאות), גם כאן לא תוכל לעבוד ללא הכשרה מינמלית. והשלישי, אני חושבת שהנושא של תואר שני הכרחי, אם אני בדקתי, וגיליתי שגם בוגרי לימודי תעודה יש להם בעיות להתקבל לעבודה ללא תואר שני קליני, יש לי חבר שסיפר לי שלא קיבלו אותו לעבוד במשרד הביטחון כי הוא מטפל ללא תואר שני, כך שנראה שזו מדיניות ממשלתית שכבר עובדת בפועל, ותהליך שיהפוך את המקצוע הזה ליוקרתי יותר (מה שטוב לכולנו ולעתידנו)
כמובן שעם תואר שני אפשר להמשיך לימודים (לדוקטורט/ פסיכותרפיה), אפשר ללמד במקומות אקדמיים והכי חשוב אולי משתכרים ומקבלים דירוגשכר ופנסיה שנובע גם מההכשרה האקדמית שלך.
בקיצור, שווה לחשוב לטווח הארוך.

אני לא ממשיכה ישר לתואר שני מכמה סיבות - לסלי מאוד יקרה וחיפה מאוד מאוד רחוקה וכמו שציינת עדיף ללכת על תואר שני ולא על תעודת הסמכה ככה שאני מעדיפה לחכות ומקווה ומתפללת שיפתחו תארים שניים בעוד מקומות.. בסופו של דבר אני אגשים את החלום! חוצמזה תעודת הוראה אני רוצה להוציא כי ראיתי שעבודה בטיפול היא ממש אפילו פחות מחצי משרה ברוב המקומות, לפחות בהתחלה לכן, חשבתי לשלב עבודת הוראה יחד עם טיפול בעתיד וכך לצבור ניסיון אפילו מקיף יותר.
כשאמרת שאי אפשר להתחיל לעבוד בלי הכשרה מינימלית למה התכוונת? הכשרה מעבר ללימודים עצמם?

היי גיל,

לפני מספר ימים נרשמתי ללימוד טיפול באמנות במדרשה לאמנות (מכללת בית ברל).
רשמתי כאן גם בפורום על הלימודים והיתרונות שמצאתי במדרשה לאמנות וראיתי שאני גם לא היחידה שחושבת כך...

יצא לך לברר או לשמוע על התוכנית וההתמחויות במדרשה לאמנות? משיחות שהיו לי עם ראשי התוכנית וסטודנטים שלומדים כאן, הבנתי שלא מעט בוגרים מהמדרשה לאמנות מצלחים ממש לא רע לעסוק בתחום לאחר הלימודים, אם זה באופן עצמאי ואם כשכירים.

אני חושבת שמעבר לתכנים שיש בתוכנית, הידיעה וההכרה במדרשה לאמנות כמוסד לאמנות פותחת בפני הסטודנטים חלון להבנת הצרכים של יחסי מטפל ומטופל באופן מאוד ייחודי למקום. יש כאן אפשרויות רבות ללמידה וזה גם אחד הדברים שקסמו בעיני כאשר החלטתי להירשם ללימודים פה.

עוד פרט (רכילותי אפשר לומר אז אל תתפוס אותי במילה) הוא שגם במדרשה לאמנות אמורים להיות לימודי תואר שני ושהקורסים שנלמד ייחשבו לנו רטרואקטיבית.
אבל לזה צריך בינתיים לחכות.

לדעתי כדאי שתבדוק עוד מידע, והכי חשוב שתקבל החלטה כשאתה שלם עם עצמך.

בהצלחה!

רעות

למה דורשים כ"כ הרבה שעות משחק כתנאי קדם? האם זה כך ברוב המסלולים לדרמה תרפיה? לא יותר הגיוני ללמוד לפרש,לבקר, לנתח משחק, הצגה מאשר ללמוד לשחק? הרי הבנתי שבלימודים משלבים גם אומנות וסיפורים.. לא? ואם אני לא הכי טובה בלשחק? לא נראה לי שמבחינת עבודה צריך להיות שחקן גדול, אני מבינה שצריך להנחות ולכוון אבל עדיין זה נראה לי המון שעות משחק לצורך זה, אני טועה? וחוצמזה איפה לומדים את זה?

שלום תמארה,
השאלה שלך נוגעת לייעוץ לימודי, אני חושבת שאת צריכה לפנות למוסודות המלמדים ולברר.
בהצלחה.
תמי.

אלונה שלום,
מבחינת ביקוש אינני חושבת שיש הבדל גדול בין מטפלים בדרמה תרפיה לבין מטפלים בפסיכודרמה.
כאשר עובדים עם ילדים, גם מטפלים בפסיכודרמה משתמשים הרבה בדרמה תרפיה. דרמה תרפיה הוא תחום שניתן לעבוד בו גם עם מבוגרים, אולם באופן אישי אני מעדיפה לעבוד עם מבוגרים בפסיכודרמה. מנסיוני בד"כ לאנשים מבוגרים קשה יותר להתחבר לדמיון מאשר לילדים.
לא לומדים פסיכודרמה לילדים באופן נפרד, לצערי, אף כי דרך העבודה עם ילדים היא אכן שונה מאוד מאשר עם מבוגרים. יתכן שיש מסלולים שמקדישים לכך שיעורים מיוחדים. כאשר מתחילים לעבוד עם ילדים לומדים תוך כדי מה הדרך לעבוד עם כל ילד, בהיותך גננת אני בטוחה שתמצאי את הדרך.
ניתן לטפל בדרמה תרפיה גם באופן פרטי, למיטב נסיוני בעיקר עם ילדים.
עצתי היא שתלכי אחר ליבך, בחרי במסלול שיותר מדבר אלייך, אם תאהבי את מקצועך ותהיי טובה בו לאתהיה לך בעיה מבחינה תעסוקתית.
הרבה בהצלחה,
מיה