פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום , הבת שלי , בת שנתיים ושלושה .ילדה חכמה , מפותחת יפה . יש לנו בעייה קטנה אחת היא כל הזמן מוצאת ממה לפחד-לדוגמא - מרעשים , מנעליים חדשות , מדוד "עם כובע" ,ממכוניות , מציפצופים וכו וכו כמו כן , מפחדת לגזוז צפורניים , להסתפר וכו .. לא ברור למה . יש הרגשה שהיא בכוח מוצאת ממה לפחד ..
כל דבר חדש בשבילב - סיפור .
היא ילדה פעילה , אוהבת לרוץ ,לשחק וכו..
איך מתהגים איתה כשהיא מתחילה לקטר שהיא מפחדת ממשהו ?פעם היינו מתחילים ממש להרגיע אותה בלוגיקה ולהסביר לה וכו וכו , עכשיו אני כבר מנסה לא להתייחס .
אולי לפנות לייעוץ באופן מסודר?

בני הבכור בין שנתיים וחצי קם כל בוקר עם בכי וצרחות. אני מעירה אותו לגן בסביבות 7-7.5 בבוקר והוא תמיד קם בבכי שהוא רוצה חושך ולא רוצה לקום (גם שהוא קם לבד בבוקר). מדובר בבכי היסטרי של חצי שעה עד שעה והוא לא מוכן להתארגן לגן ותמיד אנחנו צריכים לשכנע אותו. אנחנו מנסים הכל: להכיל את הבכי, להיות תוקפניים, סבלניים, להעניש (אין שוקו), מנסים להצחיק אותו, להבין למה הוא בוכה ושום דבר לא עוזר וכל בוקר הוא קם בצרחות ובכי. גם שהוא ישן צהריים בבית בסופי שבוע הוא קם בלי מצב רוח (בגן הוא קם בסדר). חשוב לי לציין שנולד לנו תינוק לפני חודשיים. אני לא בטוחה שיש קשר בין הדברים כי הוא מקבל הרבה מאוד תשומת לב ואהבה וגם שהתינוק ער בבוקר או ישן הוא מתנהג כך. אני ובעלי מרגישים קצת חסרי אונים ולא בטוחים כבר מה לעשות. אני לא זוכרת מתי הבן שלי קם בבוקר עם חיוך על הפנים....
תודה

שלום רב,

הרקע: כאמור, בן 9, בחור לתפארת - חכם, חתיך, חברותי. אבל - קושי (חרדות) כגון - ללכת לחוגים (גם דברים שאוהב), ללכת לחברים (באים אליו) וכד'.

לאחר טיפול באומנות כשנה - התחיל ללכת לחוגים וגם לחברים קצת.

אך - לא הצליח ללכת לקיטנה שהיו בה ילדים נוספים, לא הלך לאימוני הליגה בכדורגל (שמאד רצה) - מאותה סיבה, לדעתי. יש לציין שבדברים שאינו רוצה/מסוגל ללכת משתתפים גם חבריו הטובים. בסה" כ עליז ושמח אך למה שיפסיד דברים שאוהב? האם הטיפול "עשה את שלו"? האם יש דרכים נוספות שאנו, ההורים, יכולים לעשות כדי לחזקו? (אנחנו לא מוכנים ומסוגלים להכריח ולכפות).

תודה!

שלום, בני בן 8 מגלה סימנים של קשיי קשב. מגלה לאחרונה גם חרדות. בהתייעצות עם פסיכיאטר הוא אמר שכדאי לקחת אותו לטיפול רגשי לגבי החרדות ואז הוא מאמין שקשיי הקשב יפחתו. התורים בקופ"ח לא נגמרים. האמת היא שאני גם חוששת שיהיה לו רישום של טיפול נפשי ואז זה עלול להזיק לו בעתיד... תוכלו להמליץ לי בבקשה על פסיכולוגית ילדים טובה באזור פרדס חנה? תודה

שלום וברכה,
סליחה על האורך אבל אני מודאגת..
בתי בת 8 וחצי ילדה שמחה חכמה סקרנית ושובבה.. לפני כשבועיים היא ניסתה לעשות על הדשא "גלגלון" באוויר ונחתה ישר על הראש -התעקם לה הצוואר והיא בכתה ונבהלה מאוד.. אני שנבהלתי עוד יותר כעסתי עליה מאוד ואמרתי לה שזה מאודדד מסוכן ושאפשר להיות משותקים בגלל דברים כאלה וכו'.. כנראה שעשיתי טעות בתגובתי כי מאז היא בחרדות... ומה זאת אומרת חרדות? היא באה אליי ואומרת לי שבגלל שזה מסוכן היא דווקא רוצה לעשות את זה ושהיא כל הזמן מדמיינת שהיא עושה את זה ושזה "לא יוצא לה מהראש" ושאפילו כואב לה בחזה כשהיא חושבת על זה.. והיום אפילו המצב החמיר והיא באה אליי ביציאה "אמא, הראש שלי אומר לי לעשות דברים מסוכנים אבל אני לא רוצה לעשות אותם, כמו למשל שעל החומר ניקוי כתוב" לא למאכל" ודווקא בא לי לטעום, ועכשיו גם זה לא יוצא לי מהראש."..
היא אפילו התחילה לבכות ואמרה ש"עכשיו כל הילדות שלי תהרס בגלל זה? אני כל היום חושבת על זה( על הגלגלון ) וזה לא יוצא לי מהראש.. אמא מתי זה יעבור לי?"
היא מסתובבת עצובה וחושבת כל היום, ניסיתי להגיד לה שאולי אני אקח אותה ללמוד אצל מורה מיומנת איך עושים גלגלון והיא לא רוצה( פוחדת) ניסיתי להגיד לה שלהרבה אנשים יש פחדים וזה עובר וכו'' וזה לא עוזר.. היא מתקשה להרדם בגלל זה.
אוף אני ממש מתוסכלת ופוחדת שהיא עלולה להשתגע.... יש לציין שתמיד היא היתה ילדה עם אומץ שרוצה לנסות דברים וכו'.. מה עושים??

(יש לציין שזו לא פעם ראשונה שהיא עושה את הגלגלון הזה, ותמיד היא הצליחה.. רק שבפעם ההיא כנראה עשתה לאט מידי ונפלה עם הראש על הדשא)
תודה מראש לעונות

אפתח ב"גילוי נאות"...
עברנו אחרי שלוש שנים של גירושים ומשמורת משותפת לבית עם זוגתי ושלושת ילדיה
אך הבעיה מתחילה עוד לפני
הילד בן 9 ומסרב כמעט להכל
מטלות הבית בשבילו הן קללה
הילד מגלה התקפי זעם לעיתים קרובות ולא מוכן לעשות את מה שכולם עושים.
ההבנה שלי שהמעבר בעייתי אך לשיטתי כעבור זמן המצב היה אמור להסתדר
הוא כל הזמן מחפש עימותים כדי להוכיח את שליטתו
משקר המון כדי להצדיק את התנהגותו, מגלה תוקפנות מילולית ופיזית כלפי אחיו בן ה- 5 מסרב לעשות את מטלות הבית(ויש תורנות ברורה). "לא בא לו" לסדר את החדר. כשכולם מסדרים ביחד הוא מתחמק. אני לא רוצה לוותר לו כדי שהשאר לא ילמדו שלהגיד "לא בא לי" זה פוטר אותם מאחריות.
אני רוצה לציין שהילד אובחן כילד מחונן . הוא בן 9 אך מנת משכלו היא של ילד בן 13 לפחות.
בקיצור...האריה השליט...
ניסיתי את שיטת המקל וגם את הגזר...
עייפתי ....
נא משנתכם המלומדת
תודה מראש לכולם...

ילדתי בת ה4 נוגעת כבר תקופה מאוד ארוכה בשפה שלה בכל מצב שיוצא לי לראות אותה היא עם היד בשפה ומושכת אותה(רק את השפה העליונה)אני נלחמת איתה כבר כמה חודשייםוכל מצב שראיתי אותה היא משחקת עם השפה אפילו יוצא לה משם דם והמקום אדום.ניסיתי כמעט כל דבר אם זה מכה על היד.ניסיתי לשבת לידה וכל שניה להעיר לה וכמובן הגעתי למצב שכבר כעסתי והיא בכתה איך היא ממשיכה עם זה
ניסיתי לסיים לה וזלין שהיא ישנה אפילו קרם בשפה איך שום דבר לא עוזר
מה לדעתך אני צריכה לעשות כדי שלא תמשיך לפגוע בעצמה?ואני אפילו לא מצליחה להבין מאיפה זה בכלל הגיע כלומר את מי היא מחכה ובכלל האם זה דבר נפוץ בגיל הזה ?

שלום,ביתי בת 4 ,בתקופה האחרונה החלה התנהגות של בכי בעקבות משהו שלא רוצה לעשות/לא הצליחה כמו שרצתה/ריב עם חברה,הבכי מגיע עד כדי צרחות,והיו פעמים שלקח המון זמן עד שנרגעה כאשר אני ובן זוגי מותשים בסיום נפשית ופיסית. ההתנהגות של הבכי הייתה גם בעבר,אך לקראת סוף שנת הלימודים בגן הבכי החל להפוך לצרחות,דבר שהלחיץ והתיש אותנו רגשית. לאחרונה בכל פעם שאני מזהה התחלה של התנהגות דומה,אני אומרת לביתי שאם לא נרגעת בספירה עד 5 תצטרך ללכת לבכות בחדר השינה.לרוב אינה מצליחה להירגע בספירה עד5,ואז אני מעבירה אותה לחדר שינה(כאשר הדלת נשארת פתוחה) ואומרת לה לחזור רגועה,היא חוזרת בוכה מס' פעמים ואני מחזירה אותה לחדר עד שחוזרת רגועה.מצד אחד ה"שיטה" הזאת קיצרה את משך זמן הבכי וגם את תחושת חוסר האונים שלנו במצבים האלה.אך למשל אתמול כשהחלה לבכות בביקור אצל חברים ,די מהר אמרתי לה שאם תבכה נלך הבייתה.שאלתי היא,האם ככה אני מעבירה לה מסר שלבכות זה לא טוב,ומשדרת לה שאני לא יכולה לעמוד בזה,וגם בכלל אשמח לתגובתכן ולהבנתכן את ההתנהגות שלה ושלנו,חן

בני בן שנתיים ו-8 היה מאוד קשור לדובי שלו( בובת איה החמור מפו הדוב) מעבר לכך שרצה להחזיק אותה כל היום לחבק וכמובן לישון איתה היה נרגע בכך שמשחק עם האוזניים של הדובי באף ברמה שמכניס את האוזניים לנחריים( היה עושה זאת גם מעט באוזניים,) בשלב מסוים כשראיתי שזה מגביל אותו במשחק העלמתי את הבובה ואחרי זמן קצר התחיל לעשות את אותה פעולה של הרגעה רק עם שרוך במכנס , ומחפש כל הזמן שרוכים בבית להירגע בשלב זה הבנתי שעדיין חייב דובי לרגיעה אז אפשרתי לו להיקשר לדובי אחר בבית ואיתו קל לו יותר להיפרד אך העניין עם השרוכים לא נפתר,
מה זה אומר ההתנהגות הזאת? ומה עליי לעשות בנידון?

בתי בת שנה ושמונה חודשים..בסוף אוגוסט היא נכנסת לגן חדש (הייתה בשנה האחרונה אצל מטפלת)..רשמתי אותה גם לקייטנה של אותו גן שמתחיל ב-6/8 ורציתי לדעת איך עליי להתנהג ביום הראשון שאגיע איתה לקייטנה? האם עליי לשים אותה לתת נשיקה וללכת או להישאר איתה קצת ולראות איך היא מסתגלת שם?
במידה והיא בוכה להשאיר אותה או לקחת אותה איתי?

תודה מראש

אני מתלבטת האם לשבץ את בתי, בת 3.4 חודשים בספטמבר, לגן עם בני גילה ועם צוות שהוא בסדר.
לעומת גן עם גננת וסייעת מדהימות ומיוחדות במינן אבל עם ילדים שגדולים ממנה בשנה (טרום חובה).
מדובר בילדה שלישית לשתי אחיות בוגרות יותר (בנות 5 ו 7.5).

שלום
אני מתלבט לגבי בני היחיד בן 15 שמגלה עצבנות -סף תיסכול נמוך
הוא מעצבים נתן בעיטה לשולחן בבית הספר, לא מזמן נתן אגרוף לארון חשמל ואף שבר את ידו ואתמול שוב מעצבים שבר את המסך מגע בסמארפון.
לילד יש חברים ,יוצא מידי פעם ולפני שנה התחיל לנגן בגיטרה ,
לא הייתי אומר שמצא בה הנאה מרובה ,קנינו לו שק אגרוף להוצאת אנרגיה וכעס אבל הוא לא מהמקפידים והמשקיענים ,גם בבית הספר ,אבל הוא תלמיד טוב !!
הוא די מקטר על כל מיני ולא נראה מרוצה ...

בבית הספר המליצו על עובדת סוציאלית MSW או מאמן אישי
בפורום פסיכולגיה אחר למתבגר המליצו על פסיכולוג (לא שללו את העובדת סוציאלית)

לאן הייתם מציעים שכדאי לנו לפנות ???

אני שמעתי על טיפול CBT שהוא לא חופר ,ממוקד מאוד
לא בא לי שיתחיל איזה טיפול ארוך ....

נ"ב

קשור או לא ,אני עם אגורופוביה ,סובל קרוב ל-30 שנה מהתקפי פאניקה ,ב15 שנים האחרונות לא עזבתי את גבולות הרחוב ...
(נראה לא טוב אה...:-) )
בבית יש את הסיפור של תלות באשתי והרבה פעמים לא ניתן לעשות דברים מחוץ לבית אם אין לי שכן שנמצא פה ואני יכול להזעיק אותו בזמן התקף ...

הנ"ב יצא ארוך אבל זה מה שיש ...

תודה מראש על תגובתכם

שלום רב,
אני אם חד הורית לילד בן 3 ובחודש האחרון הגננת טוענת שכל פעם שיש לילד איזה שריטה/מכה/ סתם אדמומיות בפנים וילד שואל אותו מה זה?? הילד עונה : אמא מרביצה לי ....מיותר לציין כי זו שמועת שווא...
(אגב, רק לאחר שהערתי לגננת שהילד סיפר לי שאחת הסייעות בגן איימה עליו שלא יעשו לו יום הולדת אם הוא יתנהג לא יפה התחילו לטעון את הטענות שהילד מספר את הסיפור הזה..
מישהי נתקלה בכזו בעיה??

אני בת 30 רווקה אמא חד הורית לבן שנתיים ו 11 חודשים אנחנו חיים אצל הוריי רק בזמן האחרון התחלתי לצאת יותר בערב עם חברות או ישנה אצל גבר שאנחנו בקשר פעם ב שבוע
אני מרגישה לא טוב עם זה שהבן שלי לא רואה אותי בבוקר בפעם בשבוע ושואל את סבתא איפה אמא וסבתא אומרת שאני בעבודה אני לא יודעת מה לענות שהוא שואל אותי לאן את הולכת ולמה לא ניפגשנו בבוקר אשמח ליעוץ דחוף