פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום.
ביתי בת ה4 שנולדה בחודש פברואר ובוגרת מאוד לגילה למדה השנה בגן של גיל 3 . היא בעלת ביטחון ואהובה והיתה הילדה הבוגרת של הגן רובם היו ילדותיים לידה.שלושה מחבריה הטובים שבגילה עזבו את העיר ועל כן שנה הבאה הגן הופך להיות גן דו גילאי 3-4 עם אותן גננת וסייעת מקסימות. אני בחרדה ווחוששת שהיא תתעכב התפתחותית כיוון שהיא כל כך מבריקה שאפילו הייתי מכניסה אותה לגן 5 אם היה אפשר . מזהה אותיות ועוד בשנה שעברה כבר ידעה לקרוא מילים שחוזרות על עצמן כמו שלום אבא אמא ואת כל שמות ילדי הגן ידעה לקרוא. האם כדאי להעביר אותה לגן 4-5 עם גננת אחרת שאני לא כל כך אוהבת או להשאירה במקום המוכר ו האהוב עם חשש להתעכבות ושעמום מצידה ?

שלום
לילדה שלי בת הארבע יש הרבה פחדים שבלטו במשך החודש האחרון ושמשפיעים עליה בצורה גדולה כך שבמשך התקופה האחרונה כל לילה מתעוררת מפחדת ורוצה לישון לידנו ,
ואם אבא שלה יוצא בלילה היא מפחדת להישאר לבד איתי ועם אח שלה הקטן (בן 2 וחצי) , והרבה פעמים היא נראית מדוכאת ועצובה וכששואלים אותה למה היא עצובה או שהיא אומרת לא יודעת או מיחסת את זה לכך שהיא לא אוהבת לישון במיטה שלה
היא מפחדת ממכשפות נחשים וכל מיני דברים
אשמח לקבל עצה לגבי איך להתייחס לפחדים האלה ובעיקר איך להרגיל אותה לחזור לישון במיטה שלה
תודה מראש

שלום, הבת שלי בת 6 שנים היא יפה,חכמה,מובילה בכיתה,אך יש לה תמיד בעיה עם מי לשחק בבית הספר או בבית,היא תמיד מתלוננת שלא רוצה לשחק עם בנות כיתתה,ולפעמים גם עם בנות או בני דודותיה,מצבי הרוח שלה מושיבה אותה בצד בעצב רב עד כדי בכי,היא מנסה תמיד לשלוט במשחק, ואם מישהו אחר ישלוט במשחק אז היא יושבת בצד ולא משיכה לשחק, יש לציין שבתי הינה הולכת עם מטפחת לבית הספר והיא היחידה בבית הספר אשר דתייה,וגם היא אף פעם לא אמרה שזה מפריע לה..מה עושים?

בני בן 6, מאז ומתמיד הקול שלו היה רם מאד וקשה לו מאד לדבר בטונים נמוכים. בדיקת שמיעה יצאה תקינה לחלוטין (לשמחתינו) אך נשארנו עם הבעיה של הדיבור החזק. בזמן שמישהו ישן בבית והוא ער ומשחק הוא לא שם לב לרעש שהוא עושה (מדבר ומתלהב תוך כדי משחק) ופשוט מעיר את כולם. שיחות סביב העניין ונסיון לגרום לו להתחשב בסובבים אותו עוזרות באופן מאד רגעי. בסה"כ הוא ילד טוב וממושמע אך לצערי אין לי שמץ של מושג איך להתמודד עם הבעיה. יש למישהו רעיון מה לעשות???

שלום, אני אישה גרושה כשנה וחצי אם ילד בן-9. אחרי הפרידה ילד נפגש אם האב כל יום כשעתיים אחרי הבית ספר וחוזר הביתה בשעה 16.00, בנוסף לפי ההסכם גירושים הוא נישאר לישון בבית אב פעם אחד לשבועה ופעם אחד לחודש שתי לילות בסופ"ש. לא מזמן ילד סיפר שאם כל זה שהוא אוהב לבלות אם אבא, איך הרבה פעמים אין לילד רצון להשאר לשון אצלו אלה לחזור הביתה אבל הוא מפחד לבקש מאב להחזיר אותו לבית אם מחשש שאבא התרגז ויצעק אליו. שעלתי מה הסיבה שהוא לא רוצה להשאר לישון וילד הסביר שלא נוח לו וגם הרבה פעמים אוירה לא נעימה עקב מריבות בין אבה לסבתא(אב גר בבית ההורים). האם יש צורך להתעקש שילד ישן אצל אב? וגם איך לגרום לילד לא לחשוש לבקש לחזור הביתה במידה ומרגיש צורך בכך ?

שלום,
הבת שלי בת שנתיים עוד חודש ילדה חכמה, מדברת שוטף, רגישה וקשורה מאוד לאבא ואמא.
בסוף החודש אנחנו עתידים לעזוב את דירתנו, ולעבור לגור אצל ההורים שלי לשבועיים עד שהדירה החדשה תהיה מוכנה. ממש באותו הזמן היא גם תעבור לגן חדש.
אני מאוד חוששת מכל השינויים, איך אפשר להקל עליה? האם כדאי להשאיר אותה בגן הקודם לשבועיים עד שנגע לדירה החדשה בכדי לא בלבל אותה יותר מידי....
תודה!

אחרי פעמים רבות שביתי בת 9 סופגת העלבות התעללויות לגבי המראה שלה מילדים שמכירה ואפילו שלא מכירה. היום פעם ראשונה שהתפרצתי.תמיד מנסה לשמור על איפוק וללבן בעיות וללמד אותה להתעלם.
היום אחיינית שלי והיא הלכו לבריכה. אחיינית שלי התקשרה אליי ואמרה ש 4 ילדות בכיתה ו) היא לא מכירה אותן) קוראות לביתי שמנה ועוד כינוי גנאי מבלי שעשתה להם כלום ובנוסף שפכו עליה כוס מים.היא אומרת לי שהם לא עוזבות אותה למרות שביתי מתרחקת מהן.עזבתי את העבודה והרגשתי שאני כבר לא יכולה להכיל את הסבל שביתי עוברת. הגעתי לשם וראיתי רק אחת מהן וצעקתי עליה.בדיוק אבא שלה בא והתחלנו לצעוק אחת על השני.והטחתי בו שהוא לא יודע לחנך את הבת שלו בגלל זה היא מציקה לילדים בלי סיבה.הייתה התקהלות. ביתי נלחצה וניסתה להגן על הילדים כי פחדה שאמשיך לצעוק עליה.אנני יודעת מה עשיתי בדיוק? האם פגעתי בביתי?האם. זה טוב. שהגנתי עליה( כי איזה סיכוי יש לה מולם)
כמה שניסיתי לא להגיע למצב הזה.פשוט אני מרגישה שכבר לא יכולה לסבול את התחושה שביתי פגועה
אני מרגישה שאני נמנעת ללכת איתה לכל מיני מקומות כי אני לא יכולה לראות את ההתעלמות.האכזריות.הזלזול של הילדים ששופטים אותה לפי המראה שלה
כמה כמה אכזריות יש בהם.הם גורמים לה צלקות שאני לעולם לא אוכל לרפא.
אני כותבת לך והדמעות זולגות.מה אני יכולה עוד לעשות?

הי, היתי רוצה להתיעץ האם לדעתכם מתאים/לא מזיק לשים פעוט בן שנה וחודשיים במשפחתון של ארבעה פעוטות בני שנתיים וחצי? כרגע התינוק בן 9 חודשים ונמצא עם עוד תינוקת אחת בלבד אצל מטפלת פרטית.
המשפחתון של הבת ה"גדולה" (שנתיים וחצי) הוא מדהים, ואני חושבת שבגיל מסוים כבר צריך יותר אתגרים, וילדים נוספים, אםילו יותר גדולים על מנת לאתגר את ההתפתחות של הילד .
דעתך?

בני עוד כחודש בן 4 ואינו רוצה לעשות קקי בשירותים
הוא מבין שצריך רק שם לעשות אבל מתקשה בזאת ,יצאה לי לעיניין הפורום לגבי גמילה שענית ניסנו לשם לו חיתול או תחתון ולשם אותו מעל השירותים ולעשות ואינו מסכים לשבת אם זה בכלל וצוחק כך לא עושים קקי ומיד רצה להוריד וקם מהשירותים
גם שהוא יושב בשירותים יושב מספר דקות ואומר עשיתי
ולפני מספר ימים ניסינו לעשות משהו אחר אמרתי לו שאם יעשה קקי רק בשירותים יקבל ממתקים בו נגיד שישב מספר דקות הוא לא ממש אמר לי איתי צריכה לעקוב אחריך ואז שישב עשה (חתיכה ממש קטנה בתוך הטוסיק)אחרי הוא קבל סוכריה זה נמשך כ4 ימים ויום 5 בבוקר עשה קקי בתחתונים
רציתי לצין שלפני כחודשים הורדנו לו את חיתול הלילה (שבו לפני חן היה עושה את הקקי ניסנו להחזיר מסרב
האם לנסות להמשיך את השיטה השירותים או הממתקים?
האם נכון לשם לו חיתול בלילה לגילו?
משהו נוסך הוא אינו עושה קקי בכלל בגן מתאפק עד לבית

בארץ נשארות שתי ילדות בנות 7 ו-2 וברור שכל אחת תתמודד אחרת עם המצב/משבר. אנו מתגוררים בצמידות למשפחתנו המורחבת, כך שהן מוקפות תדירות בבני משפחה נוספים מלבד אימא ואפשר להניח שיש לזה ערך מוסף בהקשר הזה.

עולות מספר שאלות הדורשות התייחסות נפרדת לכל ילדה בהתאם לגילה:
איך להכינה טרם העזיבה בעוד כחודש?
איך להתמודד עם פרצי הגעגועים ומה לעשות כדי להפיסם?
שיחות וידאו או טלפון עם אבא על בסיס יומי, ימתנו או יעוררו געגוע? תכיפות כזו יכולה לפתח סבילות, אך גם יכולה לעוות אפילו יותר את תחושת הזמן ולהאריך בתפיסתה את השהות הגם כך ארוכה.

עזרה תתקבל בשמחה. תודה.

שלום רב, בת דודתי הלסבית עורכת חתונה עם בת זוגתה. יש לי ילדה בת שש כיצד עליי להסביר לה שבת דודתי מתחתנת עם בת? והאם בכלל לחשוף אותה לחתונה הזו בגיל כזה?
לתשובתך אודה

בני בן 4.5 לאחרונה לא מסוגל ללכת לשירותים לבד הוא אומר שהוא חושב על דברים רעים אני אנחנו מנסים לעזור לו בכל הדרכים למשל לקיחת חפץ איתו שיגן עליו למשל או שיכנועים כמו אנחנו בבית אם קורה משהו תקרא לנו...וכו..
כלום לא עוזר הוא חייב ליווי לשירותים. עכשיו גם הוא לא מסכים לישון לבד הוא חייב שנהיה לידו ובאור.. הוא מתרגם כל תוכנית או הצגה למשהו מפחיד ובגלל זה הוא חושב כל הזמן על דברים רעים והוא לא יכול להוציא מראשו. זה מתחיל לפגוע לכולם ולו בתיפקוד היומיומי, זה הולך ומחמיר הוא בוכה כשאנו מבקשים ממנו ללכת לבד לשירותים ... אנחנו לא יכולים להמשיך ככה איך צריך להתנהג איתו כדי להקל עליו אנחנו אובדי עצות...( בקרוב חוזרים לגן הגננת לא תבוא איתו לשירותים...) תודה מראש

שלום,
אני אם חד הורית לילדה בת 3. התגרשנו לפני כשנתיים ואביה ואני ביחסים טובים. בחודשיים האחרונים בכל פעם שהיא רואה אותי (כשאני באה לאסוף אותה מהגן/ מאבא שלה/ מההורים שלי) היא צועקת ובוכה: " אני לא רוצה אותה, אני לא אוהבת אותה". אין טעם לציין את תחושותיי כאם שמנסה ככל יכולתי להעניק לה את המרב. בשנה האחרונה אני יוצאת עם בחור מקסים שאוהב אותה כבת וגם לו היא אומרת: " אני לא אוהבת אותך". היא כל הזמן רוצה את אבא שלה ואינה רוצה לראות אותי גם אחר יומיים שלא רואה אותי.
מה לעשות?

שלום,

יש לי ילדה בת 3 וחצי ותינוקת בת 10 חודשים ...
בתקופה האחרונה אני שמה לב שההתנהגות שלה השתנתה מקצה לקצה
בוכה מכל דבר קטן אבל בכי היסטרי שנמשך המון זמן נוטה לשינויים במצב הרוח לא ניתן לצפות את ההתנהגות שלה כל פעם כועסת על מישהו אחר בבית "מנדה עפ מצב רוחה"
נוטה להתפרצויות זעם...... ובנוסף נעשתה מאוד רכושנית לדברים שלה זה בא לידי ביטוי כשבאים חברים אלינו הביתה היא לא מוכנה לשתף אם הולכים לים ונוגעים לה בטעות במשהו היא נכנסת להיסטריה של בכי וכו וכו השאלה מה אומרים לילדה בת 3 וחצי שכבר מבינה ויודעת את המשמעות של לחלוק דברים ונמצאת בגן מגיל חצי שנה
להתייחס לזה להתעלם מזה?? מה עושים??? וגם מה עושים עם בכי ללא סיבה ????
ובכלל שינויים במצבי רוח???? אני ובעלי ממש נואשים כבר ולא יודעים כיצד ליישר קו בנושא
אני יודעת שלאחרונה הקנאה התעצמה כלפי הקטנה כי כולם יותר מתלהבים ממנה מן הסתם כצפוי ......... חייבים עזרה!!!!

שלום רב,

אני אב גרוש כבר שנתיים וחצי ויש לי ילדה מקסימה שהיום כבר בת 3.
בזמן הגרושים לא חייתי בבית ,כך שבגיל די מוקדם היא ואני לא היינו מספיק יחד.
הרצף שלנו במפגשים התחיל מגיל חצי שנה בערך ועד היום לא פספסתי שום מפגש
כאשר שני המפגשים באמצע השבוע ופעם בשבועיים לוקח אותה לכמה שעות בשבת.
כשאני איתה אני מרעיף עליה אהבה,משוחח איתה הרבה,קונה לה מחבק אותה משתדל להיות האבא הכי טוב שאני יכל בזמן הקצוב המאפשר לי זאת.
בתחילה היה לי מאוד קשה כי היא הייתה סגורה אלי ובוכה כשאני בא לקחת אותה או לפגוש אותה...
היום הרבה יותר טוב,היא התרגלה אלי,צוחקת איתי,נהנת מהמפגשים
אבל יש משהו שכואב לי כאבא ומטריד אותי..
כשאני אומר לה בצורה ברורה אבא אוהב אותך אבא התגעגע
אז היא עונה לי "אתה לא אוהב אותי" רק אמא אוהבת אותי
שאני שואל אותה את אוהבת את אבא אז היא עונה "לא"
אין כעס או עויינות כאשר היא אומרת את הדברים האלה אבל זה בהחלט כואב לי ואני משתדל להבין מאיפה זה בא אולי מתסכול שהיא לא רואה אותי תמיד לידה או משהו...
היא קורה לי אבא ואני מאמין שהיא גם מבינה את המשמעות של אבא
אבל... עדיין לא אכפת לה כשאר אני הולך או בכלל לא בה [לפחות לא מראה לי משהו]
רציתי לדעת .. האם יש משהו שחסר כאן? האם אני עושה משהו לא בסדר?
יש דרך שאני יכל לאפשר לה כן להגיד מרצונה דברים ולהרגיש כלפי משהו

הייתה רק פעם אחת לפני חודש שהיא הפתיעה וממש רצה אלי לחבק אותי לפני שהלכתי כשהחזרתי אותה לאמא