פורום תרפיה באומנות - יש לך שאלה?

ליהי שלום,
ראשית תודה על השאלה שיש בה מן הכנות והאומץ. שנית, לגבי התקפי חרדה, מהנסיון שלי תרופות פסיכיאטריות בהחלט מסייעות ומרגיעות ומטפלות בסימפטום אך לא בבעיה. שילוב של טיפול רגשי/אישי עם טיפול תרופתי הוא הפתרון הנכון והרציני ביותר. האם תראפיה באומנות יכולה לטפל בבעיות חרדה ?- כן. הטיפול באומנות נותן מענה לקשת רחבה של בעיות רגשיות וכמובן לחרדה. לעיתים קרובות כבר בשלב הראשון של הטיפול הינו לאחר מס' מפגשים ישנה הקלה משמעותית בתופעות החרדה השונות. הטיפול כשהו מעמיק הוא נכנס אל מהותת החרדה, שסיבותיה משתנות מאחד לאחר. אחד הטיפולים בה טיפלתי בנער בוגר חרדתי מאוד שפחד ממש מכל דבר כמעט, רק כשנגענו בשורש הבעיה - פחד הנטישה שלו - ועשינו זאת דרך דימוי שהוא פיסל בחימר - חל השינוי המיוחל והחרדה כמעט ונעלמה. בכל אופן לסיכום, אני מאוד ממליצה על שילוב של טיפול תרופתי וטיפול רגשי דרך תראפיה באומנות. במידה ותרצי בכך נוכל לדבר ולהעמיק בשיחה אישית יותר.
תמי הלוי.

ההבדלים בין פסיכודרמה לדרמה תרפיה הם רבים וניתן לכתוב על כך עבודת מחקר שלמה, אולם מבחינה מהותית ההבדל העיקרי הינו במידת הישירות של הפסיכודרמה לעומת מידת ההרחקה שבה משתמשת הדרמה תרפיה. בעוד שבפסיכודרמה המטופל עובד על קשייו הרגשיים כפי שהוא מכיר אותם, ומביא לטיפול בעיה מסוימת, מודעת ברמה זו או אחרת, שהיה רוצה לעסוק בה, הרי שהדרמה תרפיה עובדת באופן מורחק ומושלך יותר: דרך סיפורים, הצגות, תאטרון בובות וכלים השלכתיים שונים. המטופל בעצם משליך את עולמו הפנימי וקשייו אל תוך עולם דמיוני הנוצר בטיפול. לעיתים עושים את הקישור למציאות ולעיתים לא, תלוי ביכולתו של המטופל לקבל ולעכל את הקשר בין יצירתו הדרמטית לבין המציאות שלו. עם ילדים קטנים עובדים בדרך כלל באמצעות דרמה תרפיה, ויש המכנים זאת "פסיכודרמה מותאמת לילדים". כך הילד מרגיש מוגן ובטוח יותר, מאחר והוא משחק ויוצר עולם דמיוני, ולא מדבר באופן ישיר על קשייו. אולם האפקט הרגשי קיים.

למיטב ידיעתי חייבים תואר ראשון במרבית המוסדות המלמדים פסיכודרמה, אולי במכון "כיוונים" אין דרישה כזו. התעודה מבית הספר למשחק תקנה לך את שעות לימוד המשחק הרבות (600 במספר) שיש לאסוף לפני ובמהלך לימוד התואר השני (באונ יברסיטת לסלי בנתניה) או לימודי התעודה (בסמינר הקיבוצים וביתר המוסדות - בית ברל ואולי גם מכללת לוינסקי).
בהצלחה!

האם כדאי ללמוד במכון "כיוונים" ? והאם יש בעייה לאלו שמסיימים ומקבלים תעודה מאשר אלו שמסימים ומקבלים תואר? תודה

אינני מכירה באופן אישי את מכון כיוונים ולכן אינני יכולה לענות לך אם כדאי ללמוד שם אם לאו. אני מציעה שתבקרי שם ותתרשמי בעצמך. באשר לשאלתך לגבי לימודי תואר לעומת לימודי תעודה, הרי שאני יודעת שגם מטפלים שלמדו לימודי תעודה עובדים במוסדות שונים, אולם יתכן שקיימת התיחסות רצינית יותר למטפלים בעלי תואר שני. באשר ללימודי המשך - דוקטורט, בי"ס לפסיכותרפיה ועוד, הרי שבדרך כלל קיימת דרישה לתואר שני, ומי שאין לו כזה נאלץ לעשות לימודי השלמה לתואר שני. עם זאת אני יודעת שגם המסלול בסמינר הקיבוצים נחשב למסלול טוב על אף שאין הוא מקנה תואר שני.

שלום רב מה שחשוב זה לא התואר אלא אופי המנחה. התכונות החשובות שלדעתי צריכים להיות למנחה הם: מקצועיות, אמפתיה למטופלים, אהבה למקצוע, יצירתיות, נתינה, תמיכה ועוד ועוד.............. מנחים עם תואר,ראשון, שני, וכל האותיות הלועזיות שמעידות על תארים , ולהם אין תכונות מתאימות יכולים רק לתלות את התעודות שלהם על הקיר.

בעיית קשב וריכוז עלולה ליצור במקרים רבים קשיים רגשיים עקב ההתמודדות עם בעיה מורכבת זו והשלכותיה. למשל, דימוי עצמי נמוך, חוסר קבלה עצמית, בעיות חברתיות, בעיות לימודיות היוצרות קשיים רגשיים ועוד.
התרפיה באומנויות השונות יכולה לעזור למטופל להתמודד עם הקשיים הרגשיים הכרוכים בבעית הקשב והריכוזו, לקבל את עצמו כפי שהוא, להבליט את הכוחות, לסייע בהתמודדות החברתית ועוד. במידה והמדובר במטופל שהינו ילד, גם השילוב של הטיפול בילד עם הדרכת הורים יסייע רבות לקבלתו של הילד את עצמו ולהעלאת בטחונו העצמי וחיזוק דימויו העצמי וקבלתו.
בנוסף לכך הטיפול עשוי לעזור גם למיקוד, להתארגנות וליתר ריכוז. אולם יודגש כי הטיפול אינו מחליף טיפול תרופתי במידה ונדרש כזה.
במידה ואת רוצה לשמוע פרטים נוספים את מוזמת ליצור עימי קשר.
בהצלחה!

עדינה שלום,

בהחלט יש עבודה במשרד החינוך בטיפול באומנויות השונות. כיום מרבית המסגרות החינוכיות מעסיקות מטפלים באומנויות, החל בגנים (כולל בגנים לחינוך מיוחד) ובמרכזים טיפוליים המטפלים בילדי גן, דרך בתי ספר יסודיים, דרך חטיבות ביניים, וכלה בבתי ספר תיכוניים. טיפול באומנויות הוא טיפול רגשי ונפשי לכל דבר וענין, העושה שימוש לא רק בפן המילולי, אלא בדרכי הבעה ויצירה שונות כגון אומנות פלסטית, דרמה, תנועה, מוסיקה ופסיכודרמה. דרכי הבעה יצירתיות אלה מסייעות למטופל להביע את עולמו הפנימי, את קשייו ואת מצוקותיו, כמו גם את כוחותיו, לא רק באמצעות מילים, אלא גם באמצעות יצירה. ליצירה, למשחק, לתנועה, לדרמה יש ערך בפני עצמם בטיפול באומנויות, ערך הן של הבעת תכנים פנימיים, הן של בניית כוחות, של צמיחה ושל שינוי.
את מוזמנת להתקשר אליי במידה ויש לך שאלות נוספות.
בברכת חג חנוכה שמח,
מיה גל

שלום מיה ,

רציתי לדעת אם תנאי העסקה שלי כמטפלת בתנועה היא כמו מורה?

אני מתכוונת אם מטפלות רגשיות זכאיות לשנת שבתון ,וותק ,וכ"ו

תודה

אריאלה

אריאלה שלום,
אכן תנאי ההעסקה הם כשל מורה.

הדס שלום,
לגבי לסלי קול'ג. אפשר לומר שהם מדגישים מאוד את החוויה בלמידה. אך ישנה גם למידה דרך מאמרים שונים גם באנגלית וגם בעברית (בזמנו אף חוייבנו לסוע לבוסטון לחודש ימים ושם הלמידה היתה אך ורק באנגלית כולל הגשת עבודות, היום כבר אין צורך לסוע). בלסלי אני בעצמי, כמו חברותיי, עברנו תהליך אישי משמעותי מאוד. מבחינת לסלי התהליך האישי קריטי להכשרת מטפל באומנות.
לגבי המחיר מאחר והם שלוחה של קול'ג אמריקאי התימחור בהתאם. אך כדי פשוט להתקשר אליהם ולברר לגבי המחיר.
לגבי אונ' חיפה אני ממש לא יודעת וגם לא מכירה מטפלים שסיימו שם את לימודיהם.
בכל מקרה, בהצלחה!
תמי הלוי.

גם אני מחפשת מקום ללמוד בו תואר שני בדרמה תרפיה/תרפיה באמנות. עד כמה ההבדל קריטי בין תואר שני ללימודי תעודה? הבנתי כי מנסים להעביר חוק שעל כל מטפל להיות בעל תואר שני.. גם אני מתלבטת היכן ללמוד- (לסלי או חיפה), האם אין שום בעיה עם העובדה שלסלי מעניקים תואר אמריקאי ולא ישראלי? ומה זה אומר בעצם שהתואר לא ישראלי? תודה רבה, דנה

דנה שלום,
משרד הבריאות הוא האוטוריטה המחליטה באם מוסד כזה או אחר ראוי להכרה. ולכן לאחר לימודי התראפיה צריך לעבור תהליך של איסוף תעודות ואישורים שונים ולהגיש אותן למשרד הבריאות אשר בסופו של עיניין מאשר ומסמיך את התראפיסטים השונים לעבודה.
הלימודים בלסלי זכו להכרה של משרד הבריאות. אך בשנים האחרונות הם יצרו קשיים רבים סביב קבלת התעודה הפורמלית מהם.
מבחינת המקצועיות בתחום התראפיה - לסלי קול'ג הוא מהראשונים שהחלו ללמד תחום זה. ללסלי שם עולמי בתחום מורים ומרצים רבים ייסדו את גישות העבודה השונות אותן מלמדים בכל מקום כיום. הם מוכרים הן בכנסים ברחבי העולם והן בצורת הלמידה וההכשרה שלהם.
בזמנו חשבתי לחיות תקופה מסויימת באוסטרליה ושם קבלו באופן מידי את התואר שלי מלסלי מאחר ולסלי קולג ידוע ומוכר להם.
אני רוצה להדגיש שוב, כי יש להתרשם באופן אישי מכל מקום. לדבר עם סטודנטים שלומדים (אני סיימתי לפני עשור - בכל זאת דברים משתנים), לבקש לשמוע הרצאה או שתיים וכמובן לקחת בחשבון את העלות הכספית.
בהצלחה!
תמי הלוי.

וחן חן על האיחולים.

דקלה שלום,
למטפלים באומנות ישנו ארגון שנקרא יה"ת.
אפשר למצוא אותו באינטרנט בקלות ושם דרך אלפון טלפונים ניתן יהי למצוא מטפל/ת באזור נתניה.
אני באופן אישי לא מכירה מישהו בנתניה שהייתי יכולה להמליץ לך עליו.
בכל מקרה, במידה ואת מעוניינת להתייעץ את יכולה ליצור איתי קשר טלפוני.
בהצלחה!
תמי.

שירי, אני למדתי באוניברסיטת לסלי ולא בסמינר הקיבוצים, אולם אני מניחה שהליך המיון הינו דומה. המטרה הינה להתרשם מאישיותך, מנכונותך להעמיק וללמוד על עצמך ועל העולם, מרמת הפתיחות והרגישות שלך, מרמת המודעות העצמית שלך, הקיימת ובעיקר הפוטנציאלית. הדבר יכול להיעשות באמצעות תרגילים פסיכודרמטיים שונים ובאמצעות שיחה דינמית במרחב הקבוצתי.
עצתי לך היא שתהיי את עצמך, אל תנסה להציג חזות של מישהי אחרת, משתי סיבות: האחת הינה טכנית - הבוחנים הינם אנשי טיפול המיומנים בקריאת בני אדם ובזיהוי כאשר מישהו מנסה להציג חזות אחרת ממי שהוא באמת. השניה הינה מהותית וחשובה יותר: התרשמותם של אנשי המקצוע ממך תתן לך אינדיקציה אמיתית לגבי עצמך, לגבי התאמתך ללימודים ולתחום הטיפול.
אדגיש שאינך צריכה להיות "מושלמת", חפה מקונפליקטים פנימיים ומקשיים רגשיים על מנת ללמוד פסיכודרמה ועל מנת לעסוק בטיפול. מטפלים טובים עשויים להיות אנשים מורכבים מאוד. לכן אין צורך ואין טעם לנסות להסתיר "חסרונות", חסרונות אלה עשויים דווקא לעשות אותך מטפלת טובה, רגישה וקשובה יותר. בתהליך הלימודים, במידה ותיכנסי אליו באמת ובתמים, תיעשי מודעת לעוד ועוד פנים באישיותך, וסביר להניח שהלימודים ילוו בטיפול לצורך עיבוד התכנים האישיים העולים במהלך הלימודים. מטפל טוב אינו צריך להיות מושלם ופתור בכל התחומים. אולם עליו להיות מודע למקומות הקשים שלו, לחסמים, לרגישויות, על מנת שיוכל לגשת באופן נכון יותר למטופליו.
מובן שאת יכולה להציג את התכונות החזקות שבך, אולם אל תתביישי להציג גם את התכונות שאת פחות שלמה עימן בעצמך, מאחר והמודעות לחולשותייך הינה חלק חשוב מיכולתך להיות מטפלת טובה.
בהצלחה!

חזי שלום,
ראשית, תודה על הכנות שבשאלתך. מדבריך אני מתרשמת שישנו קושי לא ברור המעיק עליך ואינו מאפשר לך לתפקד כפי שהיית רוצה. אפילו להיות לבד עם עצמך לא ממש מתאפשר לך... - על פניו אני ממליצה על טיפול. וכן, טיפול באומנות. בכל טיפול שאלת הקשר עם המטפל היא החשובה ביותר. אני מאמינה שיש מטפלים מקצועיים מאוד בתחום הטיפול באומנות שיכולים לעזור לך. הבחירה בטיפול באומנות יכולה להיות אפילו נכונה יותר מטיפול קונוונציונלי - כי אין מילים לחוויה שאתה מתאר, אבל דרך האומנות (לסוגיה) אפשר יהיה להגיע למעמקים לא מודעים. ואולי בבוא העת דברים שונים יתבהרו בפניך.
אם אתה מעוניין לנסות ולפגוש מטפל/ת באומנות אני מציעה לך להתקשר אליי או אל מיה גל, ואנו נמליץ לך על מטפל/ת באומנות.
תמי הלוי.

יפית שלום רב,
העבודה הטיפולית הינה מרתקת, מאתגרת, קשה, תובענית וגם מאוד מספקת ומרגשת. ללא ספק, זוהי עבודה עם מעורבות רגשית גבוהה ביותר. אני מאמינה שמטפל טוב אכן "לוקח את העבודה הביתה", ממשיך לחשוב על המטופלים שלו גם מחוץ לשעה הטיפולית, לנתח את הפגישות ולחשוב על טובת המטופלים. וכן, הרבה פעמים זה קשה. אבל כאשר מרגישים שמצליחים לעזור למטופלים שנמצאים במצוקה, זה שווה את הכל
שאלתך הינה מורכבת ומובן שמאחר ואינני מכירה אותך באופן אישי אינני יכולה לדעת בודאות אם הנך מתאימה להיות מטפלת אם לאו, אולם ממה שתיארת, מהתחומים בהם עסקת ואותם למדת ומהתיאור האישיותי הקצר שנתת לגבי עצמך, נשמע שתחום הטיפול אכן מושך אותך ומתאים לך. מובן שצריך ללמוד לשים גבולות בינך לבין המצוקה של המטופלים, על מנת שלא להיבלע בתוך המצוקה, רק כך תוכלי לעזור באמת.
אינני רואה את תפקיד המטפל כתפקיד של מתן עצות למטופלים. מטרתו ותפקידו של המטפל הינה לעזור למטופלים להבין ולהכיר את עצמם טוב יותר, להכיר דפוסים ישנים ומזיקים, לעזור להם להשתחרר מהם, להעצימם ובכך לסייע להם להגיע להתנהגויות ולהחלטות נכונות יותר עבורם, ולחיות בשלום עם עצמם, באינטגרציה פנימית של כל חלקיהם המנוגדים.
חשוב מאוד שתדע שלהיות מטפל דורש מודעות עצמית גבוהה מאוד, נכונות שלך להיות בטיפול ולגעת במקומות הקשים שלך. רק כך תוכלי לטפל באחרים, מעבר לדרישות העיוניות והלימודיות הכרוכות בלימוד המקצוע. מנסיוני, הלימודים עצמם הינם מרתקים ובמהלכם תעברי תהליך פנימי עמוק ומשמעותי.
על מנת להבין מהו טיפול אני מציעה שתתנסי בכך בעצמך, כמטופלת, בטרם תחליטי לכאן או לכאן.
בהצלחה!

ציפי שלום,
במענה לשאלתך, טיפול באומנויות מהווה סוג של טיפול המוכר כיום ומזה שנים רבות כטיפול רגשי ונפשי יעיל הן על ידי משרד הבריאות, המשלב מטפלים באומנויות במוסדותיו הרפואיים, לרבות במוסדות לבריאות הנפש, הן על ידי קופות החולים, הן עלידי משרד החינוך (ניתן למצוא כיום מטפלים באומנויות במרבית בתי הספר והמרכזים הטיפוליים של משרד החינוך) והן על ידי מוסדות פרטיים שונים, מרכזים טיפוליים השייכים לעיריות, מועדוניות טיפוליות ועוד. הטיפול באומנויות הולך וצובר הכרה ציבורית רחבה יותר ככל שחולפות השנים, ולאור הצלחתו הרבה. באשר לשאלתך בענין הקיטלוג של התחום, הרי שטיפול רגשי בכלל, כולל פסיכולוגיה, אינו נחשב כענף של רפואה (למעט פסיכיאטריה). לכן קשה לענות על שאלתך, אולם לאור ההכרה הנרחבת הקיימת לטיפול באומנויות (הקרוי גם "טיפול בהבעה ויצירה") על כל ענפיו - פסיכודרמה, דרמה תרפיה, טיפול באומנות פלסטית, טיפול בתנועה וטיפול במוסיקה, הכרה שחדרה לכל המוסדות הרפואיים, הטיפוליים והחינוכיים בארץ, נראה כי ניתן בהחלט להתייחס אליו כאל שיטת טיפול קונבנציונאלית, מוכרת ומוערכת. למשל, כמטפלת בפסיכודרמה אני מהווה חלק מהצוות הקליני בשירות הפסיכולוגי-חינוכי בראש העין, משתתפת בישיבות הצוות הקליניות ובדיונים המקצועיים ומטפלת במטופלים המופנים לשירות.

הפסיכודרמה הינה שיטת טיפול העשויה להיות אפקטיבית ביותר לסיוע בהתמודדות עם חרדה חברתית, לאור היותה טיפול המשלב בין תובנה לבין חוויה ועשיה. באמצעות הפסיכודרמה ניתן לפעול בשתי חזיתות בטיפול בחרדה חברתית: הן בחזית שמטרתה להבין מה מקורה של החרדה אצל המטופל (ה"פרוטגוניסט", בשפה פסיכודרמטית), והן בחזית שמטרתה להתמודד עם החרדה ולהיות מסוגל לתפקד היטב במצבים חברתיים ולהפחית את רמת החרדה.
במצבים של חרדה חברתית חמורה, ניתן להתחיל בטיפול פרטני בפסיכודרמה, שבמהלכו ייווצר קשר טיפולי בין המטפל לבין המטופל, ייבנה אמון, הבעיה תדובר ותובן טוב יותר, וניתן יהיה להבין את מקורותיה וסיבותיה, בין היתר באמצעות חזרה פסיכודרמטית לילדות ו/או לחוויות קשות מן העבר. בהמשך המטופל יוכל להתחיל לעשות סימולציות של מצבים חברתיים, במקום מוגן ובטוח ובנוכחות המטפל. אז יוכל להתחבר לרגשותיו, לקשייו וגם לכוחותיו וליכולותיו.
בהמשך, כאשר המטופל ירגיש מוכן לכך, הוא יוכל להצטרף לקבוצת פסיכודרמה. שם יוכל להתנסות בפועל בהתמודדות עם סיטואציה חברתית, אולם עדיין, בסביבה מוגנת, של טיפול קבוצתי, בתיווכו של המטפל. בתוך הקבוצה המטופל יוכל לחלוק את קשייו עם חברי הקבוצה ולזכות בהכרה, בהבנה ובאמפתיה שיחזקו אותו בהתמודדותו עם החרדה. חוויה חיובית שכזו שיקבל מן הקבוצה תסיע לו לגייס כוחות ולהפחית את החרדה החברתית, שהרי הקבוצה מהווה סיטואציה חברתית בפני עצמה. בנוסף לכך, המטופל יוכל לתרגל באמצעות הפסיכודרמה סיטואציות חברתיות מלחיצות הגורמות לו בדרך כלל לחרדה, אולם בתוך הקבוצה התומכת. כך, יוכל, למשל, להעמיד סצנה של פגישה חברתית מלחיצה שהוא צפוי להשתתף בה, לתרגל באמצעות הפסיכודרמה את המעמד, את התמודדותו ואת דרכי ההתנהגות שלו, כל זאת בסיועו של המטפל ובעזרתה של הקבוצה.
המדובר בתהליך משולב של השגת הבנה ומודעות מחד (תהליך דינמי), ושל התמודדות ושינוי התנהגותי מאידך (תהליך התנהגותי), כל זאת באמצעות כלים פסיכודרמטיים חווייתיים.

באמת אנסה את התחום לפני שאבחר בו

שלום ליעל מקרני שומרון,
אשמח להמליץ עליכם למודרכים אשר מסיימים את הכשרתם.
בהצלחה.
תמי.

עדי שלום רב,
לגבי לימודי תראפיה. נכון להיום קיימות תוכניות לימוד רבות באוניברסיטאות ובמכללות השונות. אני מציעה לבחור מקום שמעניק תואר. מאחר והלימודים מאוד רציניים ומחייבים. טיפול באומנות הוא טיפול פסיכולוגי שנעשה בכלים אחרים, המקצועיות חשובה מאוד. לגבי האישור של משרד הבריאות, מוסדות רבים כולל משרד החינוך ואחרים, לא מאפשרים עבודה ללא האישור של משרד הבריאות. כמו כן, הורים שמגיעים לקליניקה פרטית בהחלט רוצים לראות אישור ותעודה על מקצועיות. כך שלימודי תעודה מצמצמים את האפשרויות בעתיד.
אני באופן אישי למדתי בשלוחת לסלי קול'ג בנתניה ויש לי תואר שני ואישור ממשרד הבריאות. חברותיי שלמדו נניח בסמינר הקיבוצים או דוד ילין, מתקשות לאחר זמן בגלל התעודה ולא התואר לקדם את עצמן.
אך ברור שגם ליכולת התקציבית חשיבות. לצערי, הלימודים בלסלי מאוד יקרים.
בכל מקרה המלצתי על מקום שכן יכול לתת את האישור למשרד הבריאות.

ליטל שלום,
לגבי שאלתך, אמנם זה לא בדיוק המקום לשאלה זו אבל בכל זאת. מתוך הנסיון שלי בעבודה עם בני נוער, הבנות אוהבות מאוד להעתיק יצירה קיימת לקנווס עם צבעי אקריליק, או ליצור פסלים תלת מימדיים בעזרת עיסת נייר. תלוי כמובן בכל נערה ונערה באישיותה, וברצון שלה.
אני מאמינה שגישה חמה ומקבלת למרות הכל, יכולה להפיג את המתח ואת רמת הציפייה מעצמן- דבר ישעודד אותן ללמוד ולהתנסות.
בחדר הטיפול יש לי ערכת ציורים של ציירים מפורסמים. אני מלמדת אותן איך להעתיק את הציור על בד, לצבוע אותו. חלקן רק מתחילות בהעתקה ומכאן זורומות למקומות אישיים שונים ומגוונים.
מקווה שעזרתי מעט,
תמי.