פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

אני שומרת אצלי סוד ועכשיו עולה בי הצורך לבדוק עד כמה לסוד הזה יש השפעה היום על חיי הבוגרים.
בערך מגיל 6(לא זוכרת במדוייק) אחותי שגדולה ממני ב4 שנים נהגה לשחק איתי ובסוף המשחק הייתה מאוננת עלי...
תמיד אהבתי אותה והייתי קשורה אליה אך היתה לי חוויה מעורבת שתמיד הרגשתי בסוף מנוצלת.
האם זהו ניצול מיני? האם עליי לפתוח את זה עם פסיכולוג? האם יתכן שזה משפיע עלי היום ביחס שלי עם גברים? עד כמה באמת זה חמור?

בני בן 4.5, ילד שלישי ( הכי קטן), ילד מאוד מפותח פיזית, מוטורית ווירבלית, אינטליגנטי מאוד ובעל ביטחון עצמי רב. לאחרונה כל הזמן מספר ״מעשיות״ שסובבות רב הזמן סביב כל מיני אירועים שכביכול התרחשו בגן כמו : אני ועידן טיפסנו על הגג ואחרי זה אני קפצתי על העץ ונפלתי ונשברה לי היד, ואז בא רופא וחתך לי את היד וחיבר לי יד אחרת״ או ״ אבא של רותם רדף באוטו שלו אחרי מפלצת והתנגש בה והיא תקפה אותו ואכלה לו את הראש״ וכו׳ וכו״. אני יודעת שזה סוג של שלב ומכירה את זה גם מילדים הגדולים, אבל אצלו זה מאוד אינטנסיבי ובלתי פוסק ובכל פעם שהוא מתחיל לספר משהו הוא בסופו של דבר מגיע לסיפורים דומים. כמעט אף פעם לא מספר משהו ״אמיתי״.

כמו כן עוד משהו שקצת הטריד אותי - היום הוא נסע איתי באוטו ביחד עם בובת הספיידרמן הענקית שלו וכל הדרך הוא דיבר על זה שספיידרמן נורא מסכן ושבגן ( של ספיידרמן) כל הילדים שונאים אותו ומרביצים לו, ושאפילו נשבר לו הגוף. אמרתי לו שמה פתאום, ספיידרמן הוא חזק והוא עוזר לטובים וכולם אוהבים אותו ואף אחד לא ירביץ לו והוא ממש התעצבן ואמר לי ״ אמא את לא מבינה, הספיידרמן שלי הוא תינוק והוא מאוד עדין! וכולם מרביצים לו״. אני יודעת בוודאות שלבן שלי אין בעיות בגן, אף אחד לא מרביץ לו ויש לו הרבה חברים ( וגם הוא לא מרביץ לאף אחד) , הוא ילד טוב ולמעשה בגן הוא סוג של זכר אלפא. ולכן זה נשמע מוזר וקיצוני.

אשמח התייחסותך, האם יש מקום לדאגה ולבירור יותר מעמיק מול צוות הגן או במקום אחר.
תודה.

שלום, בתי בת שנתיים וחצי. נגמלה מחיתולים לפיפי כבר לפני כחצי שנה. קקי עדיין מבקשת לעשות בחיתול.
יש לה יכולת שליטה מלאה בצרכיה, לעולם אין פספוסים! גם לא בלילה. הבעיה אצלה זה ביכולת לשחרר.
מסוגלת להתאפק המון גם עם קקי וגם עם פיפי
לפני כחודשיים התחילה עם התאפקויות של פיפי למשך מספר ארוך של שעות. ובשבועיים האחרונים חלה ממש התדרדרות עד כדי שקמה בבוקר ועושה פיפי ב-7. ואז לא עושה כל היום כשנמצאת במשפחתון. כשבאה הביתה עושה סביב 4 וחצי ואז לפעמים עוד פעם אחת לפני שהולכת לישון.
יוצא שעושה פעמיים-שלוש ביממה. לעולם לא בורח לה גם לא בזמן השינה.
להרגשתי זה עניין רגשי/פסיכולוגי/התנהגותי - ומכאן, כיצד לדעתך כדאי לי להגיב למצב?
תודה מראש!
מיכל

שלום

הייתי שמחה לקבל הכוונה כיצד להתנהג עם ילדה בת 4 כשאנחנו נמצאים בהליך גירושין וכבר סיפרנו לה שאבא עובר לבית אחר (לדעתי סיפרנו מוקדם מידי, כי חשבנו שיעזוב מוקדם יותר).

יש לה התקפי בכי ורוצה בכמה מצבים רק את אבא (הוא עדיין לא עזב את הבית).
איך עליי להקל עליה ולעבור את זה ב"קלות"?

תודה רבה

שלום ותודה!
בני בן שנתיים וחצי, לפני שלושה שבועות הצטרפה למשפחתינו בת - אחות, ונראה שהוא מקבל את זה די בזרימה (מתעניין, אומר "היא שלי", מחכה לראות אותה שהוא חוזר מגן - ובעיקר ממשיך להתעסק בשלו - היא לא תופסת כרגע הרבה צומת לב מאחר שהיא תינוקת קטנה שישנה רוב היום...)
בחודשיים האחרונים אנחנו מדברים איתו על קקי ופפי בסיר - יש סיר בסלון, הוא מאד אוהב את הסיפור של נפתלי, יש כמה ילדים גמולים בגן והוא מבין לדעתי בדיוק מה זה אומר. לא לוחצים בכלל - מחכים שזה יבוא לבד.
לפני שבועיים הוא קם וביקש לעשות קקי בסיר - ועשה! מאד שמחנו ועודדנו אבל הוא לא רצה להוריד את החיתול. קניתי לו תחתונים והוא מאד התלהב אבל עדיין מעדיף חיתול. חשוב לציין שהיו לו שפשפות בגלל החיתול והוא אומר "שחיתול עושה אדום ותחתונים לא".
בכל מקרה בבית עשה כמה פעמים בסיר ולפני יומיים התעקד בבוקר שהוא רוצה תחתונים.
שמתי לו והלכנו לגן. בגן פיספס קקי וגם פיפי ובכלל לא רצה ללכת לשירותים. הגננת אמרה שהוא רוצה "רק בבית תחתונים".
אשמח אם תייעצו לי מה לעשות. אני חושבת שזה מבלבל המסר של לפעמים חיתולים ולפעמים תחתונים. הוא ילד מאד פיקח ואני חושבת שזה אנחנו שלא מנוסים מתהליך.

חשוב לציין שהוא עובר גן (זה גן קיבוץ - כל שנה עוברים גן עם כל השכבה וזה לא זעזוע כזה..) ובגן מספטמבר נראה שהתנאים "לגמילה" יותר נוחים (יותר שירותים וכאלה שנוח להגיע אליהם).

מה עלי לעשות?

תודה רבה רבה!

היי,
יש לי משהו שמאוד מציק לי.
כל פעם שהבן שלי חוזר מאיזשהו פעילות, קייטנה, אצל חבר וכדומה
אני שואלת אותו בהתעניינות איך היה? נהנית? הוא תמיד מתלונן על משהו,
הוא אף פעם לא אומר היה כיף, זה כבר מתסכל אותי כל פעם מחדש, שאני שואלת
אותו איך היה ותמיד יש לו מה להעיר.
אני ככ רוצה שיהנה ויחזור מבסוט, הוא מתלונן.

אשמח לשמוע את חוות הדעת שלך.
תודה מראש!

שלום .
בתי בת שנתיים וחודשיים . מפחדת מצלילים ורעשים שונים.אתמול התיישבה בכיסא והכיסא ציפצף ( בגלל שהיא לא חגורה - כיסא חדש)
היא התחילה לבכות בהיסטריה . ולא הסכימה להתיישב בכיסא ולנסוע.נאלצנו לצאת מהאוטו.מאז היא לא רוצה לנסוע ברכב.אנו ניטרלנו כבר את הצפצוף ועדיין היא פוחדת.מה לעשות?(ילדה מפותחת וחכמה)

שלום שמי מיטל...יש לי 3 ילדים הבעיה הגדולה שלי דווקא היא אם הבת הבכורה (7.5) היא גל הזמן מרגישה שלא אוהבים אןתה נפגעת מאוד מהר ,כל הזמן היא משווה את עצמה לאחותה הקטנה(1.5) למה לה כן ולי לא... למה את מנשקת אותה ואותי לא ,לעידני( הבן האמצעי 6) את קוראת עידני ולי לא נכון שאי אפשר להתוכח אם רגשות של ילדים אבל זה לא שהיא לא מקבלת שם חיבוקים ונשיקות לה אי אפשא לקרוא עידני כי היא שחרונה ואת זה אני תמיד מסבירה לה... במקום לשלוח אותה לקייטנה בחופש לקחתי אןתה איתי לעבודה כדי שתרגיש רצויה ואהובה שרק היא באה איתי... תמיד אני מאגישה שחייב קודם כל להתייחס אליה ואחר כך לכולם... אני עובדת בגן וכשאני מנשקת את הילדים היא מסתכלת היא כל הזמן אומרת לי למה את לא מנשקת אותי ככה... ממש הזוי שהיא תמיד רואה את הצד של האחרים ולא מתמקדצ בכמה אהבה ומחמאות רק היא מקבלת ... אשמח לקבל עזרה או עצה מקצועית לפחות לכוון אותי למשהו... מעבר לזה אנחנו משפחה מאוד מגובשת וטוהבת ותמיד מנסים להיות הכי בסדר אם הילדים שוב במיוחד אם שחר.... ומנסים לעניק להם מה שאפשר לא רק מבחינה ריגשית תודה רבה...

הי

בני בן 7 סיפר לי היום על פחדיו, לקחתי אותו למורה להוראה מתקנת עקב קשיים בקריאה בכיתה א' בנסיון לעזור לו להגיע לכיתה ב' יותר מחוזק, 4 ימים לפני טיפטפתי לו על הנסיעה למורה, ואיך יהיה וכו', ביום שנסענו הקפדתי להתקשר מהעבודה ולתזכר אותו, הגעתי הביתה שעה וחצי לפני הפגישה וזאת כדי שנוכל בנחת לצאת מהבית, בבית הוא מעט התנגד ומיד אחרי משפט שניים נעל נעליים ויצאנו לרכב תוך כדי דיבור בזמן הנסיעה הוא הודיע לי שאינו רוצה להיכנס, הגענו למורה והוא סירב לצאת מהרכב אחרי שיכנועים יצא ולא הסכים להיכנס אל ביתה, אני נכנסתי לדבר איתה הוא נשאר בחצר ואז עמד ליד הדלת והציץ פנימה אך לא נכנס וכל הזמן ביקש ללכת, בסופו של דבר הלכנו כשאני מאוד כעוסה, עצרתי בגן ילדים ישבנו על הספסל וניהלנו שיחה ובה הוא בכה ואמר שהוא פחד להיכנס שאולי הבעל שלה יעשה לו משהו רע, ושאלתי אותו אם ראה סרט מפחיד והוא אמר שכן, אז הסברתי שאני לוקחת אותו למקומות עם אנשים טובים ואני לא עוזבת אותו לעולם, ואז הוא המשיך לבכות ואמר שגם התבייש מאוד מאוד ופחד שהם יצחקו עליו שאינו יודע לקרוא, וכמובן שתוך כדי שיחה אמר שהוא מאוד עייף, הבנתי שזה מהמאמץ הרגשי של הרגע, הגענו להסכמה שמחר ננסה שוב, אבל אולי אני צריכה לטפל בצורה מסויימת בפחדים שלו, התנהגות זו חוזרת על עצמה בכל סיטואציה חדשה, או סיטואציה בה הוא נדרש להתאמץ במצבים מנטליים, למרות שהוא נחשב לילד מאוד מאוד נבון ובעל קליטה מצויינת.
השאלה איך פותרים את בעיית הפחדים הזו? הפחד משינוי? ממקום חדש?
תודה אוראל

בני בן ה 8 תמיד היה נושך דברים, כמו חולצה, עפרון, אולם לאחרונה המצב החמיר, כל הזמן הוא אומר שהוא רעב, בשעות הפנאי אני נותנת לו מסטיק , ירקות,אולם כשהוא לבד הוא יכול לאכול חוטים ממגבת , נייר , אני מפחדת להשאיר אותו לבד , מה לעשות ?

שלום,

בתי, בת 4.5, עברה אבחון אצל פסיכולוגית בתחילת שנה שהמליצה על קבלת גננת שילוב. לצערי היא לא קיבלה אותה , עקב חוסר תקציב. הבעיות המרכזיות הן בתחום השפה (בית דו לשוני צרפתי-עברי יכול היות הסיבה)-אוצר מילים דל וגם ביטחון עצמי נמוך. היא תעלה לגן חובה השנה ואלחם ככל שאפשר שהיא תקבל הפעם שעות שילוב. עוד משהו חשוב לציין, היא מאוד "דבוקה" אליי, היא האמצעית בין 2 אחים (בן 6 ובן 2) והיחידה שלא נותנת לי לצאת לסידורים בלי בכי ותחנונים שאקח אותה איתי. אני מאוד רוצה לעזור לה, לחזק אותה ולשפר את המצב (שפתי ורגשי). אשמח לקבל עצות מעשיות לצורך כך,

תודה

אמא במשרה מלאה

היי יש לי ילד בן 5.5 שלאחרונה חווה חרדת נטישה ולא מוכן ללכת לקייטנה הוא מפחד להשאר לבד בחדר ולישון לבד ...
לקייטנה הוא היה הולך בהתחלה עד שיום אחד אחרתי לאסוף אותו ( בתיאום עם המדריכים כמובן ) ומאז הוא אומר לי אמא את לא תבואי לקחת אותי
הוא לא מוכן ללכת לחוגים ולימי הולדת לבד
וזה ממש מקשה עלינו
מה עליי לעשות ?

שלום
בתי כאמור בת ארבע וחצי בוכה המון על דברים שנראים לכאורה שטויות
בעיקר קורה בשעות הבוקר
אם כי לא רק
למשל: אנחנו נותנים לה דובוני פרוביוטיקה בבוקר ומניחים אותם על מפית
היום בעלי נתן לה סוג אחר שאינה אוהבת
אני מיד החלפתי אותו בדובונים שהיא אוהבת ואמרתי שתאכל את מה שנתתי ואת מה שהיא לא אוהבת אסלק אחר כך
היא אכלה את הדובונים האהובים ואז החלה לבכות שהדובונים שאינה אוהבת על המפית
אני לא יודעת איך להתמודד עם זה
הבכי הזה מכעיס אותי
אמרתי לה שאני הולכת לחדר אחר עד שהיא מפסיקה עם הבכי הזה
ואחרי כעשר דקות היא באה אלי ואמרה שנרגעה
אירועים מסוג זה (בכי על כל תסכול קטן ועל כל דבר) חוזרים על עצמם הרבה
מה דעתך? איך להתמודד?
תודה

שלום יש ילד בן שש וחצי שמקנא מאוד בחיו ן השלוש וחצי
הילד הגדול מאוד עצבני , כל הזמן עושה דברים מרגיזים לאחיו ולסביבה ויוצא מצב שכל הזמן כועסים עליו .
איך ומתי זה יפסק ?

שלום רב,
בתי תהיה בספטמבר בת שנה וארבעה חודשים. מגיל 8 חודשים היא במשפחתון עם עוד 5 ילדים וגננת חמה ואוהבת. מאמצע השנה רשמתי אותה לגן פרטי בקבוצה של 10 ילדים עם שתי גננות כשאיתה בקבוצה בן של חברה שהיא מכירה ואוהבת. במקור חשבתי שמכיוון שהיא מאד נבונה יהיה לה טוב יותר במסגרת יותר מפעילה (חוגים שונים, יצירה...) אבל עכשיו כשמתקרבים אני פתאום ממש לא בטוחה שעשיתי את הצעד הנכון! אני חוששת שיהיה לה קשה להתמודד עם השינויי (אנחנו גם עוברים דירה) ושאולי עדיף להשאיר אותה במשפחתון שאמנם קצת יותר תינוקי אבל מאד חם ואוהב ובעיקר מנקרת במוחי המחשבה שגם לשם לקח לה המון זמן להתרגל ורק עכשיו סוף סוף היא הולכת בשמחה... אני לא יודעת מה לעשות ואשמח להמלצתך!
תודה רבה
שני