פורום פסיכותרפיה - יש לך שאלה?

כבר כמה ימים שאני עצבני כל הזמן וחסר מנוחה. לא יודע להצביע על מה הבעיה ומה גורם לי להרגיש ולהתנהג ככה, מה אפשר לעשות כדי להרגיע את הרוחות?

בגדול הכל בסדר, עבודה, חברים, משפחה. אין זוגיות וזה נושא מטריד אבל לא משהו שאני מתעסקת בו כל הזמן. אבל לפעמים אני מרגישה שאני לא יודעת מה הטעם לקיום שלי, מה אני מועילה לעולם בזה שאני פה, מה אני נותנת לאנשים סביבי שמצדיק את הקיום שלי..? מאחלים לי עד 120 ואני מתפללת שלא...

אני קרוב ל-5 שנים בטיפול, התחלתי את הטיפול בגלל משהו מסוים שהפריע לי שעדיין לא נפתר. במהלך השנים השתנתי הרבה, הטיפול עזר לי מאוד להבין דברים על עצמי ועל המקורות של הבעיות שלי, לרבות הבעיה שבגללה באתי מלכתחילה. לאחרונה אמרו לי שכדאי לי להחליף מטפל כי השינוי שרציתי לעשות לא נעשה, וזה נכון אבל מצד שני הרבה דברים אחרים כן השתנו, אבל אני חוששת שאולי הם צודקים והגעתי למקום של יותר מדי נוחות עם המטפלת שאני לא רואה את עצמי עוזבת אותה ומתחילה טיפול אצל מישהו אחר...

אחרי ניסיון של כמעט כל התרופות שעובדות רק על סרוטונין שגרמו לכאבי ראש השילוב של סימבלטה 90 ו 200 לוסטרל לחרדה כללית היה סוג של שיפור אבל עכשיו אחרי כמעט חודשיים חזרו הכאבי ראש ועדיין לא מאוזן האם ניתן להוסיף עוד תרופה כמו אדרונקס או אחרת שעובדת על אדרנלין כי זה השילוב שעוזר אבל כנראה שהמינון לא מספיק

שלום. אני בן 35 נשוי ואב ל-3 ילדים.
לפני כשנתיים התחלתי ללכת חבוש בכיפה מתוך רצון עמוק להתקרב ולהזדהות עם יהדותי אך לא מהמקום המחייב של שמירת שבת והלכות אלא באופן ליברלי מבלי לשנות את אורח חי הבית.
אנחנו ממשיכים לנסוע ולבלות בשבת עם הילדים זאת אני עושה בשבת כאשר אני שם כובע במקום הכיפה על מנת למנוע שאלות מביכות או לפגוע בכבוד חובשי הכיפה הדתיים המקפידים על ההלכה. יחד עם זאת אני לומד תורה, מתפלל בקהילה רפורמית, לומד על תרבות יהודית וכו'.
האם דרך חיים אישית זאת שאיתה אני מרגיש טוב עלולה לגרום לבילבול עצום אצל ילדיי ? שהם רואים אותי יום יום עם כיפה ומצד שני נוסע בשבת ועושה הכל (רק עם כובע). כלומר הם לא מבינים אם אני דתי ואני לא יודע מה לענות להם אז אני אומר: "אבא הוא קצת דתי, יש כל מיני רמות וסוגים של דתיים ואבא הוא רק קצת דתי" אבל אני עצמי בעצם לא יודע מה אני !
אדם חילוני, שערכי היהדות וההיסטוריה היהודית חשובים לו והוא מרגיש בצורך ללכת חבוש קבוע בכיפה כסמל למחויבות לא לזנוח את היהדות ואף להעמיק בה אך לא מחויב להלכה.
כמה כמוני יש בארץ? על כן אני מרגיש מאוד בודד על אף שאני מתפלל ביחד עם חבר'ה בקהילה רפורמית ליברלית אך אף אחד מהם לא הולך עם כיפה קבוע ולי זה כן חשוב ומצד שני כמתבונן לרגע מהצד, נראה לי ביזארי ומבלבל את עצמי ואת הסביבה כאשר אני הולך חבוש קבוע בכיפה. הכיצד עליי לנהוג? ידוע לי שזכותי לעשות מה שאני חפץ מבלי לספק דין וחשבון אך איני יודע מדוע אני מרגיש שאני כל כך לא בסדר במעשיי כלפי החברה? כאילו יש בי רצון לרצות שלא יראו כי קללה (מה שאני עושה נתפס כמעשים של "רפורמים" שזוהי הקללה החמורה ביותר בקרב החרדים והדתיים שתופסים את הרפורמים כמעוותי תורה ורשעים ואילו אני רואה בחרדים ודתיים כאחיי האדוקים יותר ממני) אשמח לתגובתך ולעצה כיצד לענות לסובבים אם שואלים אותי "מה חזרת בתשובה?"

איזה טיפול יכול להתאים לזה?
תודה,

היי, ברצוני להתייעץ בנוגע לבן הזוג שלי.
בן הזוג שלי מטופל כבר מספר חודשים אצל פסיכולוגית קלינית/היפנוזה, הוא לא משתף אותי כל כך, אבל תמיד היו לו בעיות נפשיות שקשורות לעבר שלו בבית המשפחה שלו. לאורך הזמן בן הזוג שלי נסגר בפני ולא מדבר איתי ולא משתף, אני אפילו מרגישה שהוא נשאב לתוך הטיפול ונהיה בו תלותי מאוד, הוא כל היום מתכתב עם המטפלת שלו, גם בימים שהוא לא הולך הוא פשוט כל היום עסוק בזה. אני מרגישה שהוא נעלם לי ואני הופכת להיות לא רלוונטית עבורו, אפילו בדברים יום יומיים הוא כמעט ולא מדבר או מתייעץ איתי, לפעמים הוא חוזר נסער ומבולבל מהטיפולים (כמובן שהוא לא אומר כלום). ההרגשה שלי שהטיפול הופך להיות אובססיבי, ולצערי אני לא מרגישה שיש כל התקדמות עם מצבו.
אשמח לקבל ייעוץ כיצד לנהוג ? האם לדבר איתו (נסיתי בעבר והוא התחמק באלגנטיות כאילו זה דברים פרטיים) , האם לבקש מימנו להפסיק את הטיפול ? האם לדבר עם המטפלת שלו ? מה לעשות, אשמח לכל עזרה.
האם זה נורמלי שמטופל נקשר או אובססיבי בייחס למטפלת שלו (אני קצת מקנאה). מה עושים ?
תודה.
אשמח להתייחסות גם ממטפלים וגם ממטופלים. שוב תודה.
קורין

אני בטיפול כבר קרוב לשנתיים. המטפלת שלי נסעה לחו"ל לכמה שבועות. בשבוע הראשון היה לי חסר אבל לא נורא, בשבוע השני כבר ממש הרגשתי שאני צריכה טיפול ועכשיו זה כבר השבוע השלישי ואני מרגישה ממש אבודה בלעדיה וממש צריכה את הפגישה איתה. עצם התלות הזו מלחיצה אותי ואני חושבת שאולי זה לא טוב שככה אני מרגישה

אני נוטל 15 מג ציפרלקס ועכשיו 50 מג סרוקוול עם שילוב קלונקס אני הרגשתי המון אי שקט כלום לא עזר לי אני לא יודע מה לעשות מצד אחד מחשבות ריאליות שאני צריך לעשות משהו ומצד שני התנגדות של הגוף לעשות גורם לי לחרדה ותסכול?

מה גורם לבטחון העצמי להיות פעם גבוה ופעם פחות
טוב ? איך אפשר לחזק אותו ?

יש אצלי בעיה שאני מתקשה למצוא עבודה בגלל
שיש אצלי פחד שאני לא יצליח להבין +לזכור את
התפקיד וזה משהו שנמשך כבר הרבה שנים וגורם לי
לבעיות בחי היום יום מה עושים במקרה הזה ?

אני גר בבית שיש בו צעקות וויכוחים
כל הזמן ושמתי לב שיש אצלי הפרעה
בבטחון העצמי -קשה לי לדבר עם אנשים חדשים/להתווכח ולהיות אסרטיבי במקומות ציבוריים ורוצה לדעת אם יש
קשר בין השניים ומה הפתרון ?

אני לוקחת תרופות אנטי דיכאוניות ואנטי חרדתיות,אך בטיפול רק פסיכיאטרי. לפעמים אני סובלת מחרדות והזעות מלוות בדפיקות לב מחשבות טורדניות. איך מתמודדים בנוסף לטיפול? הייתי רוצה לדעת זה מאוד חשוב לי.
תודה לך

אני מנסה ללמוד לאהוב את הפגמים של עצמי, אבל תמיד יש לי קול קטן בראש שאומר שאין מה לאוהב אותם וצריך לתקן אותם אבל אני לא מצליחה לעשות את השינוי שהייתי רוצה לעשות... אני חושבת שאני צריכה עזרה

הבן שלי בן 30 ולא מצליח ליצור קשרים חברתיים, כשהיה ילד היו לו דווקא הרבה חברים אבל מהצבא הוא כבר לא אותו דבר. לא עבר שירות צבאי קשה פשוט משהו קרה לו שם והוא הפך מתבודד. עוד גר בבית, לומד ועובד אבל באופן עצמאי ללא תקשורת אישית עם אנשים. איך אפשר לעזור לו?